תורת האדם קעב

ושם אמרו כל פרנס שמנהיג את הצבור בנחת בעה"ז זוכה ומנהיגן לעה"ב, ובמסכת שבת (ס"ג) אמרו לענין היוצא בכלי זיין בשבת ר' אליעזר אומר תכשיטין הם לו ואמרו וכי מאחר דתכשיטין הן לו מפני מה הן בטלין לעתיד לבא מפני שאין צריכין שנאמר לא ישא גוי אל גוי חרב, והקשו מזה ופליגא דשמואל דאמר שמואל אין בין העה"ז לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד, ואמרו לשון אחר אמר להם רבי אליעזר אף לעתיד לבא אין בטלין אבל בטלין הן לעוה"ב והיינו דשמואל. הפרישו בכאן בין ימות המשיח ובין העולם העתיד והוא עולם שאחרי התחיה, שאין כל אלו הענינים על עולם הנשמות ההווה:

ובמסכת חולין בסוף שנו ברייתא שהוזכרה גם כן בקדושין, ובמקום אחר תניא ר' יעקב אומר אין לך כל מצוה ומצוה שכתובה בתורה שמתן שכרה בצדה שאין תחית המתים תלויה בה שנאמר למען ייטב לך והארכת ימים למען ייטב לך לעולם שכולו טוב והארכת ימים בעולם שכולו ארוך. הנה זה עולם שכולו טוב וארוך שהוא העולם הבא אמר שתחיית המתים תלוי בה מפני שהוא בא אחרי התחיה. ובספרי הזכירו כל הזמנים הללו, במדרש אמרו בהתהלכך תנחה אותך בעולם הזה בשכבך תשמור בשעת מיתה והקיצות לעתיד לבא היא תשיחך לעולם הבא, הזכירו כאן העה"ז וזמן המיתה והוא עולם הנשמות והעתיד לבא ואחר כך העולם הבא, ואמרו שם למען ירבו ימיכם בעוה"ז וימי בניכם לימות המשיח כימי השמים על הארץ לעולם הבא, וכן דרשו שם וישמרך ישמור נפשך ממיתה וכן הוא אומר והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים. דבר אחר ישמור רגליך מגיהנם וכן הוא אומר רגלי חסידיו ישמור דבר אחר וישמרך ישמרך לעה"ב וכן הוא אומר וקוי ה' יחליפו כח, הזכירו בכאן שמירת הנפש בשעת מיתה שהוא עולם הנשמות והדבקה בצרור החיים שהוא גן עדן שלה כמו שביארנו ואחרי כן שמירתה הבא, ושם שנינו עוד חופף עליו כל היום חופף עליו בעולם הזה כל היום לימות המשיח ובין כתפיו שכן בנוי ומשוכלל לעולם הבא וכו' (מדרש). ועוד אמרו שם כי שפע ימים יינקו זה ימה של יפו שגנוז לצדיקים לעה"ב מנין אתה אומר שכל ספינות שאובדות בים הגדול וצרור של כסף ושל זהב ואבנים טובות ומרגליות וכל כלי חמדה שהים הגדול מקיאן לימה של יפו שגנוז לצדיקים לעתיד לבא ת"ל כי שפע ימים יינקו:

ובאלה שמות רבה אמרו מפורש עשרה דברים עתיד הקב"ה לחדש לעתיד לבא. הראשונה שהוא עתיד להאיר עולמו שנאמר לא יהיה לך עוד השמש לאור יומם וגו' וכי אדם יכול להביט בהקב"ה אלא מה הקב"ה עושה לשמש מאור ארבעים ותשעה חלקי אור שנאמר והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים, ואפילו אדם חולה הקב"ה גוזר לשמש ומרפאו שנא' וזרחה לכם יראי שמי. והשניה מוציא מירושלים ומרפא בהם כל מי שיש בו מחלה שנאמר והיה כל נפש חיה אשר ישרוץ. והשלישית עושה אילנות ליתן פירותיהן בכל חדש וחדש ויהא אדם אוכל מהם ומתרפא שנאמר ועל הנחל יעלה על שפתו וגו'. הרביעית שהם בונין כל החורבות ואין מקום חרב בעולם ואפילו סדום ועמורה נבנות לעתיד לבא שנא' ואחותך סדום ובנותיה תשובנה לקדמותן. החמישית שהוא בונה ירושלים באבן ספיר שנאמר עניה סוערה לא נוחמה וגו', ואותן האבנים מאירות כשמש ואו"ה באין ורואין בכבודן של ישראל שנא' והלכו גוים לאורך וגו'. הששית ופרה ודוב תרעינה. השביעית שהוא מביא כל החיות וכל העופות וכל הרמשים שבעולם וכורת להן ברית עם ישראל שנאמר וכרתי להם ברית ביום ההוא עם חית השדה ועם עוף השמים. השמינית שאין עוד בכיה ויללה שנאמר לא ישמע עוד בכי וזעקה. התשיעית שאין עוד לא אנחה ולא אנקה ולא יגון אלא הכל שמחים שנאמר ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברנה. העשירית כו' עד כאן דברי אגדה זו, ובאלפא ביתא דר' עקיבא אמרו ארץ החיים ארץ שמתיה חיים תחלה לעולם, אם כן צדיקים שבחוצה לארץ כגון משה ואהרן האיך הן חיין ובאין לעוה"ב מלמד שבשעת תחיית המתים וכו':