תורת גיטין על מסכת גיטין קפט

כך כ"ז שיצטרך משא"כ כשעדיין צריך האב והבן והוא מבטל השליחות והוא עדיין קיים ויכול להסכים להשליחות ומבטלו בטל התנאי שבדעתו הי' בשעת התנאי שיהי' חשוב כאלו מקבלם הוא וכעין שמחלקין התוספת לעיל ע"ה בד"ה כלל אמר רשב"ג. ולפ"ז א"ש הא דמעכשיו ולאחר שלשים אי תנאי הוי דא"י לחזור בהן ולפ"ז לא קשה קושית הרשב"א הא דהקשה דלמה לי' להוכיח מהלל דנתינה בע"כ לא שמיה נתינה הא בלא"ה יכול לחזור בו ולפמ"ש א"ש דעיקר טעם של העיטור הא דיכול לחזור בו הוא משום דלא הוי נתינה וגם מה שהקשה מקידושין מהא דקידשה במנה ונתן לה מנה חסר דינר דמשלים בע"כ וא"י לחזור בו ג"כ לק"מ דהא ע"כ צריך לומר שם דס"ל דנתינה בע"כ שמיה נתינה דאלת"ה האיך אפשר להשלים בע"כ ושפיר חשיב קיום תנאי א"נ אף דסבירא ליה שם דנתינה בע"כ שמי' נתינה מ"מ מקשה שם הש"ס שפיר דמצד נתינה בע"כ אף שעכשיו לא הוי קיום תנאי מכל מקום למחר כשתקבל ברצון נתקדשה למפרע דנתינה בע"כ לא הוי ביטול להקידושין רק שלא חשיב קיום התנאי עדיין אבל כשחזר בו נתבטל הקידושין מכל וכל וצריך לקדשה מחדש וכיון דקתני דיכול לחזור משמע דנתבטל הקידושין לגמרי מוכח דלאו כאומר מעכשיו הוא ומקשה שפיר והבעל העיטור ג"כ לא חשבה רק כאלו עדיין לא קיימה תנאה כשמוחה לבסוף ואם נתרצה אח"כ הוי שוב כקיום התנאי. אך לפ"ז קשה הא שכ' הבעל העיטור באות ת' תנאי גבי תנאי דאם לא באתי דאפי' אמר מעכשיו יכול לבטלו ובתנאי דאם לא באתי לא שייך טעם זה ומ"מ נראה לחלק בין תנאי דאם לא באתי שנתקיים התנאי מרצונו ובין תנאי דאחר שלשים או תנאי דמעכשיו אם מתי או אם ירדו גשמים שהתנאי מתקיים בע"כ דכמו שחילק הר"י ז"ל לענין ביטול התנאי לקיום הגט בסוף פרק מי שאחזו גבי' וליחוש שמא פייס שכתב וז"ל כיון שבידם לבטל התנאי שלא תתן מכיון שבטלוהו בטל לגמרי משא"כ בתנאי שבע"כ נתקיים. ה"נ מחלק בעל העיטור לענין ביטול התנאי לביטול הגט דבתנאי שבידו לקיים ולבטל הגט וכיון שבשעת נתינה שייר לעצמו כח לבטל הגט ע"י קיום התנאי הוי כאלו אמר מעכשיו אם לא אחזיר. בי כיון שיכול לחזור מהגט ע"י קיום התנאי וכמ"ש העיטור וז"ל דהוי כאלו התנה שיתקיים התנאי מדעתו ועוד דעדיין לא חשיב גירושין גמורין כיון דביד הבעל לבטל הגט ע"י קיום התנאי לכך יכול לבטל ג"כ התנאי משא"כ בתנאי שמתקיים בע"כ כגון לאחר שלשים או אם מתי כשם שא"י לבטל התנאי לקיים הגט ולומר שאף אם לא יתקיים יהיה כאלו נתקיים כמ"ש הר"ן גבי וליחוש שמא פייס ה"נ א"י לומר שאף אם נתקיים יהיה כאלו לא נתקיים. ולפ"ז א"ש ג"כ דברי הטור במ"ש בס"ס קמ"ג בשם הרא"ש דיכול לבטל התנאי לקיום הגט וכתב ע"ז שכן דעת העיטור דלכאורה קשה דהא העיטור מיירי בביטול התנאי לבטל הגט ובזה הרא"ש בתשובה כתב בפירוש דאינו יכול לבטל ולפמ"ש ניחא דהטור יליף מק"ו דהעיטור ס"ל כדעת הרא"ש דכיון דהעיטור פסק דאפי' לבטל הגט יכול לומר שאפילו אם נתקיים יהי' כאלו לא נתקיים מכ"ש דס"ל דיכול לבטל התנאי לקיים הגט מטעם שכתב הר"ן דכיון שבידו לקיים התנאי לקיים הגט בידו ג"כ לומר שאף לא יתקיים התנאי יהיה כאלו נתקיים. גם מ"ש הטור בס"ס קמ"ד דהרא"ש חולק על הרמ"ה וס"ל דבתנאי דמעכשיו ג"כ יכולין לבטל כוונתו דמשמע מדברי הרמ"ה דאפי' שניהם אינן יכולים לבטלו אף שהתנאי לטובתו וע"ז כתב דהרא"ש חולק דכיון שכתב הרא"ש שהביא הטור דבריו בסי' קמ"ג בתנאי דאם לא באתי שיכול הבעל לבטל התנאי שיחול הגט מיד א"כ ה"ה בתנאי דאם לא אעבור שיכולין שניהם לבטל התנאי כיון שהוא טובתה והא דבעינן בתנאי דמעכשיו אם לא אעבור הסכמת שניהם לביטול התנאי דניהו דבביטול הבעל לבד לא סגי מטעם שכתב הר"ן דלא מהני ביטול התנאי רק בתנאי שהוא לטובתו מ"מ בביטל התנאי מהאשה לבדה ליסגי כיון שהוא לטובתה דאפשר לומר דתנאי דאם לא אעבור הוא ג"כ לטובת איש שהתנה כן בכדי כשלא יהי' אפשר לו לבוא ולדור עמה שתהי' מגורשת ויפטור מחוייבי' שלה ולכך בעי הסכמת שניהם לביטול התנאי אבל תנאי שמתקיים בע"כ של שניהם אין שניהם יכולין לבטל לא לקיום הגט להרא"ש ולא לביטול הגט להעיטור

גמ' ואין אחד מהראשונים ואחד מהאחרונים מצטרפין ואין להקשות מהא דמבואר בח"מ סי' ל' בזה אומר מנה בניסן וזה אומר מאתים בתשרי דמחויב עכ"פ מנה דז"א דלא מיבעי' בסיפ' באמר לפני הראשונים מאתים ולפני השניים שלש מאות ודאי דאין מצטרפין דכיון דביטל בפני אחרונים תנאי שהתנה בפני הראשונים דמי לאחר אומר מנה בניסן והשני אומר מנה בתשרי ומחל לו התביעות הראשונות דאין מצטרפין כיון שהשני מעיד שהמנה הראשון נמחל אלא אפילו בריש' מ"מ לא דמי להא דח"מ סי' ל' הנ"ל דשם כשהב"ד מחייבים מנה עושין ע"פ דברי שניהם דהא שניהם אומרים שחייב מנה עכ"פ ואין לחשוד ששניהן משקרין נמצא כשמחייבין מנה מחייבין ע"פ אמת משא"כ תנאי אינו חיוב על האשה כמ"ש הרא"ש ביבמות דף ק"ו רק שקיום הגט תלוי בקיום התנאי ואם תנאי שתשמש אבא אמת לא מהני קיום התנאי השני וכן אם הראשון משקר והשני אמת לא מהני קיום התנאי הראשון א"כ הנך עדים אין להם צירוף כלל כיון דא"א לעשות קיום להגט ע"פ תנאי אחד מחמת צירוף עדותן: