תוספות רי"ד על בבא בתרא מו.

אפקוה דלחזיוה אמר לא מפקינא לי'. פי' זה רוצה שיוציאנה ורוצה להעמיד עליו עדים המכירין אותה שהיא שלו ששוב לא יכול לכופרה ואחרי כן אם תהי' שום טענה ביניהן על הקיצותא לא יהא נאמן הוא במיגו שהי' יכול לכופרה יכול לטעון עד כדי דמיה. וזה אמר לא מפקינא לה עד שתפרעני כל מה שאני תובע ממך שאם תטענני בדין אז אוציאנה ואהי' נאמן במה שאני תובעך ע"י מיגו. ומיכן מוכיח שאם הי' מוציאנו והי' מעמיד עליו עדים ואח"כ באים לטעון על הקיצותא אין לו מיגו לומר מה לי לשקר אם הי' רוצה לא הי' מוציאה והי' יכול לכופרה עכשיו שהוציאה ואמר כך וכך אתה חייב לי בה יהא נאמן ע"י מיגו. שאין מיגו אלא כשטוענין בב"ד אם אז יכול לכופרה ומודה בה ואמר כך וכך אתה חייב לי בההיא נאמן ע"י מיגו. אבל אם הראה לו בפני עדים קודם לבית דין וכשבא לבית דין טוען כך אתה חייב לי בה שוב אין לו מיגו דצריך להביא ראי' לדבריו. אבל אם הודה לו קודם בואו לב"ד עדיין יש לו מיגו שאם רוצה יכול הוא לומר לו השטיתי בך ואין לך בידי כלום אך אם אמר לעדים אתה עדי: