תוספות רבינו יהודה החסיד ברכות סד

דאי ליכא אלא מרור דמברך עליו בורא פרי האדמה ועל אכילת מרור ולא חשבינן ליה חבילות חבילות, ועוד אם בשביל כך היו עושין טוב היה לברך בטיבול על הירק בורא פרי האדמה ולאכול מיד ואח"כ יטבול במרור ויברך על אכילת מרור ועל טיבול ראשון בורא נפשות, ועוד תדע דהגדה ועקירת שלחן הויא הפסקה דא"כ למה מברכין בורא פרי הגפן על כוס ההגדה דהיינו כוס שני יפטרנו כבר ברכת היין דכוס ראשון ואם נפשך לומר לפי שהגדה טעונה כוס יותר טוב שיפסיקו בין כוס ראשון לכוס שני בברכת על הגפן כדי שיצטרך לברך על היין דכוס שני לפניו הואיל והגדה טעונה כוס ואמרינן בערבי פסחים ופ' כסוי הדם דלא הוי בעי לברוכי לפניו אי לאו משום דברכת המזון הויא הפסקה וגמר שתיה משום דמשתי וברוכי בהדי הדדי לא אפשר וחד מן תלתא אמוראי דערבי פסחים דבריך אכסא קמא ותו לא ועל כוס של ברכת המזון לא בירך ב"פ הגפן אע"ג דטעון כוס ואם הגדה ועקירת שלחן לא הויא הפסקה ולכך מהניא בורא פרי האדמה דטיבול ראשון לטיבול שני א"כ גם ברכת בורא פרי הגפן דכוס ראשון תפטור ברכת היין דכוס שני, על כן נראה לרבי שמברכין על אכילת ירקות בורא נפשות אחריהן והאי דאין מברכין ב"פ האדמה על אכילת מרור היינו משום דהוו דברים הבאין בתוך הסעודה מחמת הסעודה שאין טעון ברכה לא לפניה ולא לאחריה ואע"ג דאתי לשם מצוה לא יצטרך ברכה על כך כי אם על אכילת מרור דהא נמי כשאוכלין את הפסח תניא בתוספתא שמברכין לאכול פסח ואינו מזכיר ברכת שהכל ואעפ"י שאוכלין אותו על השובע בלא פת ואין לדחות שלפיכך לא היו מברכין ברכת שהכל לפי שהיו מברכין שהכל על דבר אחר שבא לאחר הסעודה שטעון ברכה לפניו כדי שלא יצטרך לברך שתים על הפסח שאין זו מצות חבילות חבילות כדפרישנא. ומה שפירש"י דהני דברים הבאים בתוך הסעודה מחמת סעודה מיירי בין בפירות בין בדברים שבאין ללפת בו את הפת דהוו טפילה, אין נראה חדא דמתניתין היא מברך על העיקר ופוטר את הטפילה ותנן בירך על הפת פטר את הפרפרת ומאי קמ"ל רב פפא, ועוד קשה דפריך בסמוך יין נמי לפטריה פת, ומאי קושיא והלא כששותין יין אין היין טפל לפת ואינו כמידי דטפילה דאיירינן לפירש"י, ואין לפרש יין נמי כששורה פתו ביין לא יברך על הפת השרוי ביין בורא פרי הגפן דהא ודאי לא אשכחן שיברך עליו בענין זה אבל אי מיירי בשתיה כי הא דמתניתין פשיטא להו דמברך על היין שבתוך המזון

דברים שלא מחמת סעודה בתוך הסעודה. מפרש רבי כגון תאנים וענבים דאיפליגו בהן אמוראי לעיל ומתקריין שלא מחמת סעודה שאינו כעין מיני מלוחין שרגילין לבא עיקר משום סעודה וכן כל מיני פירות, טעונין ברכה לפניהן דהמוציא אינו פוטרתן ולא לאחריהן משום דברכת המזון פוטר כל מה שאכל בתוך הסעודה והיינו כרב הונא ורב נחמן ולא כרב ששת

לאחר הסעודה קודם ברכת המזון טעונין ברכה בין לפניהן בין לאחריהן. פירוש שהביאו אותן דברים שהזכרנו לאחר סעודה שהיו רגילין לעשות קבע אחר גמר סעודה כיון שרגילין לבא שלא מחמת הסעודה [טעונין ברכה לפניהן ולאחריהן] דהמוציא וברכת המזון אינן פוטרין רק מה שיאכל בתוך עיקר הסעודה כל זמן שלא משכו ידיהן מן הפת והיינו טעמא דפרפרת שאחר המזון שהפת פוטרתו כדמשמע במשנה ומה ששנינו בירך על הפת פטר את הפרפרת היינו בפרפרת שבתוך המזון וכן היו הן רגילין לעשות קביעות שתיה לאחר המזון ומ"מ פת פוטרת ברכת שהכל מאכילת פסח כדפרישנא לעיל אעפ"י שאוכלין אותו בלא פת לרבנן דלית להו כריכה כהלל כל מה שנאכל בלא פת אינו אלא מחמת המצוה ולא מחמת שקצים בפת ומושכין ידיהן ממנה, ולא גרסינן דברים הבאים הכא בסיפא אלא כמו שכתוב בספרים לאחר הסעודה ותו לא ואתרווייהו קאי בין מחמת סעודה בין אשלא מחמת סעודה אם הביאו לאחר הסעודה, ועכשיו אין נוהג בינינו כלל זה שאין אנו מושכין ידינו מן הפת כלל עד לאחר ברכת המזון. מ"ר

ומה שכתוב במחזורים דייסא אפי' אוכלה עם הפת מברך עליה בורא מיני מזונות שאינה טפילה לפת כדאמרינן הני בבלאי טפשאי דאכלין נהמא בנהמא, אין נראה לי דאדרבה אין מברכין לא לפניה ולא לאחריה אפי' בלא פת כדפרישנא לעיל משום דהוו דברים הבאים בתוך הסעודה מחמת הסעודה וכן פירשו בהלכות גדולות דברים הבאים בתוך הסעודה שלא מחמת סעודה כגון חביצא ודייסא וכגון כרוב ותרדין שהן מזון וכגון שאינן באין ללפת את הפת טעונין ברכה לפניה ולא לאחריה, דברים הבאים מחמת הסעודה ונאכלין לאחר הסעודה כגון תאני ורמוני ואייתינון ואכיל להו בתוך הסעודה טעונין ברכה בין לפניה בין לאחריה, וחביצא דאכיל להו בתוך הסעודה מאי טעמא לא אמרינן צריך ברכה לאחריו כיון דמין מזון הוא מיפטר בברכת המזון אבל תאני ורמוני ושאר מיני לא מיפטרי בברכת המזון עכ"ל וכן פירש"י שלאחר הסעודה היינו דברים הרגילין לבא אחר הסעודה והביאו תוך הסעודה כגון תאנים וענבים ושאר פירות והעמידו הפסק כרב ששת, ומה שפירשו בה"ג בדייסא שטעון ברכה לפניו בתוך הסעודה אין נ"ל דאדרבה הן עיקר הסעודה ויפטרו מברכת המוציא ואין לך מחמת סעודה גדול מזה, ועוד קשה לי מאי דאמרינן לקמן בשמעתא דבירך על הפת פטר את הפרפרת וכש"כ מעשה קדרה, ואמרינן ואלו הן מעשה קדרה חלקא טרגיס וכו' והיינו דייסא, וה"ר יוסף פירש