תוספות רבינו יהודה החסיד ברכות מא

עד שיראה איסר כנגד לבו. והיינו יותר מר' יהושע בן לוי

אמר רבא והוא דמצער נפשיה. כגון חולה וזקן, וכרבא קיי"ל דבתראה הוא, ואמרינן בירושלמי שאין לשחות יותר מדאי ולעיל בשלהי פ"ק כתבתיהו

כנגד אל הכבוד הרעים. שהוא במזמור הבו לה' בני אלים, ומתחלה לא קבעוה כנגדו לפי שאינו שם המיוחד, ובירושלמי דפרקין ר' חנינא בשם ר' פנחס כנגד י"ח פעמים שהאבות כתובים בתורה אברהם יצחק יעקב אם יאמר לך אדם י"ט הם אמור לו והנה ה' נצב עליו לית הוא מינהון אם יאמר לך אדם י"ז הם אמור לו ויקרא בהם שמי ושם אבותי מינהון, ולפי זה תחשוב אחד מהן כנגד ברכת המינין [ושפיר מצינן למימר י"ט הם] וגרסינן תו התם בירושלמי ר' שמואל בר נחמן בשם ר' יוחנן כנגד י"ח ציוויין שכתוב בפרשת משכן שני, א"ר חייא בר ווא ובלבד מן ואתו אהליאב בן אחיסמך למטה דן עד סופיה דסיפרא, וגם לפי זה צריך למצוא ציווי כנגד ברכת המינים

טעה בכל הברכות אין מחזירין אותו וכו', בירושלמי ר' חייא ור' יהודה בן פזי הוו יתבין בחד אתר, עבר חד קמי תיבותא ואשגיר חדא ברכה אתון שיילין לר' סימון א"ל בשם ר' יהושע בן לוי שליח צבור שהשגיר שתים ושלש ברכות אין מחזירין אותו, ואשכח תני ופליג לכל אין מחזירין חוץ ממי שלא אמר מחיה המתים ומכניע זדים ובונה ירושלים, אני אומר כי מין הוא שמואל הקטן וכו'. פירושו דאין מחזירין אותו היינו למקומם כלומר אין מעלין אותו כו' שמא מין הוא, ולא מיירי הירושלמי מידי בחזרה לתחלת ברכות, דבהכי פליגי אמוראי לקמן גבי אמצעיות אין להם סדר וכו' בתלמוד שלנו ואין הירושלמי חולק עליו

[ד' כ"ט ע"א] כנגד תשעה אזכרות שאמרה חנה בתפלתה. וכתיב בה ה' ידין אפסי הארץ והיינו בר"ה: לייט עלה אביי אמאן דמצלי הביננו. והקי"ל דלא מצלי הביננו

מתקיף לה מר זוטרא ונכלליה מכלל הביננו כו' קשיא. הקשה ה"ר יעקב מאורליינש בריש פסחים ובפ"ק דנדה ד' ח' דקאמר ר' חנינא בן גמליאל משום אביו דבמוצאי יום הכפורים מתפלל י"ח שלימות מפני שצריך לומר הבדלה בחונן הדעת, ופליג את"ק דאמר הביננו דמאי קושיא נכלליה מכלל ויאמר הביננו כו' כדפריך הכא, ואומר רבי דשאני התם שכל השנה כולה מתפלל י"ח ומשום יוה"כ אין לו לשנות ולומר הביננו כיון שכל השנה כולה אינו רגיל בכך ואין צריך לומר הבדלה ואין לו לכוללה אבל הכא שכל השנה כולה מתפלל הביננו אין לו להתפלל במוצאי שבת י"ח בשביל הבדלה, כיון ק שיכול לכוללה בהביננו. מ"ר

אלא אידי ואידי ביחיד הא דאדכר קודם שומע תפלה הא דאדכר לאחר שומע תפלה פירוש אבל אם היה בצבור אפי' אדכר אחר שומע תפלה אינו חוזר דשמע ליה משליח צבור, ופירשו ההלכות גדולות שאם שכח אדם יעלה ויבא או דבר שיצטרך לחזור ולהתפלל יכוין דעתו וישמע משליח צבור מראש ועד סוף ויצא ידי חובתו, כדאמר בשלהי ר"ה כשם שהוא מוציא את שאינו בקי כך מוציא את הבקי, ואם תאמר הא אמר התם בשלהי ר"ה דלא פטר ר"ג אלא עם שבשדות דאניסי וטרידי אבל דעיר לא, יש לומר דהיינו משום דלא התפלל כלל אבל הכא כיון שכבר התפלל לא חשבינן ליה כאלו (לא] התפלל כלל, ואי הדר שמע משלוחא דצבורא מראש ועד סוף כל י"ח נפיק בין משיב הרוח ויעלה ויבא ושאלה וכל דבר כדפרישנא, וכן פירש בשאלתות דרב אחאי פרשת ויצא יעקב, מיהו היכא ששכח שאלה בברכת השנים ונזכר אחר שומע תפלה אין צריך לחזור למקומו לברכת השנים אלא לשומע תפלה, והכי איתא בירושלמי פ' אין עומדין, וקאמר התם ר' זעירא בשם רב הונא אם לא שאל בברכת השנים אומרה בשומע תפלה, ודכוותה אם לא הזכיר גבורות גשמים בתחיית המתים אומרה בשומע תפלה ומה אם שאלה שהיא בדוחק אומרה בשומע תפלה הזכרה שהיא מריוח לא כש"כ, והתניא אם לא שאל בברכת השנים או שלא הזכיר גבורות גשמים בתחיית המתים מחזירין אותו, א"ר אבדימי אחוי דר' יוסי בשלא אמרה בשומע תפלה איכן הוא חוזר כדמר ר' שמעון בר ווא בשם ר' יוחנן בראש חדש אם עוקר את רגליו חוזר לכתחלה ואם לאו חוזר לעבודה אוף הכא אם עקר את רגליו חוזר לכתחלה ואם לאו חוזר לשומע תפלה. וכן פסק בתוספות ה"ר יוסף וכן פי' ר"ח שחוזר לשומע תפלה, מיהו לא ידענא אם התלמוד שלנו חולק על הירושלמי בגבורות גשמים שאומר שאם שכחה אומרה בשומע תפלה מקל וחומר דשאלה כיון שהתלמוד שלנו לא הזכיר רק שאלה, או שמא פשוט היה לו מכש"כ כמו שהוא לירושלמי, מיהו קשה לי מהא דאמר לקמן בפ' אין עומדין בעא מיניה מרב ששת טעה בזה ובזה מהו א"ל חוזר לראש. פירוש שתקנו הבדלה בתפלה ועל הכוס וכשטעה בתפלה אומרה על הכוס ושפיר דמי ולא יחזור לתפלתו, וכי טעה גם על הכוס חוזר לראש לתפלה, והכא נמי כיון שטעה להזכירה בשומע תפלה היה לו לחזור לברכת השנים ושמא, שאני הכא דתפלה אחת היא לא אטרחוה לחזור לראש כמו גבי הבדלה שתקנוה בתפלה ועל הכוס דלא שייכי אהדדי וצ"ע, ובעל הלכות גדולות כתב דאי אדכר קודם שומע תפלה אומרה בשומע תפלה ואי לא הדר ברישא, משמע שרוצה לומר שחוזר לברכת השנים דלא משמע דמיירי בשסיים כל י"ח ברכות ואז חוזר לראש י"ח. ועוד כתב שם בירושלמי א"ר זעירא בשם ר' חנינא היה עומד בטל והזכיר של גשם מחזירין אותו בגשם והזכיר של טל אין