תורת גיטין על מסכת גיטין קפח

מעכשיו. ולפי זה לא קשה קושית הרשב"א שהקשה דאפילו אם כפלי מ"מ הוי מעשה קודם לתנאי דהכא איירי במעכשיו ובמעכשיו אין צריך רק לכפילא ולא לשאר דיני תנאי כמ"ש ולפ"ז א"צ לומר כמ"ש הר"ן שהבאתי לעיל בהא דב"מ דאמר דכל תנאי קודם למעשה אינו תנאי דלא קיימא לן כר"מ רק בתנאי קודם למעשה ולא בכפילא וזה אינו רק בתנאי דאם צריך לכל דיני תנאי כמשנה דב"מ ובמעכשיו לא בעינן לשום דיני תנאי כדמשמע בכל המשניות וקיימא לן כר"מ בהא רק במאי שסובר רב מאיר אפילו בתנאי דמעכשיו ותנאי דלשעבר אף דלא ילפינן מתנאי ב"ג וב"ר מ"מ בעינן כפילא משום דלא אמרינן מכלל הן נשמע לאו בהא לא קיי"ל כר"מ וניחא ג"כ קושית התו' בקידושין שהקשו דבסוטה נהי דכתב הנקי מכל מקום הא המעשה קודם לתנאי ולפמ"ש א"ש דבסוטה שהוא תנאי דלשעבר לא בעינן דיני תנאי וגם לא שייך לומר כלל בסוטה שהמעשה קיים והתנאי בטל כיון דליכא דיני תנאי רק כפילא לר' מאיר צריך משום דלא אמרינן מכלל הן נשמע לאו. ולפי זה ניחא גם כן מה דאמר הכא שני כתובין ולכאורה קשה כיון דא"א למילף תנאי שיהיה יכולת בתנאי לבטל המעשה רק בתנאי ב"ג וב"ר כדאמרינן בכל דוכתי כל תנאי מהיכא גמרינן לה מתנאי ב"ג וב"ר אם כן ודאי צריך שיהיה כמו התם ולפמ"ש אתי שפיר דכפילא בתנאי דמעכשיו לא גמרינן מתנאי ב"ג וב"ר רק משאר כתובים ואנן לא קיימא לן כר' מאיר בהא רק כרבנן דס"ל מכלל הן נשמע לאו ולזה בתנאי דמעכשיו אף כפילא לא בעינן לדידן

גמ' אמר לה בפני שנים וכו' והרשב"א הביא הירושלמי דנקט באמר לשנים תנו לה ע"מ שתמתין וכו' וחזר ואמר להאשה בפני שנים אחרים על תנאי זה האחר אני מצוה ליתן לך גט דומיא דמיירי הכא בש"ס שאמר להאשה אבל אם אמר לעדים שלא בפני האשה תנו לה על תנאי זה וחזר ועשה לאחרים ג"כ שלוחים שיתנו לה ופי' בפניהם תנאי אחר אותן השלוחים השנים שמוסרין לה בראשונה נתגרשה רק על תנאי השני כיון שעשאן שלוחי' רק על תנאי זה ומה בכך שעשה להראשונים שלוחים על תנאי אחר ואם אמר בפני עדים שלא בפני האשה אף שאתן לה הגט סתם אני אומר בפניכם שאיני רוצה שיהי' גט עד שתעשה לי תנאי זה נראה דהוי כמודעא על הגט דהא כתב הרמב"ם כשמבטל קודם הנתינה דהוי כמודע' א"כ ה"נ כשמבטל במקצת ולכן כל זמן שאינו מבטל בפירוש המודע' מחוייבת לקיים התנאי שאמר להעדים עוד כתב הרשב"א בשם העיטור דמיירי שמסר לה הגט בתנאי הראשון ואפ"ה יכול לבטל תנאו ולהתנות תנאי אחר דלא אמר ע"מ כאומר מעכשיו אלא דלכשיתקיים איגלאי מילתא דמהאי שעתא איגרשה לה ואי פשטה ידה וקיבלה קידושין מאחר מקודשת למפרע אבל אם אמר קודם שנתקיים התנאי שאינו רוצה בתנאי זה ומבטל הגט אינה מגורשת מדגרסי' לעיל אמר רבא מתקנתו של הלל וכו' בע"כ אינה מגורשת אלמא אע"ג דהתנה בע"מ יכול לומר אינו רוצה בתנאי זה וע"ז הקשה הרשב"א דאדרבה משם מוכח להיפך דאי אית' דיכול לחזור בו למה לי' למילף מתקנתו של הלל דהא בלא"ה יכול לחזור בו. ועוד הקשה מהא דקידושין בקידשה במנה ונתן לה מנה חסר דינר דמקודשת וישלים משום דהוי כאומר מעכשיו ואין שום אחד מהן יכול לחזור בהן ועמש"ל ד' ע"ד בישוב דבריו. עוד נראה לי לפרש דברי העיטור דהא בלא"ה קשה על העיטור דמ"ש מהא דקידושין ר"פ האומר במעכשיו ולאחר שלשים דאי תנאי הוי א"י לחזור בהן לדעת רוב הפוסקים וע"כ צ"ל דדעת העיטור הוא דכל תנאי שהוא מתנה לטובתו אפילו התנאי הוא שתתן לאחר מחשיב אותו העיטור לתנאי שתתן לי דהא בשליחותו נותנו לפ' והוי כאלו קיבלו בעצמו דהא מהאי טעמא באומרת תן מנה לפלוני ואקדש אני לך מקודשת דהוי כאלו קיבלה בעצמה כמבואר בקידושין ולכן נראה דדוקא במתנה בתנאי שהוא לטובתו כגון שתתן לי או שתתן לפ' או שתעשה דבר לפ' חשבי' העיטור כאלו התנאי הוא שתתן לו כי הנתינה או העשיה לפ' בשליחתו הוי ממש כאלו נותנת או עושית לו ולפ"ז שפיר מדמה לי' העיטור דכמו במתנה שתתן לו ומעכב אח"כ והיא נותנת בע"כ לא חשיב נתינה כמו כן במתנה שתתן או שתעשה לפ' דהוי כאלו נותנת לו ומש"ה כשמעכב אח"כ ממיל' לא חשיב נתינה ואפי' למ"ד נתינה בע"כ הוי נתינה מ"מ כאן כיון שמעכב ושוב אינו נותנת בשליחתו ממיל' לא הוי שוב כנתינה לידו והתנאי הי' שהנתינה לפי יהי' ממש כנתינה לידו מחמת שליחות ודמי ממש להא דב"ב באומר ע"מ שתכתבו לו את השטר שחוזר אף בשדה וכתבו הטעם דכיון שחוזר מהשליחות של הכתיבה שוב א"י לכתוב ונתבטל התנאי ה"נ דכוותי' דכיון שמבטל שליחות הנתינה ודאי דלא חשיב הנתינה כנתינה לידו דהא אינה נותנת לפלוני מחמת הבעל רק מחמת עצמה דהא הבעל מוחה בהנתינה ובטל הגט והוי כעין שכתב הר"ן גבי מחילת התנאי דמומין ונדרים דהטעם כיון דהתנאי משום קפידא הוא הוי כאלו התנה בשעת תנאי אם אקפיד ה"נ כיון דלטובתו הוא במה שהתנה שתתן או שיעשה לפ' הוי כאלו התנה אם אתרצה ויהיה טובתי בשעת קיום התנאי יהי' הגט גט ומש"ה יכול לבטל התנאי משא"כ כשהתנאי לצעורה ולא לטובתו הוי נתינה אפילו בע"כ לחד מ"ד שהרי יש לה צער אפי' כשנותנת בע"כ ונתקיים התנאי משא"כ כשהתנאי להרווחה ומ"מ כשמת האב או הבן גבי תנאי דשימוש והנקה מגורשת משום דתלינן שהתנאי הי'