תוספות רי"ד על ביצה ב.

אוכלא דאפרת הוא. אי קשיא ומאי פשיטא לי' לתלמודא דאוכלא דאפרת הוא והא נולד היא דלא קחזי לי' מאתמול כדאמרי' בפ' כתבי הקודש גבי צואה של קטן ואע"ג דשרינא התם צואה של קטן ומעיינות הנובעין ונהרות המושכין ואע"ג דלא חזו להו מאתמול משום דעבידי דאתי אבל ביצה דלא עביד' דאתי' שאין בכל יום ויום מטילה התרנגולת ביצתה כדבעי' למימר לקמן דין נולד יש בה ואמאי פשיטא לי' דשריא תשובה הא בעינן למימר לקמן דכל ביצה דמתילדא האידנא מאתמול גמרא לה וכיון שהוא עומדת לאכילה ויכול לשוחטה אילו הי' שחטה לא הי' אוכל ביצה במעי' השתא נמי אוכל דאפרת הוא:

ואלו בתרנגולת העומדת לגדל ביצים מ"ט דב"ש מוקצה היא אי קשיא מ"ש תרנגולת העומדת לגדל ביצים מעז לחלבה והלא זה וזה מוקצה נינהו והיכי אמרינן בפ' חבית שנשברה חולב אדם עז לתוך הקדרה אבל לא לתוך הקערה ולא חילק בין עז העומדת לחלבה בין עז העומדת לאכילה תשובה כדפרישית התם במהדור' תליתאה דביצה לא עביד' דאתי' בכל יומא ואין דעתו עלי' אבל חלב דבכל יומא עביד דאתי דעתיה עליה והילכך אע"פ שהוא יוצא מעז שהיא מוקצה החלב מותר משום דעביד דאתי וכיוצ' בזה אמרי' בפ' מקום שנהגו בפירות הנושרין בשבת שאינן מוקצין ואע"פ שהן מוקצין מחמת איסור שהיו מחוברין לאילן משום טעמא דדעתיה עלוי' להאכילם לעורבים בעודן מחוברין ומוכן לעורבין הוה מוכן לאדם והועילה לו אותה הדעת שאם ישרו מן האילן בשבת הן מוכנין לאדם: