תוספות רי"ד על בבא מציעא סו:

ואב"א מתני' דאמ' לי' קנה מעכשיו פי' כשאמ' לו אם לא אבי' לך עד שלש שנים הרי היא שלך זו היא אסמכתא דלא קניא מפני שתלה המכר באם לא יביא לו מעות שאם לא יביא לו מעות הוי מכר. ואם יביא לא הוי מכר. וכיון שהמכר תלוי באם והאי אם הוי אסמכתא לא הוי מכר. אבל כשאמר לו שדי מכורה לך מעכשיו אם לא אביא לך מעות עד שלש שנים ואם אביא לך יהא בטל המכר חל מיד ואם יביא המעות רוצה שיתבטל נמצא שאין המכר תלוי באם. אלא ביטול המכר תלוי באם. והילכך כיון שלא הביא לו ולא נתבטל המכר קיים הוא. שהתנאי הי' בא לבטל המכר והרי לא נתקיים התנאי והמכר הוי מכר. אבל כשתלה המכר על תנאי אע"פ שנתקיים התנאי כיון שאותו התנאי הוי אסמכתא אין המכר מתקיים בקיום אותו התנא שאין תנאי של אסמכתא חשוב לקיים המכר. וכיוצא בזה חילקתי בפ' המגרש בתנאין דגט בין כשהתנה אדם לאשתו לעשות ובין כשהתנה שלא לעשות שכשהתנה שלא לעשות כגון שלא תשתי יין כל ימי חיי פלוני שלא תלכי לבית אביך כל ימי חייך שהגט היא גט מיד. והתנאי יבא לבטל הגט שרינין לה להנשא מיד ולא אמרי' תמתין כל ימי חיי אותו פלוני או אבי' שמא תשתה יין או שמא תלך לבית אביה ונמצא גט בטל ובני' ממזרים אלא מתירין אותה להנשא מיד. ולא חיישי' שמא תעבור על תנאה ויתבטל הגט אבל כשהתנה עליו לעשות כגון על מנת שתשמשי את אבא שתי שנים וכיוצא בו כיון שקיום הגט תלוי בקיום התנאי ואינו גט עד שלא יתקיים התנאי שאין הגט קיים בלא קיום התנאי:

אמר רב הונא עד שלא באו לעולם יכול לחזור בו כו' נ"ל דר"ה ור"נ לאו בפלוגתא דתנאים פליגי כדפריש המורה אלא תרווייהו פליגי אליבא דרבנן דאמרי אין אדם מקנה לחבירו דבר שלא בא לעולם. ורב הונא סבר דוקא עד שלא בא לעולם אמרו רבנן דמצי למיהדר בי' אבל משבא לעולם אינו יכול לחזור בו אלא נתקיימה מכירתו. ור"נ סבר אף משבא לעולם אמרו רבנן דיכול לחזור בו כיון שהי' המכר בעת שלא בא לעולם אבל לר"מ דאמר אדם מקנה לחבירו דבר שלא בא לעולם. אע"פ שעדיין לא באו לעולם אינו יכול לחזור בו: