עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › תורת גיטין על מסכת גיטין

תורת גיטין על מסכת גיטין קמב

Torat Gittin (masechet) 142 · תורת גיטין על מסכת גיטין · free full Hebrew text

Open in the reader →

עי' רשב"א מה שהקשה על זה ואפשר שתו' ג"כ מודה להרשב"א שפסול משום פירו' דכשביטל הגט זכה בפירות רק כתבו דכשר לדידן לענין דינא דקיי"ל כר"י עד שעת נתינה רק דפסול משום דנתבטל הגט וכשחוזר ומגרש בו כשר לרב נחמן

תוס' ד"ה אמרי לי' פסול אבל אם נמצא א' מן האמצעים או מן האחרונים קא"פ עדותן בטילה דודאי לשם עדות חתמו וכו' לכאורה קשה דהא עיקר קושי' הר"י הי' משום דניחוש דילמא אתי לקיומא בקרובים ומחמת זה חזר בו הר"י. ולפי זה הי' לו לר"י לומר שפסול מטעם זה דילמא אתי לקיומא בקרובים ולמה כתבו בתי' טעם אחר. לכן נראה לפי עניות דעתי ליישב דהנה בברייתא דקתני היה שנים ראשונים פסולים תתקיים עדות בשאר צריך לומר הא דנקט הראשונים או דנקט רבותא ראשונים וכל שכן אחרונים או ראשונים דוקא ולא אחרונים וכיון דהי' קשה ליה להתוספת דאחרונים יש לפסול מטעם דילמא אתי לקיומא א"כ שוב א"א לומר דנקט הראשונים לרבותא הוא דהא אחרונים ע"כ פסולים וע"כ צ"ל דהראשונים דנקט הוא דוקא וכיון דדוקא הוא א"כ אמצעים אמאי פסולים הא אין מקיימין אלא מעדים דלמטה וע"כ צ"ל דהטעם הפסול הוא משום דאמצעים ודאי לשם עדות חתמו דדוקא בהראשונים תלינן לכבוד או למילוי. ואם תקשה דא"כ אמאי אין מקיימין רק מעדים דלמטה מאמצעים נמי לקיים השטר דהא באמצע ג"כ אסורים לקרובים לחתום ליתא דדוקא כששניהם הראשונים כשרי' שוב האמצעים הפסולים פוסלין השטר דתלינן שבודאי כסדר שהן כתובים בשטר כך חתמו עצמן וכיון שכבר חתמו שני כשרי' אותן שחתמו אחריהן ודאי לשם עדות חתמו דאחר שנגמר עדות השטר לא שייך מילוי ולא כבוד אבל כששנים הראשונים וגם האמצעים פסולים רק שנים אחרונים כשרים אפילו הן עשרה כשר השטר דאימר השנים הכשרי' האחרונים הרחיקו חתימתן הרבה שיטות מהשטר והוכרחו הרבה פסולים למילוי דבפסולין תולין הכל למילוי כדי שלא לקלקל השטר דעדים החתומים על השטר נעשה כמי שנחקרו וכו' דכמו שחששו שהרחיקו ב' שיטין דמה לי הרחוקות ב' שיטין או הרבה ודוקא כששנים הראשונים כשרים חיישי' שחתמו הכשרים קודם והפסולים שחותמין אחריהם פוסלין השטר כי בודאי לעדות חתמו דאחר גמר עדות השטר לא שייך כבוד ולא מילוי כן נראה לי ברור

בא"ד וא"ת דלמ"ד משום עדים דדעת בעה"ש וכו'. פי' דבשלמא למ"ד משום תנאי ניחא דתוס' סברי דאף בשטרות שייך תנאי דכולכם ומש"ה כשר דתלינן דמסתמא הלוה אמר להם שיחתמו כולם כמו דתלינן בגט דחתמו כולן משום תנאי ה"נ תלינן בשטר ומש"ה כשר דאפי' עומדין ביחד ואמר להן חתמו דעתו שהקרובים יחתמו עצמן לתנאי ולא לשם עדות והן חתמו לפי דעת בעה"ש אבל למ"ד משום עדים קשה דהא ודאי אם הי' ביחד כשאמר חתמו נפסל השטר רק דכשר כאן דאמרי' שחתמו אח"כ למילוי ולא הי' ביחד כלל וא"כ קשה דנשיילינהו

והנה התוס' בב"ב דף קס"ג בד"ה ומצא אחד מהן כתבו ג"כ לתרץ כל הקושי' הנ"ל שהביאו כאן בלשון אחר ושם בדיבור זה דברים שקשה להבין לכן אביא כאן כל דבריהם ואפרשם בעזה"י. דמקודם הביאו שם הא דר"י גאון שפוסל חותמין בסוף ודעת ר"ת שמכשיר אפי' בסוף ואחר כך כתבו להקשות אר"ת וכתבו וז"ל וא"ת א"כ אמאי כשר ולא אתי לאיחלופי וכו' ולכאורה קשה הלשון דא"כ שכתבו דהא קושי' זו קשה גם אר"י גאון דהא הראשונים מבואר בברייתא דכשר ובגט בתחלה אמרי לה פסול ונראה לפרש דבריהם דאר"י גאון לא מצי להקשות די"ל דסבר הטעם דבסוף פסול דהעולם לא יתלו בתנאי ויאמרו דלשם עדים חתמו משא"כ בתחלה יתלו דעדים למילוי חתמו דהעולם יותר תולין במילוי אבל בתנאי אין תולין משא"כ בגט דלא שייך למילוי חתמו דהא אם אחר שחתמו שנים אמר לשנים אחרים לחתום הוי כביטול בגט כיון שחתמו עצמן הראשונים שלא בפני זה כמבואר בר"ן ס"פ הזורק, גבי גט קרח משא"כ לר"ת דס"ל אף לבסוף כשר דלא תלינן דחתם לעדות וע"כ צ"ל דתלינן לתנאי וע"ז מקשי התוס' שפיר דמ"ש מגט דפוסל בתחלה ולא תלינן בתנאי וע"ז תירצו דבשטר תלינן בתנאי דהיינו אחר שחתם שנים הקפיד ורצה שיחתמו עוד עדים לתנאי ההקפדה רק בגט כיון שהם זה בפני זה תלינן דמאן דחתם בתחלה ודאי חותם עצמו לשם עדות

שם בא"ד והקשה לו ר"י כשיראו פסולין לבסוף במקום קיום השטר יאמרו קא"פ כשר וכו' ולכאורה קשה דאמאי לא מקשי בפשיטות דלמא אתי לקיומא בקרובים כמו שהקשה בגיטין ואמאי שינו בלשונם מגיטין לב"ב. ונראה דבב"ב דבשטרות עסיק לא מצי להקשות משום דילמא אתי לקיומי בקרובים דהא התוס' הביא ראי' לחשש זה הכא מהא דבין עדים לאשרתא ושם רק אשרתא פסול אבל השטר שכבר נכשר אינו חוזר ונפסל א"כ אין להם ראיה לפסול כשחתם קא"פ לבסוף את השטר שכבר הוכשר בשנים הראשונים וע"כ הוצרכו להקשות מטעם חשש דאתי לאיחלופי שמזה הטעם ראוי לפסול אפי' בדיעבד אבל בגיטין מקשי שפיר גם משום חשש דילמא אתי לקיומי דאם נאמר דמיחתם בתחלה דא"ל פסול הוא דוקא בתחלה וע"כ קביעות המקום של הפסול הוא רק בסוף וכשר לכתחלה כדמוכח בש"ס וע"כ כמו כן