תוספות רי"ד על בבא בתרא מו

(מה) (עדים) [ארוס] אין לו חזקה. ת"ר ערב מעיד ללוה והוא דאית לי' ארעא אחריתי מלוה מעיד ללוה והיא דאית לי' ארעא אחריתי. פי' אי אית לי' ארעא אחריתי כשיעור חובו לא הוי נוגע. ולא חיישי' דילמא נפקי עלי' בעלי חובות אחריני דמספיקא לא מרע נפשי'. ואי קשיא כיון דאמרי' דמספיקא לא מרע נפשי' א"כ לוקח ראשון כשמעיד ללוקח שני אמאי בעינן והוא דאית לי' ארעא אחריתי בלא ארעא אחריתי יהא נאמן דהא לא ידע דליתו בעל חוב דמוכר וליטרפו לדילי' ומספיקא לא מרע נפשי'. תשובה לא דמי לוקח למלוה וערב דמלוה וערב כל עיקר שיעבודייהו לא הוי אלא כנגד מעותיהן. והילכך אי אית לי' ארעא אחריתי כשיעור מעותיהן מעידין. ומספקי דילמא איכא עלי' חובות אחריני לא מרעו נפשייהו. אבל לוקח מכי זבנא לארעא מני אדעתא דהאי ארעא דזבין ללוקח שני זבנה ועלה הוה סמוך דאי נפקי עלי' בעלי חובין שיאמר להן הנחתי לך מקום לגבות או אם תימצא שאינה שלו שיחזור ויטרוף אותה וכיון שכל הסמך והבטחון שלו היא עלי' אם יראה שיקחו אותה מיד לוקח שני נוגע בעדותו הוא. ואפילו מספיקא מרע נפשי' כיון שרואה שבטחונו אבד הילכך בעינן דתיהוי לי' ארעא אחריתי שיכול לבטוח עלי':