תורת האדם קעז

עולם והוא עולם הבא (גם זה לשונו), אבל מ"מ שנה עלינו סדרי הקבלה כי עשה זה העולם עולם הנשמות ואין לגוף בו חלק כמו שפירש בכמה מקומות מספריו. וכן יראה מדבריו שהוא משנה עלינו זמנו של עולם הבא והוא לדעתו בא לאדם אחרי מיתתו מיד והוא העונג והנועם שקרינו אנחנו אותו גן עדן. וכך כתב בספר המדע, זה שקראו אותו חכמים העולם הבא אינו מפני שאינו מצוי עתה וזה העולם אבד ואח"כ יבא אותו העולם הבא, אין הדבר כן אלא הרי הוא מצוי ועומד כמו שנאמר אשר צפנת פעלת, ולא קראוהו העולם הבא אלא שאותן החיים באין לו לאדם מיד אחר חיי העולם הזה שאנו קיימים בו בגוף ובנפש וזהו הנמצא לכל אדם בראשונה, נראים מדברים הללו שעולם הבא הוא עולם הנשמות המגיע להן אחרי מיתת הגופות מיד. עוד כתב העולם הבא אין בו גוף וגויה אלא נפשות הצדיקים בלבד בלא גוף כמלאכי השרת, הואיל ואין בו גויות אין בו לא אכילה ולא שתיה ודבר מכל הדברים שגופות בני אדם צריכין להם בעולם הזה, ולא יארע בו דבר מן הדברים שמארעין לגוף בעולם הזה כגון ישיבה ועמידה ושינה וראיה ועצב ושחוק וכיוצא בהן. כך אמרו חכמים הראשונים העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה ולא תשמיש אלא צדיקים יושבין ועטרותיהן בראשיהן ונהנין מזיו השכינה, הרי נתבאר לך שאין שם גוף לפי שאין שם לא אכילה ולא שתיה, וזה שאמרו צדיקים יושבין על דרך החידה הוא כלומר נפשות הצדיקים מצויות שם בלא עמל ויגיעה, וכן זה שאמרו עטרותיהן בראשיהן כלומר דעת שידעו שבגללה זכו לחיי העולם הבא מצויה עמהן והיא העטרה שלהן, ומהו זה שאמרו ונהנין מזיו השכינה שיודעין ומשיגין מאמתת הקב"ה מה שאינן יודעין והוא בגוף האפל והשפל:

עוד האריך הרב ז"ל לבאר להביא ראיה שבני העולם הבא הם נפשות בלבד בלא גוף בפרק חלק ובמגלה של תחיית המתים שלו. עני גן עדן אצלו הוא מקום מבחר הארץ שנטע בו האלהים האילנות ומיני הצמחים המועילים תועלות גדולות ועתיד לגלותו לבני האדם ויורה דרכו וינעמו בו בימות המשיח או בתחיית המתים בגוף כמו בעולם הזה ותענוגיו באכילה ושתיה וסיכה ורחיצה, וזה אינו תכלית הגמול כמו שביאר הרב ז"ל, אבל העוה"ב עולם הוא והוא טבעי ומנהגו של עולם כלומר קיום הנפש:

והתמה מזה מאחר שהוא מאמין שהעולם הבא הוא ההווה לאדם אחרי המות מיד מה צורך אליו לראיות והכרעות שאין באותו העולם גוף אלא נשמות בלבד, תלמיד קטן שבישראל יודע שהצדיק הנפטר נפשו בטוב תלין בטובת העולם העליון בלא גשם וגוף כלל, אין טובתה באכילה ושתיה וסיכה ותשמיש שאין הנפש בעלת הנאות הללו אלא בזיו השכינה היא מתקיימת כענין שנאמר והלך לפניך צדקך כבוד ה' יאספך, ודברים הללו אע"פ שאין דרך סודם ידוע אלא ליחידים ואין משיג אותם על אמתת מה שהם אלא ה' יתברך, דרכיהם פשוטים לכל, ולמה הוצרך הרב ז"ל למה שכתב במגלת תחיית המתים אבל החיים שאין אחריהן מות הוא חיי העולם הבא בעבור שאין בו גוף, כי אנו מאמינים והוא הנכון לדעת כל בעלי דעת כי בני העולם הבא נפשות בלא גופות כמו המלאכים, והראיה על זה כי הגוף מחובר מכלי השמוש לפעולת הנפש, והגוף בכללו צורך מציאותו בעבור תכלית אחת רוצה לומר אכילת המזון כדי לקיים הגוף ולהוליד ממנו דמיונו למען יתקיים המין, וכשתסתלק התכלית ההיא ולא יהא צריך אליה בעולם הבא כמו שאמרו המון החכמים בביאור אין בו אכילה ושתיה ולא תשמיש, אם כן הם רוצים לומר שאין בו גוף כי האל יתברך לא ימציא דבר ריק ולא יעשה דבר אלא בגלל דבר, וחלילה מהיות פעליו הנכוחים כפועל ע"ז עינים להם ולא יראו אזנים להם ולא ישמעו, כן הבורא בעיני אלו החושבים כי יברא אברים לא לעסוק בהם, ואולי בנ' העולם הבא בעיני אלה האנשים אינם בעלי האברים כי אם גופים ואולי הם עגולים או עמודים או קומות מרובעות, אין דעת אלו הסכלים כי אם שחוק לכל העמים מי יתן החרש יחרישון ותהי להם לחכמה, כל