תורת גיטין על מסכת גיטין קפב

וז"ל דמהכא שמעינן דשכ"מ שאמר ה"ז גיטך אם מתי והבריא בטל גיטא דאם מת מחולי זה קאמר דא"א לומר דאם מתי לעולם קאמר אם לא מתי נמי לעולם קאמר ואפשר לב"א שלא ימות וא"א לומר דאם מתי בחייך קאמר א"כ אפילו באומר אם מתי מחולי זה נימא אם מתי בחולי זה בחייך וברייתא מוכח וכו' אבל אם מתוך בריו התנה באם מתי ודאי כל שמת בחייה קאמר וכל אימת דמאית ה"ז מגורשת דומה לע"מ שתצא חמה מנרתיקה שסוף התנאי להתקיי' והוא מתנה בכך עי"ש ודבריו אלו הן תמוהין לכל רואיהן דכיון שאמר במתנה מתוך בריו דכל שמת בחייה קאמר א"כ תנאי גמור הוא דכשמתנה היא מקודם הגט בטל ואין זה דומה לע"מ שתצא חמה דשם סוף התנאי להתקיים בודאי משא"כ הכא אין ודאי שיתקיים התנאי דאפשר הוא שתמות היא קודם ועוד דכיון דבמת מתוך חליו אמר לעיל דאין לומר אם מתי בחייה קאמר כמו שהוכיח ע"כ דאין סברא לפרש בדבריו שכוונתו לומר בחייה א"כ כשהתנה מתוך בריו מה"ת נאמר בכוונתו שכוון לומר בחיי'. ולכן נראה לפענ"ד לפרש דבריו דודאי אין שום סברא לפרש דבריו כשאמר אם מתי סתם שבחייה קאמר וכוונת הרשב"א הוא דהנה לכאורה קשה דלקמן פליגי בימי' שבנתים דר"מ ס"ל דהרי היא כא"א לכל דבריה דיורשה ומטמא לה וחכמים פליגי ולפי גירסת הפוסקים דגרסי וחכ"א ה"ה מגורשת לכל דבר ובלבד שימות משמע דפליגי ג"כ לענין ירושה וטומאה שאינו יורשה ולכאורה קשה דהא ביומא דף י"ג גבי הא דמתנה ע"מ שאכנס אני לבית הכנסת וכו' וכתבו התוספת ישנים וז"ל וא"ת לאחר מיתה נמי אם ילך לבהכ"נ מגורשת למפרע כמו באם לא באתי עד יב"ח ומת תוך יב"ח לא דמי דהתם קיימתי' לתנאה שחייתה עד שעברה יב"ח אבל הכא מתה קודם שנתקיים התנאי עי"ש ולפ"ז קשה הכא דכיון שמתה היא קודם אפילו מת הוא אח"כ מחולי זה מ"מ הא לא נתקיים התנאי בחייה [ואף דכשמתנה אם מתי לעולם כיון דבודאי ימות הרי נתברר קיום התנאי בחייה מ"מ הא כתב הר"ן בדף ע"ו דאפי' במתנה מעכשיו אם לא באתי תוך יב"ח ומת תוך יב"ח דאסורה להינשא מדינא אף שבודאי יתקיים התנאי עי"ש וה"נ דכוותי'] וע"כ צ"ל דאמדו חז"ל דעתו במה שאמר מהיום אם מתי מחולי זה שכוונתו אם חולי זה חולי של מיתה הוא ומטעם ברירה מגורשת כדאמר לעיל דף כ"ז [אבל באם מתי גרידא לאחר משמע ולאו תנאה הוא כלל כמבואר בגיטין ע"ב] דכיון שמת הוברר הדבר שחולי זה חולי של מיתה הי' דהא מת מתוך אותו חולי וכן כשהתנה מתוך חליו באם מתי סתם כוונתו הי' מחמת שהיה מסופק אם חולי זה חולי של מיתה הי' והתנה על החולי אם היא של חולי ולכך אפי' מתה היא קודם יורשה דכיון שמת אח"כ ונתברר שחולי זה של מיתה הי' וא"כ נתגרשה כבר קודם מיתתה ולפ"ז שפיר קאמר הרשב"א דבמתנה מתוך בריו דשוב א"א לומר בכוונתו שמתנה אם חולי זו חולי של מיתה הוא דהא מתוך בריו מתנה וע"כ אם מתנה לעולם קאמר והא שכ' הרשב"א ודאי כל שמת בחייה קאמר אין כוונת הרשב"א דכוונתו הוא כך רק שכוונת הרשב"א הוא דאפי' אם הוא התנה אם מתי לעולם מ"מ הרי הוא כאלו קאמר בחייה דלעולם בעינן שיתקיים התנאי בחייה כמ"ש התוספת ישנים כצ"ל

שם ע"ב תוס' ד"ה נתן לה כספי' ומיהו לר"א דאמר פנוי הבא על הפנוי' עשאה זונה נקט נמי שפיר חוששין בזנות וכו' הקשה לי חכם אחד דדבריהם אלו סותרין מ"ש ביבמות דף ס"ט בד"ה לא פוסלין דאפי' לר"א לא מיפסלא מתרומה דאין זה לאיש זר. ולגודל החומר אמרתי ליישב דכוונת התוס' הוא למלקות דגרושה וזונה חייב שתים כמבואר בקידושין דף ע"ז ולר"א דס"ל דזהו זונה האמורה בתורה ודאי דלקי עלי'

שם רש"י ד"ה ומשני אמר רבה ור' יוסי סבר משעת נתינה מספקא לן דילמא זו היא שעה הסמוך למיתה והוי גט מספק וכו'. ותוספת תמהו בזה בד"ה תנא. ונראה ליישב דהנה בהא דחשבי' רב יוסי למגורשת ואינה מגורשת לשאר דברים כגון לענין מציאה וירושה אף שנתברר אחר כך שהיא גרושה למפרע הטעם פשוט דהא רש"י סבירא ליה דמיירי באומר בפי' מעת שאני בעולם. דהיינו שעה אחת סמוך למותו וכיון דר' יוסי ס"ל דזמנו של שטר מוכיח עליו הוי ממש כאומר מהיום לשעה אחת סמוך למותי ואף דרש"י לקמן דף ע"ז ס"ל דכשאמר לכשתצא חמה מנרתיקה מודה ר"י דלא אמרינן זמנו של שטר מוכיח עליו הא רש"י בעצמו חזר בו בע"ז וכתב בעצמו כפירש התוספת לקמן עי"ש וכיון דהוי כמהיום ולמעת שאני בעולם הוי כמהיום ולאחר שלשים דמגורשת ואינה מגורשת כמבואר לקמן דף ע"ד והא דכתב רש"י הטעם דאין ברירה לא כתב זה רק משום זנות דא"א דטעם הנ"ל אינו מספיק דזמן של שטר אינו מוכיח רק מסוף היום ואילך כמ"ש התוס' דף ע"ב ד"ה מהיום אם מתי וכן הוא בטור ופוסקים גבי זמנו של שטר מוכיח וא"כ אם זינתה באותו היום הוי כא"א ממש דהא זמנו של שטר אינו מוכיח על אותו יום ולמה אמר ר"י דמגורשת ואינה מגורשת ואי משום דדל זמנו של שטר מהכא מ"מ הא אמר בפירוש מעת שאני בעולם דהיינו שעה אחת קודם למותו דהוי ספק דאפשר שימות תיכף ותהא מגורשת תיכף מ"מ הא הוברר הדבר דחיי טפי ובמשנה קתני מה היא באותן הימים דמשמע על כל הימים אף היום שנתגרשה וקתני מגורשת ואינה מגורשת דהיינו לענין זנות כמו