תורת גיטין על מסכת גיטין קלה

חורין ואמרו דלא תפסי בה קידושין שהי' עבד באותו פעם כשקידש

בא"ד פעמים שיהי' מוכר עבדו וכו'. לכאורה קשה הא דב"מ דף י"ט דאמר התם גבי שיחרור דכי אתי למיטרף אמרינן לי' אייתי ראי' וכו' עי"ש הא מ"מ יש לחוש שימכור העבד עצמו לאחרים והעבד מוחזק בעצמו ולא יכול לומר לו אייתי ראי' אפילו בב"ד דהב"ד לא יוציאוהו העבד מחזקת עצמו דלעולם אזלינן בספק בתר המוחזק אח"כ מצאתי בשיטה שהקשה זה עי"ש ולא קשה מידי דשם כיון דנפל קלא אית לי' דנפל ולא אהדרוהו לי' רבנן רק להשתחרר מהיום הוא דאהדרוהו לי' דבשעה שהי' נפל לאו ראי' הוא כלל על שיחרור כיון שהיה מונח באשפה ומהאי יומא הוא דאישתחרור ליה ואפי' דין ספק ליכא על העבד דגט ושיחרור הנמצאים באשפה מידי חששא אית בי'. אך קשה על דברי התוספת דשיחרור בכתב ידו אמאי פסול הא פסולו דכת"י כתבו התוספת דף ג' דהוי כאין בו זמן וכת"י ודאי דלא מועיל לו להעבד להוציא עצמו מרבו שני שמכרו לו דכתב כהודאה בעלמא הוא דלא מהני בחב לאחרים דאלת"ה לא שבקת חיי לענין מכירת עבד דלעולם הראשון יתן לו כת"י לקלקל מכירת בראשון ואפשר דבאמת כת"י אינו פוסל בשיחרור. וכאן לא שייך תי' התוס' בדף ג' בד"ה כתב בכת"י שכתבו דפסלוהו דהשתא בדין לא תטרוף וכו' דכאן בשיחרור אף שפסלוהו ודאי דאחר נתינה א"י למוכרו לרבו שני

תוס' ד"ה ר"ל אמר משום פירות. וא"ת גט מאוחר יפסול מהאי טעמא וכו'. כל המפרשים תמהו בזה דהא גם לר"י יש לפסול משום חיפוי דאם זינתה תוציא גיטה ותראה שהוא מאוחר ותאמר קודם זנות נתגרשתי. ולפענ"ד נראה דלר"י יש לומר דמאוחר באמת פסול לגרש בו קודם הזמן הכתוב ומ"מ לא קשה ממתניתין מקושר שכתבו עדים מתוכו שהביא התוספת דשם במתניתין רק בהכשירא דשטר קמיירי דפשוט שכתבו עדיו מאחוריו פסול לעולם וכשהלוה או הבעל אמר כתבו ותנו יכולין לכתוב אחר כיון שהראשון נפסל משא"כ במקושר שכתבו עדים מתוכו כשר דהא כתבו התוספת שם בב"ב דבמקושר שעדים מתוכו דינו כפשוט דשנה מונין לו שנה רק דמתניתין איירי שם שהעדי' טעו ומנו שנתיים כמו במקושר כמ"ש התוספת שם בד"ה מקושר שכתבו עדיו מתוכו עי"ש ולפ"ז א"ש לר"י דהנה לר"י דס"ל משום ב"א נהי דודאי דאסורין ליתן הגט להאשה כשאמר להם הבעל תנו כשכתבו מקושר שעדיו מתוכו קודם שהגיע הזמן משום הטעם דמקודם שהגיע הזמן דינו ממש כגט שאין בו זמן שיכול לבוא לידי חיפוי מ"מ כשהגיע הזמן ודאי דיכולין ליתן דשוב אי אפשר לבא לידי חיפוי דאם תוציא גיטה אחר שהגיע הזמן אין לה ראי' שנתגרשה קודם רק מהזמן הכתוב בו ועב"ש סי' קל"ב ס"ק א' שכתב דאפי' אם הבעל נותן לידה אחר שהגיע הזמן דכשר ועי"ש בחידושי דיש לפקפק בזה אמנם כשהעדי' אינן מוציאין מידם ודאי דהגט כשר וא"כ בכתבו ותנו ודאי דאסורין העדים לכתוב אחר כיון שעשו העדי' שליחותן דלאו חספא הוא דהא כשר לגרש בו כשיגיע הזמן. והא דמקשה הש"ס שם משובר ע"כ קושית הש"ס הוא כך דהאיך רשאין העדים ליתנו להמלוה דהא הלוה לא ידע מזה שהעדים עשו השטר מאוחר ולא מסרוהו להמלוה עד הזמן ויסבור שעשו כדין ויפרע ויקבל שובר עי"ש ולפ"ז לא היה יכול תוס' להקשות על ר"י אבל על ר"ל מקשה שפיר דלר"ל כשהוא מאוחר נפסל לעולם אפילו לגרש בו בזמן הנכתב בגט משום הפסד פירות דמיום החתימה וא"כ לדידי' ודאי קשה מהא דב"ב במקושר שכתבו עדיו מתוכו. ולדעת הראב"ד דס"ל דבמאוחר מדינא מפסיד פירות עד הזמן גם לר"ל לא קשה וכן לא קשה על ר' יוחנן מהברייתא שמביאין הרשב"א והר"ן דמוכח מיני' דמאוחר כשר בגט עי"ש די"ל דהבריית' לא חשיב רק השטר שנפסל מחמת הכתיבה לעולם כגון שטר מוקדם או פרוזבול מאוחר דנפסל אפילו אם יתנוהו בזמנו דאתי להכשיר שט"ח שנכתב אחר כתיבת הפרוזבול משא"כ גט מאוחר דלא נפסל לעולם רק שצריכין ליתנו בזמנו

עוד נראה לתרץ דברי הראב"ד דמכשיר גט מאוחר ודברי התוספת במה שלא הקשו מגט מאוחר לר"י דודאי כ"ע מודים דכשנכתב מאוחר דהוי כתנאי שלא יחול הגט עד הזמן דודאי שטר מתנה שכתב שנתן הקרקע לו בשנה זו שהוא מאוחר ליום הכתיבה שאין המתנה חל עד הזמן רק שהראב"ד סובר דמ"מ ראוי לגרש בו מעכשיו כשאומר בשעת נתינה שמבטל התנאי ומגרש מעכשיו דהא אפי' בתנאי שנכתב בגוף הגט כתב הב"ש בסי' קמ"ז סעיף ג' דאף שלא מחקו להתנאי וביטל התנאי בפה דמהני ועמ"ש בחידושי שם דמדברי התוס' דהכא הוי סתירה לדבריו אמנם מ"מ בכה"ג כשהתנאי רק בזמן דל"ד לגמרי לתנאי ס"ל להראב"ד דיכול לגרשה מעכשיו כשמבטל בע"פ. ולפ"ז א"ש לר"י דודאי כשתביא גיטה לב"ד והוא מאוחר אף הראב"ד מודה דאפי' לענין זנות צריכה האשה לברר בעדים שאמר לה בשעת נתינה הא גיטך והרי את מותרת שיהא המשמעות מעכשיו ולא הזכיר לה איחור הזמן וכ"כ הראב"ד בפי' וז"ל כדקיימה בב"ד בגיטה או שנתנו לה בפני עדי' ולא הזכיר איחור הזמן וכוונתו כמ"ש ומ"ש כדקיימ' בגיטה כוונתו כשעומדת בב"ד אחר שהגיע הזמן הכתוב בגט שכבר נתבררו הגירושין וקמ"ל דלא נפסל מחמת האיחור והתוספת כאן בתירוצם חולקין ע"ז וחידשו דא"י לבטל