תוספות רי"ד על ביצה ב:

רב יוסף אמר גזירה משום פירות הנושרין טעמא מאי גזירה שמא יעלה ויתלוש יש הנה לשאול אנה שנינו איסור פירות הנושרין ותו דאמר גזירה שמא יעלה ויתלוש והא מוקצה מחמת איסור הן שהוא אסור לתולשן מן התורה והתשובה איסור פירות הנושרין שנינו בפ' מקום שנהגו דתנן התם ששה דברים עשו אנשי יריחו על שלשה מיחו בידם כו' עד ואוכלין מתחת הנושרין בשבת אלמא אנשי יריחו היו אוכלין פירות הנושרין וחכמים היו אוסרין ואמרינן בגמרא אמר עולא אמר ריש לקיש מחלוקת בשל מכבדות דרבנן סברי גזרי' שמא יעלה ויתלוש ואמרינן אמר ליה רבה והא מוקצות נינהו וכ"ת הואיל וחזו לעורבים כו' ומהדר לה אין ודאי מוכן לעורבים הוי מוכן לאדם דכל מידי דחזי לי דעתי' עלוי' פי' כיון דחזי לעורבים אפילו כשהן מחוברין שעולין העורבים באילנות ואוכלין אותם מוכנין הם אצל האדם שאם יתלשו הן מותרין לו משום מוקצה כיון דדעתיה עילוי' ואינן אסורין לרבנן אלא משום גזירה שמא יעלה ויתלוש:

ירושלמי מ"ט דב"ש מוכנת היא על גב אמה ומה טעמן דב"ה נעשית כמוקצה שיבש ולא ידע בו אילו מוקצה שיבש ולא ידע בו שמא אינו אסור מוכיח מדברי הירושלמי דבתרנגולת העומדת לאכילה פליגי ואפ"ה אסרי לה ב"ה משום דלא קא חזי לה מאתמול והוי נולד:

ור' יוחנן לית ליה הכנה דרבה פי' וס"ל לר' יוחנן כרב דפסק הלכה כרבי אליעזר שהן שתי קדושות גבי עירוב דאי כרבנן דאמרי קדושה אחת הן וכיומא אריכ' דמיא נולדה בזה אסורה בזה וס"ל לר' יוחנן דטעמ' דביצה דמתניתין משום פירות הנושרין ומשקין שזבו ודוקא בו ביום אסורין אבל מיום ליום מותרין ואפילו מיו"ט לשבת כאלו נשרו וזבו מבחול: