תוספות רבינו יהודה החסיד ברכות יד

פרשת ציצית אומר אמת והוי ארוכה וכשאינו אומר פרשת ציצית אומר מודים אנחנו לך כדאיתא לעיל והויא קצרה, והא דתניא בתוספתא דברכות למה אמרו אחת ארוכה ואחת קצרה מקום שאמרו לקצר אינו רשאי להאריך, כלומר למה הוזכר במשנה אחת קצרה כלומר בין ארוכה ובין קצרה, מקום שאמרו לקצר אינו רשאי להאריך וכו' ובכולהו מקצרין ומאריכין לבד מאותן ברכות שמונה בתוספתא

והא דאמרינן לא ישאל אדם צרכיו לא בשלש ראשונות ולא בשלש, אחרונות פירש ר"ת וה"ג ור"ח דהיינו דוקא צורכי יחיד אבל צרכי צבור שרי דהא כל שלש אחרונות צרכי צבור נינהו ועם מה שעבד מסדר שבח לפני רבו יכול לישאל צרכי צבור שהם רבים דהיינו שבח וכבוד הרב שרבים צריכים לו שכן מצינו בעבודה והודאה ושים שלום ויעלה ויבא שכולם צרכי רבים הם, ועוד אל ישאל אדם צרכיו, כמו אל יפיל אימה יתירה בתוך ביתו, וכמו אל יתפלל אדם אלא בבית שיש בו חלונות, וכמו אל יוציא עצמו מן הכלל וכן אל יעמוד אדם במקום סכנה, ורוב שב ואל תעשה כגון אלו אינן דוקא ואי עבד עבד, ומה שכתב בה"ג גבי ההיא דאל ישאל אדם וכו' לא בג' ראשונות ולא בשלש אחרונות, מכאן איכא רבנן דנהיגי דלא אמרי זכרנו בריש שתא, אין נראה כלל, דהא צרכי רבים של כל ישראל שפיר דמי כדפרישנא ומטעם זה אנו נוהגין לומר קרובות בג' ראשונות, וכבר נחלקו בהן ר' יוסף טוב עלם ור' אליהו הזקן ועלתה בידם מותר ומצוה מן המובחר וגם ר' אלעזר הקליר ייסד קרובות, שהיה מארץ ישראל ומקרית ספר ובימיו היו מקדשין על פי הראיה ותנא היה, וראיות יש מדאמר בפסיקתא כד דמך ר"א ב"ר שמעון קרא עליו דורו מכל אבקת רוכל דהוה תנא וקורא ופייטן ודרשן ולעולם לא תמצא שיסד שום קרובה ביום שני, ואותה של יום שני של סוכות כתוב עלה במחזורים ישנים קדושתא כעין קלירית, ואחות אשר לך כספה, שאנו אומרים ביום שמחת תורה, נעשית ליום טוב ראשון של גשם תדע שמזכיר טל בברכת מחיה המתים ואלו היה ליום אחרון היה מזכיר גשם, וכל האומר שעשה הוא אומן שלא קם כמותו, אינו אלא טועה, וכל אותם פרשיות שבמגלה בגמ' בימים טובים שנים אינו מזכיר, ומצאתי בפסיקתא שבתחלתו היה מוליך משאות, ואוכל מלא התנור פת, פעם אחת כעס עם הסוחרים והשליכם עם משאם ועם חמוריהם על הגג, ושמא על שם אכילתו נקרא קלירי, ובההיא שעתא תיקן קרובות הללו, ושוב נעשה תלמיד חכם כדאיתא התם בפסיקתא, ואפי' אם תאמר שלא היה ר' אליעזר ב"ר שמעון, אלא אחר היה, מ"מ משמע שמקרית ספר היה, ובימיו היו מקדשין על פי הראיה, ובכמה מקומות חולק על תלמוד שלנו, ותופס שיטת ירושלמי, וא"כ עליו יש לסמוך לומר קרובות ופיוטין, ועוד משמע בפ"ק דע"ז, דאל ישאל אדם צרכיו משמע צרכי יחיד דקאמר אעפ"י שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפלה וכו' אבל אם יש לו חולה בתוך ביתו אומר בברכת חולים, אם צריך לפרנסה אומר בברכת השנים, דהיינו צרכי יחיד לעצמו אבל ג' ראשונות צרכי רבים דכל ישראל נינהו, ולפיכך האריכו בהם בקדושת היום שזהו כבוד ושבח לרב שכל ישראל צריכי' רחמיו כפיר"ת מ"ר:

מיהו אם ר' אליעזר קלירי הוא ר' אליעזר בר' שמעון מצינו שחולק בפיוטו על ר' אליעזר ב"ר שמעון שהרי יסד בפ' החודש מועד מזמן לנדגלין, נועדים בו עצימה צידי רוגלים. ספור הוא למלכים ולרגלים, פירוש דפסח הוא ראשון לרגלים לענין בל תאחר, ואיהו פליג אדאבוה בפ"ק דראש השנה, דבחג הסוכות דוקא עובר בבל תאחר, ושמא מ"מ יסד בפיוטו אליבא דהלכתא, דס"ל כאבוה ר"ש בן יוחאי דאמר שלשה רגלין כסדרן וחג המצות תחלה

[ע"ב] כדי להזכיר מדת יום בלילה ומדת לילה וכו' שמעתי בשם רבינו אליהו משום דאמרינן בחולין פ' כסוי הדם א"ל מינא לרבי מי שיצר הרים לא ברא רוח מי שיצר רוח לא ברא הרים דכתיב יוצר הרים ובורא רוח, א"ל שטיא שפיל לסיפא דקרא דכתיב ה' צבאות שמו, הכא נמי הא כתיב יוצר אור ובורא חשך, לכך אנו מזכירין אותן יחד לומר שיוצר אחד בראם

תניא נמי הכי אין אומרים אהבה רבה אלא אהבת עולם. **( הגה"ה א"ה כ"ה גם גירס' בעל ה"ג ור"ח ור"י אלפסי והרמב"ם ז"ל:)** מ"מ כתבו הגאונים ז"ל שיש לנו לקיים דברי שניהם, ונהגו לומר בשחרית אהבה רבה ובערבית אהבת עולם וגם סתם התלמוד מזכיר לקמן אהבה רבה בשל שחרית

משקרא ק"ש אינו צריך לברך שכבר נפטר באהבה רבה. אעתיק תשובת רבי שהשיב לרבינו אשר מלוניל, ירושלמי השכים לשנות קודם ק"ש צריך לברך לאחר ק"ש אינו צריך לברך וא"ר בא והוא ששנה על אתר, ולהכי מיבעיא ליה למר מי שבירך ועסק בתורה והלך לעסקו או לצרכיו וחוזר ועוסק בתורה צריך לברך או לא, מי אמרינן מידי דהוה אמניח תפלין שמברך עליהן בכל שעה שמניחן או לא, ואם לא היה המנהג שלא לברך לא היה מסופק אבל בשביל שנוהגין שלא לברך הוא מסופק אם יש לסמוך על המנהג או שמא מנהג בטעות הוא, ודאי משמע מתוך הירושלמי שצריך לחזור ולברך לכאורה. אבל מתוך המנהג נראה כי הירושלמי לא הצריך והוא ששנה על אתר אלא בנפטר באהבה רבה דלא אתחזיא אהבה רבה לשם ברכת התורה אלא כששונה על אתר אז היא נראית ברכה לשם עסק תורה כמו לשם ק"ש ואז לא יצטרך לברך כל אותו יום אפילו יפסוק ויחזור ויעסוק דכל המברך על התורה אין לחזור ולברך בשביל הפסק שבאמצע העסק ולכך הוצרך