תורת האדם קעו

קאמרין, העולם הבא מתרגמינן עלמא דאתי מלמד שקודם שנברא עלה במחשבה לברוא אור ונברא אור גדול שאין כל בריה יכולה לשלוט בו צפה הקב"ה שאין יכולין לסבלו לקח שביעית ושם לו במקומו והשאר גנז לעתיד לבא ואמר אם זכו בזה השביעית וישמרוהו אתן להם לעולם האחרון, והיינו דכתיב העולם הבא שכבר בא קודם מקודם ששת ימי בראשית הדא הוא דכתיב מה רב טובך אשר צפנת ליראיך פעלת לחוסים בך נגד בני אדם, פירוש העולם הבא שכבר בא, וזכר לשון תרגום שלו שקורין אותו חכמים עלמא דאתי ללמד שהוא ממשמש ובא, שזה העולם הבא הוא אור והוא האור שעלה במחשבה ונברא קודם העולם הזה, לומר שהוא ההשגה האחרונה שאדם משיג ומתעלה. וכן אמרו בבראשית רבה שאור הזה שאדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו, והוא ענין צפיית המרכבה ובו משיגים אמתת הנבראים בכלל וזהו מסוף העולם ועד סופו, וזהו לאור באור החיים. ועוד אמרו שם במדרש ר' נחוניא בן הקנה וכסא הכבוד המעוטר המהולל המאושר הוא בית העולם ומקומו חקוק בחכמה דכתיב ויאמר אלהים יהי אור, וכל המדרש עד יזכו לחיי העולם הבא שהוא הטוב הגנוז ומאי ניהו עוזו של הקב"ה דכתיב ונגה כאור תהיה וגו', שם בכאן בית העולם הבא בכסא הכבוד מקום הנשמות בעולמן כמו שאמרו בערבות ששם נשמותיהן של צדיקים ושם מלאכי השרת וכסא הכבוד כדאיתא במסכת חגיגה, ושם מקום העה"ב חקוק בחכמה להודיע השגתה לאור הראשון שנקרא חכמה דכתיב כי נר מצוה ותורה אור וכתיב חכמת אדם תאיר פניו, ואי אפשר לפרש יותר מזה:

ומה יקרו דברי הרב הגדול ר' משה ז"ל במלות קצרות וארוכות שכתב בזה העולם בפרק חלק, אמר כי בעה"ב ישכילו נפשותינו שם מסודות הבורא כפי שישכילו הסודות ההם הכוכבים והגלגלים, או יותר, וכן אמרו ז"ל העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה אלא צדיקים יושבין ועטרותיהן בראשיהם ונהנין מזיו השכינה, וענין עטרותיהן בראשיהן רוצה לומר קיום הנפש היודעת בקיום הדבר הידוע לה והויתה היא והוא דבר אחד כמו שאמרו מביני הפילוסופים בענין יאריך ספורו, ומה שאמרו נהנין מזיו השכינה כונתם לומר כי הנפשות ההם ינעמו במה שישכילו וידעו מסוד האל, אם כן הגמול הטוב ותכלית הכוונה הוא שיגיע האדם אל הגמול העליון ויהיה נכנס בכלל ההוא, וקיום הנפש כמו שאמרנו יהיה עד לאין תכלית בקיום הבורא יתברך כי הוא סבת קיומה בהשגתה אותו אלו דברי הרב ז"ל והם דברים טהורים. וכבר באו כלם בדברי רבותינו ז"ל כי הזכיר ענג הנפש בקיומה ושם אותה עם כת חיות הקדש והמלאכים כמו שאמרו הם ז"ל עמהם תחת כסא הכבוד וחקקו מקומו והיא ההשגה בעצמה והגמול השלם, וכן הזכירו הם ז"ל קיומה כקיום החיות ומלאכים לכתותיהם כמה שינעמו בכתוב שנאמר באור פני מלך חיים וכמו שכתבנו למעלה מדבריהם ז"ל, והזכירו ענין קיומם בקיום הדבר הידוע להן דבר אחד והוא פירוש מה שנאמר בתורה ולדבקה בו, ואומר והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים את ה' אלהיך, ומכאן בא רבי עקיבא ולמד את ה' אלהיך תירא לרבות תלמידי חכמים, ורבותינו ז"ל הם שהבינו ופירשו דרך וענין היחוד הזה, ולא שיגיע אדם לידיעת מהותו, שהידיעה הוא הדבוק בעצמו ועל זה אמרו כל הנביאים כולן לא נתנבאו אלא וכו' אבל לעולם הבא עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה, וזו המימרא הזכירה הרב ז"ל ופירש ואמר כבר הודיעונו חכמים הראשונים שטובת העולם הבא אין כח באדם להשיגה על בוריה ואין יודע גדלה ויפיה אלא הקב"ה לבדו. הנה דברי הרב במעלת זה העולם הבא ובעונג שלו דברים נכונים הם אין לנו אלא להודות בהן ולשבח מעלותיהן לבעליהן ז"ל:

ועוד כתב בתשובת שאלה ומה שהסכימו חכמי יון וחכמי המערב בנפש שהנפש צורה בלא גולם ובלא גוף אבל טהורה ונזירה ומקור הדעת ואינה צריכה לגוף לפיכך כשיאבד הגוף לא תאבד היא אלא עומדת בעצמה וקיימת כמו המלאך ונהנית וחוזה באורו של