תוספות רבינו יהודה החסיד ברכות יג

עקב בצד גודל, שלא להראות כחו היה עושה כן אלא שכן יש לו ללכת כשאר כהנים

מכאן ואילך לא הפסיד כאדם שקורא בתורה מספקא ליה לרבי. אי בעי למימר עד חצות כשיעור תפלה, ועד ד' שעות לר' יהודה, או כל היום כולו לא הפסיד

גדול הקורא ק"ש בעונתה יותר מעוסק בתורה. וא"ת מאי איריא ק"ש אפי' תפלה נמי דקיי"ל בפ"ק דשבת דכמו אנן מפסיקין בין לק"ש בין לתפלה. יש לומר כמו ר' שמעון ב"י וחבריו קאמר התם שהיו מפסיקין לק"ש ולא לתפלה, אע"פ שהיתה תורתם אומנותם, והשתא נקט דוקא ק"ש, אי נמי ה"פ גדול הקורא ק"ש בעונתה מתלמוד תורה פעם אחרת, דלתלמוד תורה בעידן ק"ש אין זה חידוש אי ק"ש עדיפא, דאפילו תפלה נמי דזמן תפלה לחוד וזמן תורה לחוד וה"ק מכאן ואילך לא הפסיד כקורא בתורה אחר ג' שעות, אבל בעונתה עדיף מקורא בתורה שלא בשעת ק"ש

מתני' בש"א בערב כל אדם יטה ויקרא. ואע"ג דאמר לעיל בריש פרקין דפריש מילי דשחרית מ"מ פתח כאן במילי דערבית משום דמייתי קרא דבשכבך

[ד' י"א ע"א] אי הכי אפי' כונס את האלמנה נמי. פי' כיון דאסיקנא דאפי' הולך לדבר מצוה פטור, א"כ אפי' כונס את האלמנה נמי, דלא גרע מהולך לדבר מצוה

חוץ מן התפילין שנאמר בהן פאר. פירש"י ז"ל ואבל מעולל באפר קרנו, ובמועד קטן בפ' בתרא מפיק לה מדאמר ליה רחמנא ליחזקאל פארך חבוש על ראשך מכלל דכולי עלמא אסור, וא"ת א"כ מאי האי דקאמר התם אבל אסור בדברי תורה מדקאמר רחמנא ליחזקאל האנק דום, ואמאי לא אמרינן מדקאמר רחמנא ליחזקאל האנק דום מכלל דכ"ע שרי, ויש לומר שה"ק לא בא להחמיר על יחזקאל אלא להקל עליו, ויש מפרשים קרא הכי האנק דום אבל מתים לא תעשה, כלומר בדברי תורה לא תדום ולא תעשה אבילות של מתים מזה כי אם אתה מותר בדברי תורה

א"ל זקנך מגודל. א"ל יהא כנגד המשחיתים, כלומר כנגד המינים שהם משחיתים את זקנם. ורש"י ז"ל פירש בענין אחר, עשה כדברי ב"ש עשה עשה כדברי ב"ה עשה, וא"ת מאי קאמר אי קודם בת קול אמאי קאמר רב יוסף לא עשה כלום ואי לאחר בת קול אמאי קאמר עשה כדברי ב"ש עשה, ועוד אמאי לא מוכח מהך ברייתא דעשו ב"ש כדבריהם, ועוד ממתניתין נמי היה יכול להוכיח כן, מדעשה ר"ט כדברי ב"ש, ועוד מאי שייכא הכא הך פלוגתא מבכל התלמוד, אך יש לדחות משום דמייתי עלה מתניתין. ומ"מ נראה בעיני לפרש דהכא דוקא לגבי ק"ש דהכא שייכא הך פלוגתא ואפי' לאחר בת קול דהא ב"ה נמי מודו שיכולין לקרותה מוטין ועומדין, ואין נראה כחולק עליהם, ורב יוסף אמר דאפילו הכי לא עשה ולא כלום כמו שאנו אומרים לקמן גבי ר' יוחנן בן החורנית שהיה ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית שאמרו לו שלא קיים מצות סוכה אע"פ שאינו אסור מן התורה אלא מדרבנן גזרה שמא ימשך אחר שלחנו אבל מ"מ הוא יושב בסוכה, ואפ"ה לא קיים מצות סוכה, ה"ה נמי גבי ק"ש שלא יצא כלל ורב נחמן בר יצחק אמר אפי' בכי האי גונא נמי חייב מיתה מדר' טרפון ולהכי לא מייתו מינה ראיה דעשו ב"ש כדבריהם דהרואה אותו מוטה אינו אומר שעשה כן לעבור על דברי בית הלל, וכי האי גונא משני התם בפ"ק דיבמות: הרואה אומר מלאכה הוא דלית ליה. הרואה אומר לאפושי אוירא הוא דעבד

ב"ש פוסלין. בפ"ק דסוכה מפרש דבתרתי פליגי בסוכה גדולה שישב סמוך לפתח ובסוכה קטנה שאינה מחזקת אלא ראשו ורובו, מדנקט לשון פוסלין ומכשירין ולא נקט אוסרין ומתירין

אחת ארוכה ואחת קצרה. פירש"י אשתים דלאחריה דערבית קאי. אמת ואמונה ארוכה והשכיבנו קצרה וקשה לרבינו תם דמה קוצר ואורך יש בזו יותר מבזו, ועוד היאך אנו אומרים אור יום הנף בהשכיבנו והלא קצרה היא, ועוד הכי הו"ל למיתני ושתים לאחריה וארוכה לא יעשה קצרה וקצרה לא יעשה ארוכה, ועוד מאי שנא משל שחר ושלפניה שכולן שוות, ועוד דלא מדכר לה בתוספתא בהדי קצרות, ובשביל שהיה נזכר במשנה לא היה נמנע מלהזכיר בתוספתא, ועל כן פירש רבינו תם דלאו אדלעיל קאי אלא מילתא באפי נפשה אחת ארוכה וכו' כלומר בין ארוכה בין קצרה, כמו אחת בתולות ואחת בעולות, הן שוות שאין רשאין לשנות ממטבען כדמפרש ואזיל, מקום שאמרו לקצר אינו רשאי להאריך כמו ברכת הפירו' וברכת המצות וברכו' המזון, כמו שמונה אותם בתוספתא דברכות, מכאן שאין אומרים אות מבראשית הוכתרה, שאומרים בברכת הזן, מיהו נראה לרבי דברכת הזן לא הוי ברכת זימון שאין זה אלא נברך שאכלנו משלו אבל בברכת הזן יכול להאריך, ולא שייכי מידי להא דאמרינן בפ' ג' שאכלו עד היכן ברכת זימון וכו' עד הזן וכו' כמו שנפרש לפנים בעז"ה ושפיר אמרינן אות מבראשית, ועוד אומר רבינו תם דפירש"י שפירש ארוכה אמת ואמונה ליתא, דהא אמרינן לקמן בפ"ב אמר אני ה' אלהיכם צריך לומר אמת לא אמר אני ה' אלהיכם אין צ"ל אמת, והא בעי לאדכורי יציאת מצרים דקאמר הכי מודים אנחנו לך ה' אלהינו שהוצאתנו מארץ מצרים והוצאתנו מבית עבדים ועשית לנו נסים וגבורות ושרנו לך מי כמוכה וכו', ואלילה קאי הרי שאין לך קצרה יותר מאמת ואמונה ועוד פירש רבינו תם אחת ארוכה ואחת קצרה, אאמת ואמונה קאי כלומר בין ארוכה בין קצרה שכשאומר