תורת האדם קיא

מדתנן במועד (מ"ק כד:

) אין מברין אלא קרוביו של מת הא בחול אחרים נמי מברי עמהן, ותניא (שם) חכם שמת הכל קרוביו הכל מברין עליו ברחובה של עיר. נראה לי שהיו נהוגין להשקות אותו כוס של שלום לאבלים ולהאכילם מעט מן התבשיל הזה של עדשים בבית שהיה להם שם ברחובה של עיר ואחר כך מברין עליו בבית האבל וכפי מה שסדרנו למעלה בפרק ג' שאכלו תנו רבנן (מ"ו:

) מה הן אומרים בבית האבל הטוב והמטיב ר' עקיבא אומר דיין האמת ותנא קמא הטוב והמטיב אין דיין האמת לא אימא אף הטוב והמטיב. מר זוטרא איקלע לבי רב אשי איתרע ביה מילתא בריך הטוב והמטיב אל אמת דיין אמת שופט בצדק ולוקח במשפט ושליט בעולמו לעשות כרצונו והכל שלו ואנחנו עמו ועבדיו ובכל אנו חייבין להודות לו ולברכו, וחוזר למקום שפסק:

בהלכות גדולות אומר בבית האבל הטוב והמטיב אל אמת דיין אמת כדמר זוטרא אבל לוקח במשפט לא לימא דהא איתותב רבי אמי דאמר אין מיתה בלא חטא לרב סעדיה שבעת ימי האבל מברך לעצמו בהטוב והמטיב אל אמת דיין אמת ואם ברכו לפניו אחרים כך הם מברכין. (ועוד אמר יש שמוסיפין בבית האבל בבונה ירושלים נחם ה' אלהינו את אבלי עמך ישראל ואין בכך הפסד, ובשבת אין אומרים) אל אמת דיין אמת שופט בצדק ושליט בעולמו ואנחנו עמו ועבדיו וחייבין אנו בכל להודות לו ולברכו גודר פרצות בישראל הוא יגדור פרצה זאת מבית זה מעלינו ומעל כל ישראל לחיים והוא יגמלנו לעד חן וחסד ורחמים וכל טוב הרחמן וכו'. ועוד אמר דמידכר מילתא דאבלים בבונה ירושלים ומסיים בה מנחם אבלים ובונה ירושלים, וגאון אחר אמר ברכת אבלים בין ביחיד בין בשלשה בין בעשרה ואבל מן המנין ושאמרו חכמים אין אבלים מן המנין בברכת רחבה ובשורה, והאידנא לית לן לא ברכת רחבה ולא ברכת שורה אלא אחר הטוב והמטיב דיין אמת כדמר זוטרא, והאומר נברך מנחם אבלים טעות הן אומרים שמכניסין דבר שאינו מעין ברכה ומוסיפים על המטבע שתקנו חכמים בברכות ואין אומרים לעולם אלא נברך שאכלנו משלו או נברך לאלהינו בין בחול בין בשבת בין בברכת אבלים חוץ משמחת חתנים שתקנו שהשמחה במעונו ואין לנו להוסיף מה שלא תקנו עד כאן. ומסתברא כרב עמרם מדאמר ר' יוחנן (כתובות ח':

) חתנים מן המנין ואין אבלים מן המנין ורמינן עלה הא דתניא חתנים ואבלים מן המנין ומפרקינן כי תניא ההיא בברכת המזון כי קאמר ר' יוחנן ברחבה וא"ת בהמ"ז של אבל כבהמ"ז של שאר בני אדם אבלים מן המנין פשיטא למה לא יברך ולמה לא יצטרף. אלא לפי שאומר בזימון שלו נברך מנחם אבלים הייתי אומר שלא יצטרף לפי שאינו מן המנחמין אלא מתנחם הוא, ועוד כדרך שאמרו בחתנים להזכיר ענין השמחה בזימון נברך שהשמחה במעונו, וכן בבית המילה רצו לומר כן אלא משום דאית ליה צערא לינוקא ואין שמחתן שלמה נמנעו מלברך, כך בבית האבלים מזכירין בזימון מענין האבל נברך מנחם אבלים, ואין לחוש לדבר שאינו מעין ברכה כשם שלא חששו לכך בחתנים, והרי מצינו שנתקנה המטבע הזה ברחובה של עיר, וטעמא דמילתא משום דעל עיקר סעודה מברכין, בסעודת שמחה מזכירין שמחה ובסעודת נחמה מזכירין נחמה ומעין ברכה בכולם. והא דאמרן לעיל מה הן אומרים בברכת האבל הטוב והמטיב מה הן אומרים בברכה רביעית קאמר ופלוגתא דר' עקיבא ורבנן אתא למיתני אבל תוספת זו נהוגה ועומדת היתה וכן ראוי לנהוג בהלכות גדולות מברכין ברכת אבלים בשבת מידי דהוה אדברים שבצינעא דאמר מר לקמן דברים שבצינעא נוהג. ומי שאין לו מברכין מברך הוא לעצמו, ומר רב יהודאי אמר אין מברכין ברכת אבלים בשבת מידי דבתלתא ובעשרה לאו דבר שבצינעא הוא וכן דעת הרב ר' יצחק בן גיאות ז"ל. ואני אומר ברך ביחיד או בשלשה אבלים מברך כדרך שאומרים בחול בצינעא הוא, אכלו אחרים עמו וברכו אין אומרים כן דכיון דאיכא אחרים לאו צינעא הוא וכן מצינו בשאר דברים שבצינעא וכמו שאנו עתידין לכתוב ולסדר לפנינו:

והני שבעה יומי דאבילות אמרי רבוואתא דיום ראשון דאורייתא ושאר יומי דרבנן, וכן כתוב בהלכות רבינו ז"ל דהכין אסכימו רבנן דאבילות יום ראשון דהוא יום מיתה וקבורה דאורייתא הוא דכתיב ואכלתי חטאת היום וכתיב ואחריתה כיום