תוספות הרי"ד על תלמוד ירושלמי קידושין א:ב:ז
Tosafot HaRid on Yerushalmi Kiddushin 1:2:7 (Tosafot HaRid on Jerusalem Talmud Kiddushin 1:2:7) · תוספות הרי"ד על תלמוד ירושלמי קידושין · free full Hebrew text
Open in the reader →ר"ה בעי ניחא חלה ואח"כ ברח כו' המורדת על בעלה כו'. עי' במס' ב"מ דף ע"ט גבי ספינה זו ויין סתם דבלא"ה לא יכול לקיים התנאי ע"ש ודוק. והפדה מלמד שאינו מיעדה לו עד שיהא ביום כדי לפדותה ובמע"י שו"פ כו' א"ר חייא בר אדא הכל מודין בע"ע עד שיהא שם שו"פ כו'. דגרסינן במס' קידושין דף י"ט ע"א אמר רבא אמר ר"נ המקדש במלוה שיש עלי' משכון מקודשת מדר"י בר"י לאו אמר ר"י בר"י מעות הראשונים לאו לקידושין ניתנו האי הלואה היא והיא גופה משכון וכי משייר בה שו"פ ומיעד הוי קידושין ה"נ ל"ש ע"כ ופרש"י ז"ל דמקדשה בדמי גרעון שיש לו עלי' או הם או שויים עכ"ל והק' בתוס' ז"ל וז"ל ונראה לדקדק דקסבר ר"י בר"י דע"ע אין גופו קנוי דאי ס"ל דגופו קנוי מה ענין זה אצל מלוה שיש עלי' משכון דאין כאן מלוה כלל אלא מקדשה בהקנאת גופה לעצמה וקשה מנ"ל מדר"י בר"י להוכיח דמלוה שיש עלי' משכון מקודשת דלמא אינה מקודשת והכא היינו טעמא דמקודשת משום דסבר ר"י בר"י דגופה קנוי ומנ"ל דסבר ר"י בר"י דאין גופו קנוי אך ז"א דע"כ ס"ל דאין גופו קנוי דאי ס"ד דגופו קנוי למה לי' לשייר שוה פרוטה דאפילו בפחות מש"פ כיון דמקדשה בהקנאת גופה ואפי' נשתייר פחות מש"פ עדיין גופה קנוי עד סוף שש וא"כ כי מקדשה בהקנאת הגוף לעולם יש ש"פ דהאיך משכחת לה דלא יהא שוה פרוטה כיון דהגוף קנוי לו ממילא איכא לעולם ש"פ דע"ז יקנה הגוף שלו וראיתי הסברא הזאת בס' פ"י ז"ל עי"ש וכה"ג כ' הקצה"ח ז"ל בסי' ס"ו גבי שמין את הנייר אם יש בו שו"פ מקודשת ואי לא אינה מקודשת וז"ל ואי נימא דהלוקח מצי לעכב את הנייר עד שיסלק כל החוב א"כ ודאי לעולם איכא שו"פ וכמ"ש הרב המגיד ז"ל בפכ"ג מה' מלוה בהא דכתב הרמב"ם ז"ל אם טען המלוה אבד שט"ח ישבע היסת ז"ל אע"פ שאין נייר של שטר שוה פרוטה מ"מ מחמת ראי' שבו אפילו אחר שכתב שובר נותן לו הלוה יותר מפרוטה עכ"ל ע"ש. וה"נ דכוותי' וזה סבר' נכונה. ולכאורה עומד לנגדינו על האי סברא של הה"מ ו"ל ובעל פנ"י ז"ל ובעל קצוה"ח ז"ל ירושלמי מפורש בפרקין הלכה זו דגרסי' והפדה מלמד שאינו מיעדה לו עד שיהא ביום כדי לפדותה ובמעשה ידיה שוה פרוטה ובגירועי' שו"פ דר"י בר"י וחכמים אומרים מיעד והולך עד דמדומי חמה אמר ר"ח בר אדא הכל מודים בע"ע עד שיהא שם שו"פ ע"כ עי' בק"ע ז"ל הכל מודים בע"ע שאם לא נשתייר שו"פ שאינו יכול לגרוע ע"כ ולכאורה קשה דהא לעולם איכא שו"פ דאפי' לא נשתייר שו"פ ממעשה ידיו מ"מ איכא שו"פ משום הקנאת הגוף ול"ל דרחב"א ס"ל דאין גופו קנוי ז"א דא"כ מנ"ל לומר דהכל מודים דאפי' רבנן מודים דבעינן שו"פ מנ"ל דלמא רבנן ס"ל דגופו קנוי א"כ איכא לעולם שו"פ דהא ע"כ דהך ברייתא דמכילתין בבבלי דף ט"ו דתנא וקונה א"ע בכסף ובש"כ ובשטר ע"כ מוכח דגופו קנוי דא"כ קשה שטר ל"ל לימא לי' באפי בי תרי זיל א"נ באפי ב"ד זיל ומוכח ע"כ דע"ע גופו קנוי כדא תא בגמ' דף ט"ז ע"א בהדיא וא"כ מנ"ל לרחב"א להוכיח דהכל מודין בע"ע עד שיהא שם שו"פ דהא למ"ד דס"ל דגופו קנוי לעולם איכא שו"פ. ולכאורה י"ל דלעולם ס"ל לר"ח ב"א דגופו קנוי ומ"מ ס"ל דלא מהני הגירעון רק שיהא ש"פ בעצם הגירעון ובמעשה ידיו אבל מה ששוה פרוטה מן הקנאת הגוף ע"ז לא מהני וליכא לאקשויי כיון דאי ליכא שו"פ בעצם הגירעון לא מהני הגירעון א"כ מנ"ל להוכיח דר"י בר"י ס"ל דאין גופו קנוי דלמא לעולם ס"ל דגופו קנוי והא דבעינן שישייר שו"פ משום דבהקנאת הגוף לא מצי לקדשה בלא שטר שיחרור ואי דע"י הגירעון קנתה הגוף א"כ עכ"פ צריך לגרע ובעינן שו"פ בעצם הגירעון וע"כ בעי ר"י בר"י דוקא שו"פ אבל מ"מ מקדשה בהקנאת גופה וש"פ בעינן משום דעצם הגירעון בעי ש"פ כר"ח ב"א הנ"ל אבל אי משום הא לא קשה דהא ההיא דר"ח ב"א בירושלמי לאו דברי הכל הוא ולכאורה נראה דאיכא פלוגתא בזה בירושלמי דגרסינן בפירקין ה"א בכסף הוא נקנה ואינו נקנה לא בתבואה ולא בכלים בכל אתר את עביד שוה כסף ככסף והכא לית את עביד שוה כסף ככסף א"ר אבא מרי שניא היא ששינה עליו הכתוב כסף ככסף אף רחב"א יודה שאם ביקש לגרוע שמגרע ויוצא אפילו בתבואה אפי' בכלים ועמלו המפרשים ז"ל לבאר ולפרש מאי שייכות הך דר"ח בר אדא הכא אבל האמת לאמיתו דהכוונה הוא על דר"ח בר אדא דהכא דטעמא דר"ח ב"א דס"ל דבעינן שישייר שו"פ על הגירעון אף ע"פ דבגירעון לא כתיב כסף רק ישיב גאולתו ולא כתיב כסף גאולתו וא"כ אמאי מדקדק אפרוטה דוקא ואלא ע"כ דדייק ישיב גאולתו מכסף מקנתו וכי היכי דבעינן כסף גבי מקנתו ה"נ בעינן כסף גבי גאולתו ואין כסף פחות מש"פ כדאי' בירוש' בפירקין הל' ג' ר' יוסי בשם ר' מנא ר' תנחום ר"א בשם ר' יוחנן אין קרקע נקנה בפחות מש"פ מה טעמא שדות בכסף יקנו וכו' ע"ש ואין כסף פחות משו"פ וכיון דר"ח ב"א ס"ל דבעינן כסף גבי גירעון ובעינן ש"פ דבעינן כסף כמו גבי כסף מקנתו וכיון דגבי כסף מקנתו קפיד הכתוב דכסף דוקא ולא בתבואה ולא בכלים א"כ ה"א דגם גירעון דומה לו ובעינן כסף דוקא כמו כסף מקנתו ע"ז קמ"ל דאף רחב"א יודה שאם ביקש לגרוע שמגרע ויוצא אפי' בתבואה ואפי' בכלים וזה ברור בע"ה לאמיתה של תורה ומלשון זה משמע מדקאמר אף ר"ח ב"א יודה משמע דלא מיבעי' למאן דלא ס"ל דר"ח ב"א דלא בעינן כסף גבי גירעון בודאי לא קפדינן דלא יהא הגירעון בתבואה וכלים דהא לא קפדינן כלל אכסף ולא בעינן אף ש"פ אלא דאף ר"ח ב"א יודה שלענין גירעון לא קפדינן דלא יהא בתבואה וכלים אף דקפדינן בגירעון על כסף ובעינן פרוטה א"כ מדקאמר אף ר"ח ב"א משמע דאיכא דפליגי עליו ולא קפדינן בגירעון אכסף ולא בעינן פרוטה בגירעון א"כ י"ל דר"נ ס"ל דלא בעי' פרוטה בגירעון וע"כ מדייק דר"י בר"י ס"ל דאין גופו קנוי דאל"כ ל"ל ש"פ דהא לעולם איכא ש"פ ואי דבעינן דהגירעון יהא ש"פ בעצמו ולא ע"י הגוף ולפיכך בעינן שו"פ של שיווי הגירעון בעצמו ז"א דר"נ לא ס"ל דבעינן ש"פ בגירעון ויכול לגרע אפי' בפחות מש"פ והא דבעינן ש"פ גבי ר"י בר"י הוא משום הקידושין ואי ס"ד דגופו קנוי א"כ מקדשה בהקנאת הגוף דהוא ש"פ לעולם ול"ל לר"י בר"י ש"פ אלא ע"כ דס"ל דאין גופו קנוי לו. אבל ז"א דהא ע"כ לשיטת הבבלי כולהו ס"ל דדמי גירעון לכסף מקנתו ובעי' גבי גירעון כמו גבי כסף מקנתו דגרסי' במכילתין דף ח' ע"א מכסף מקנתו בכסף הוא נקנה ואינו נקנה בתבואה וכלים האי תבואה וכלים ה"ד אילימא דלא מקני בהו כלל ישיב גאולתו אמר רחמנא לרבות שו"כ ככסף ואי ס"ד דגאולה לא דמי כקנין דבקנין בעינן כסף משא"כ בגאולה א"כ מאי פריך מגאולה אקנין א"ו דהבבלי ס"ל דדמי גירעון לקנין וכי היכי דבעי' כסף גבי קנין כן בעינן נמי גבי גירעון וכיון דבעינן כסף אין כסף פחות מש"פ כדאיתא בירושלמי הנ"ל. וא"כ חוזר קושיתינו לדוכתי' מנ"ל למידק דאין גופו קנוי דלמא גופו קנוי בהקנאת גופה ולעולם איכא ש"פ בהקנאת גופה והא דבעי' ש"פ משום דע"כ אינו יכול להקנות גופה בלא שטר שיחרור אלא ע"י הגירעון ובעינן ש"פ בגירעון עצמו וכיון דאיכא ש"פ בעצם הגירעון אז נקנה הגוף ומתקדשת בהקנאת גופה אך האמת יורה דרכו דלעולם לא בעינן ש"פ בעצם הגירעון דמאי איכפת לן במה דבעצם הגירעון ליכא ש"פ כיון דסוף סוף ש"פ משום הקנאת הגוף רק ר"ח ב"א ה"ק דעד שיהא שם ש"פ דהגירעון כסף שאמרה התורה הוא על כסף הקנין דאם לקחו בשש מנה מנה לשנה והגיע החשבון בדרך משל פרוטה לשעה ורשות ביד העבד להחזיר להאדון הכסף שלקח ממנו ע"פ החשבון ואם נשאר שעה אחת עדיין פרוטה אצלו של כסף מקנתו ויכול ליתן להאדון הפרוטה אבל אם נשאר רק חצי שעה ואז אין ביד העבד רק חצי פרוטה של כסף מקנתו אינו יכול לגרע וליתן להאדון חצי פרוטה הגם דשוה החצי שעה פרוטה שלימה משום הקנאת הגוף מ"מ יכולת ביד העבד ליתן להאדון חצי פרוטה ולקנות א"ע דהא הגירעון הוא על כסף מקנתו וכיון דבכסף מקנתו אין לו רק חצי פרוטה לא איכפת לי' להעבד מה ששו"פ מקנית הגוף וה"א דהרשות בידו ליתן חצי פרוטה ולגרע ולצאת קמ"ל ר"ח ב"א דאין גירעון בחצי פרוטה דבעינן כסף ואין כסף בפחות משוה פרוטה ואינו יכול לגרע רק בפרוטה שלימה אפי' דלא מגיע להאדון בכסף מקנתו רק חצי פרוטה ולעולם הוא ש"פ אפי' ברגע האחרון והא דקמ"ל ר"ח ב"א דבעינן שיהא שוה פרוטה דאפי' מכסף הגירעון ליכא שוה פרוטה אין רשות ביד העבד לגרע בחצי פרוטה אבל אם העבד רוצה ליתן לו פרוטה בעד החצי שעה משום דשוה אצלו פרוטה מקניית גופו שפיר דמי. ור"ח ב"א קמ"ל דהעבד אינו יכול ליתן חצי פרוטה לגירעון אף דלא מגיע להאדון בכסף מקנתו רק חצי פרוטה דבחצי פרוטה ליכא גירעון דבעינן כסף אבל אי נותן לו פרוטה שלימה מפני ששוה אצלו פרוטה מהקנאת גופו שפיר דמי וע"כ שפיר מוכח דר"י בר"י ס"ל דאין גופו קנוי דאי ס"ד גופו קנוי ל"ל שוה פרוטה דאפילו אינו שוה פרוטה נמי מקודשת בהקנאת גופה דהוא לעולם ש"פ: