תוספות הרי"ד על תלמוד ירושלמי ביצה א:ד:ד
Tosafot HaRid on Yerushalmi Beitzah 1:4:4 (Tosafot HaRid on Jerusalem Talmud Beitzah 1:4:4) · תוספות הרי"ד על תלמוד ירושלמי ביצה · free full Hebrew text
Open in the reader →מחלפה שיטתון דרבנן. הרמב"ם ז"ל פסק כחכמים דבעינן שירשום מכאן ועד כאן והב"י ז"ל פסק כר"א דמכאן אני נוטל למחר סגי וכתב הגר"א ז"ל בסי' תצ"ה אע"ג דפסקינן כב"ה גבי שובך דצריך שיאמר זה וזה אני נוטל ומ"מ הלכה כר"א דסגי שיאמר מכאן אני נוטל ע"פ הירושלמי הוה דבע"ח חמור ע"ש וצ"ב הא רבנן ס"ל דגרוגרות וצימוקין חמור מבע"ח והירושלמי ס"ל דרבנן דר"א היא לב"ה וע"כ פריך מחלפה שיטתון ומשני דגרוגרות וצימוקין חמורה יותר מבע"ח ונראה לפענ"ד דע"פ דפירש רש"י ז"ל דר"א וחכמים פליגי בברירה ולא בהכנה כמו לפירוש הרמב"ם ז"ל עיין במג"א ז"ל דבגרוגרות וצימוקין דחמירא בעי הכנה היותר חשובה דירשום בידים עיי"ש וא"כ להב"י ז"ל דהולך בשיטת רש"י ז"ל דהוא משום ברירה כמו שכ' הגר"א ז"ל ניחא שפיר דהא ע"כ דלשיטת הש"ס דילן אינו צריך מוקצה החמורה הכנה אחרת יותר מכל מוקצה דאל"כ מנ"ל לר"ח בר אמי דמחלוקת בבריכה ראשונה אבל בבריכה שניה דלא חיישינן שמא חייס עליו אף לב"ש סגי בזה וזה אני נוטל מנ"ל דילמא ס"ל לב"ש דבעינן הכנה אחריתי לבע"ח אלא ע"כ דלא בעינן הכנה אחריתי והא דקאמרי חכמים עד שירשום מכאן וע"כ הוא משום דאין ברירה ולא בעינן שירשום רק משום סימן כדפירש"י ז"ל עיי"ש ואם לא ירשום לא יכיר מקום המוגבל אבל הירושלמי ע"כ לא ס"ל דטעמא דב"ש כר"ח בר אמי דחיישינן שמא חייס עליו והוא דוקא בבריכה ראשונה דאל"כ מאי פריך מחלפה שיטתן דב"ש הא הטעם דנינוע הוא דוקא בבריכה ראשונה דצריך לאימהות וחיישינן דילמא חייס אבל בריכה שניה דלא צריך לאימהות ולא חיישינן דילמא חייס לא בעי ניענוע כלל א"כ לא קשה כלל מב"ש אב"ש אלא ע"כ דהירושלמי ס"ל בטעמא דב"ש דהוא רישום דבעינן בבע"ח הכנה אחרת יותר מכל מוקצה ע"כ פריך מגרוגרות וצימוקין דהוא נמי מוקצה החמורה ומשני דמוקצה דבע"ח חמור יותר וכן ס"ל להירושלמי דפלוגתא דר"א וחכמים הוא לאו בברירה אלא בהכנה ע"כ פריך מחלפיה שיטתיה דב"ה דהם רבנן דתמן דהכא בבע"ח לא בעי הכנה אחריתי בידים והתם בעי הכנה בידים דל"ל דהירושלמי נמי ס"ל משום ברירה א"כ לא הוי מקשה מידי דהא דבעי שירשום הוא לסימן כדי שיכיר מקום המוגבל אבל הכא דקאמר בפירוש זה וזה לא בעי סימן רישום אלא ע"כ דהוא לאו משום ברירה דאפילו יש ברירה נמי צריך לרשום משום הכנה דבידים דלא סגי בהאי הכנה דמיחד הדבר דאי ס"ד דסגי למה לו לרשום בידים והא סגי באמירה דייחד מכאן וע"כ וכיון דיש ברירה הוברר הדבר דנוטל מן המיוחדות שייחדן אתמול ולמה צריך לרשום ולעשות סימן שלא יחליף בתמרים שייחדן הא ע"י ברירה הוברר הדבר שנוטל מאותן שייחדן ואפילו תימר דמוקצה החמורה כגון גרוגרות וצמוקין ובע"ח צריך הכנה מיוחדת ולא סגי באומר מכאן אבל עכ"פ לא בעי הכנה בידים אלא בהכנה מיוחדת סגי ולמה צריך לרשום בידים ואי משום שלא יחליף הא יש ברירה והוברר שנטל מן המיוחדות ע"כ פריך מחלפה שיטתיהון דרבנן דתמן דהא בע"ח חמור ג"כ והוי כגרוגרות וצמוקין א"כ למה הכא צריך הכנה בידים והכא א"צ הכנה בידים [ואין להק' באמת מנ"ל להירושלמי דהטעם הוא משום הכנה דילמא הוא משום ברירה ז"א דכיון דהירושלמי ס"ל דרבנן דתמן הוא ב"ה וב"ה ס"ל דיש ברירה כבש"ס דילן והא דלא סגי שיאמר מכאן אני אוכל למחר הוא כדתירץ ר' בא דילמא מטלטל ושביק א"נ דצריך הכנה לכל אחד ואחד וא"כ קשה מ"ט גבי מוקצה ס"ל לרבנן דבעי שירשום מכאן ועד כאן הא רבנן אלו הם ב"ה וב"ה ס"ל יש ברירה אלא ע"כ דהוא משום הכנה וע"כ פריך מחלפא שיטתון דב"ה] ומשני דלב"ה אין מוקצה דבע"ח חמור ולא בעי הכנה אבל לשיטת הש"ס דילן דע"כ הוא לאו משום הכנה אלא משום ברירה א"כ י"ל דבאמת בע"ח חמור יותר מגרוגרות וצמוקין לפיכך אף דב"ה ל"ל ברירה כאן וכאן אבל אינן דקי"ל דבדרבנן יש ברירה ע"כ הלכה כר"א אבל מוקצה דבע"ח דחמור יותר ממוקצה דרבנן הוי כעין של תורה ואין ברירה והא דקאמר רבא דף ו' ע"א לעולם במפרע וכו' מטלטל ושביק לאו דס"ל דבאמת לב"ה יש ברירה ז"א דא"כ היכי קאמרי רבנן דר"א דאינהו ב"ה גבי מוקצה דאין ברירה לשיטת רש"י ז"ל אלא ע"כ דבאמת ס"ל דמהמתניתא דעומד על המוקצה מוכח ע"כ דלב"ה אין ברירה אך דהא דקשה מהמתניתא דהמת בבית דמוכח דלב"ה יש ברירה ע"ז מתרץ ר"א לטהר כו' מכאן ולהבא ולעולם אין ברירה וע"ז קאמר רבא דא"צ לאוקמי המתניתין דהוא משום אין ברירה דאפילו אי ס"ל לב"ה דיש ברירה נמי אתי שפיר מתניתין דידן דלפיכך לא מהני באומר מכאן אני אוכל למחר דילמא מטלטל ושביק אבל באמת ס"ל לב"ה דאין ברירה כדמוכח ממתני' דעומד על המוקצה לשיטת רש"י ז"ל ושם לא שייך הטעם דילמא מטלטל ושביק לשיטת רש"י ז"ל והב"י ז"ל דקאי בשיטתיה ולפ"ז כיון דקי"ל להלכה דבדרבנן יש ברירה ע"כ הלכה כר"א אבל בבע"ח דחמור הוי כעין תורה ואין ברירה ולא מצינו בש"ס דילן דלב"ה מוקצה דגרוגרות וצימוקין חמור מבע"ח אלא אדרבה בע"ח חמור וע"כ הלכה כר"א ואך עכ"פ מצינו בש"ס דילן דמוקצה דבע"ח חמור מגרוגרות וצימוקין כדמוכח מדר"ח בר אמי דאמר אבל בבריכה שניה ד"ה בעומד ואומר זה וזה אני נוטל סגי וקשה לכאורה דהול"ל ד"ה לא בעי ניענוע אלא למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה לב"ש סגי באומר מכאן אני נוטל ולב"ה בעינן זו"ז אני נוטל כדפליגי ר"א וחכמים במוקצה לקמן בפירוש דהוא ב"ש וב"ה אלא ע"כ דבמוקצה דבע"ח אפילו לב"ש בעינן זו"ז אני נוטל דהוי כעין דאורייתא ואין ברירה בשלמא מה שהוכחנו לעיל דהירושלמי לא ס"ל דפליגי בברירה דאל"כ מאי פריך מיחלפה שיטתיה דב"ש כנ"ל ל"ל דפריך למה בבריכה שניה צריכין זו"ז והכא סגי במכאן אני נוטל ז"א דהא במתני' לא תני הך דינא דבבריכה שניה צריך זו"ז אבל מדר"ח בר אמי מוכח שפיר דע"כ מוקצה דבע"ח חמור מגרוגרות וצימוקים ודו"ק: