תורת גיטין על מסכת גיטין קכז
Torat Gittin (masechet) 127 · תורת גיטין על מסכת גיטין · free full Hebrew text
Open in the reader →כשנעשה שליח הבעל נעשה כבעל עצמו וא"כ אי הדר ונעשה בעצמו ש"ק ונעשה כאשה עצמה ממאן מקבל הגט וכשם שאינה יכולה לעשות להבעל בעצמו ש"ק כך א"י לעשות שליח הבעל שהוא כבעל עצמו לש"ק דממאן יקבל הגט אבל בממון דטלי מעג"ק כשר דכיון שאומר השליח לך משוך וקנה יכול הקונה ליטלו מעג"ק ולעשות קנין בעצמו א"כ יכול באמת הקונה לעשות שליח לשלוחו של המקנה שיהי' שלוחו שיקנה עבורו עי"ש שהארכתי וא"כ בשיחרור כיון דטלי גיטך מעג"ק כשר כמבואר ברמב"ם פ"ו מהל' עבדים שכתב דרק לשמה ומחובר פסול בשיחרור דאיכא קרא אבל בשאר הדברים שוה לשאר השטרות עי"ש. ועוד ראי' לזה דהא בגיטין בסוגיין מסיק מלתא דאיתא בקידושין לא קתני ובקידושין כתבו הפוסקים דטלי קידושיך מעג"ק כשר עיין ב"ש ריש הלכות קידושין ואם נאמר דבשיחרור פסול טלי שיחרורך מעג"ק א"כ קשה דליחשוב מה דשוה ג"נ לשיחרור עבדים בטלי גיטך או בחזרת שליחות דכל זה ליתא בקידושין ובשטרות כמ"ש הב"ש הנ"ל ועי' ברשב"א קידושין דף ס' דלא לכל מילי איתקש ויצאה והיתה עי"ש אלא מוכרח דגם בשיחרור בטלי גיטך מעג"ק כשר וכן מוכח מתוספת דף י"ג ע"א ד"ה האומר תנו שכתבו דמיירי במראה לו והוא לא נטל וכו' עי"ש וכיון דהשליח הוא ש"ק של העבד הוי ממש כטלי שיחרורך מעג"ק אלא ודאי דס"ל להתוס' דכשר וכיון דשיחרור טלי גיטך מעג"ק כשר ממילא לא בעינן חזרה שליחות אצל בעל כמו בשטרות. ולפ"ז א"ש תירץ הר"ן הנ"ל ומתורץ קושית הפ"י הנ"ל דודאי קודם שעשה השליח עצמו לש"ק של העבד יכול האדון לחזור בו כיון שאמר תן ולא כזכי דמי אבל כשהשליח עושה עצמו לש"ק של העבד אחר ימים או שעות שקיבל הגט מהאדון הוי ממש כמסר לש"ק של העבד דמהני דבזה נתקיים אמירת תן של האדון דהא נתנו לשליח קבלה של העבד והוי כאלו נתנו להעבד כמש"ל וקודם שעשה השליח עצמו לש"ק של העבד באמת יכול לחזור בו האדון. ולפ"ז א"ש דברי רש"י דאף שכתב דתן כזכי אף דא"י לחזור בו מ"מ גיטא לא הוי עד דמטי לידי' מ"מ הוצרך לומר לקמן במתניתין דף י"ג דגרסינן תנו דאי גרסינן תן קשה לרש"י נהי דמצד תן שאמר לא הוי גיטא עד דמטי לידי' אף דהוא כזכי כיון דקפיד ואמר תנו כוונתו על תנאי שיתן וכמ"ש הלח"מ שם מ"מ הא השליח בעצמו הי' יכול לומר בחיי האדון הנני עושה עצמי ש"ק של העבד וזכה בו להעבד מטעם תופס לבע"ח וכמו שהי' ס"ד דהש"ס לומר מטעם תופס לבע"ח אפי' למאי דס"ד דתנו לאו כזכי דמי דכיון שעושה עצמו אח"כ לש"ק אף שאמר מקודם תן כמו באומר תן גט לאשתי דמ"מ כשעוש' אשה אח"כ ש"ק הוי כמקיים תנאו כשנותן הגט לש"ק שלה אם כן ה"נ כשעושה השליח עצמו לש"ק של העבד דמי ממש לכמו שעשאו העבד בעצמו דמהני. והא דמקשה הש"ס שם הא במקום שחב לאחרים לא לא קשה כלל דכיון דהאומר תן כאומר זכי דמי ובלא"ה לא יכול האדון לחזור בו ולא הוי חב לאחרי' כיון דרק לענין איסור לא הוי כזכי ולא הוי גיטא עד דמטי לידי'. ולפ"ז א"ש מה שכתב רש"י שם דתנו גרסינן. והא שכתב רש"י כאן סברא זו אף דלכאורה לא הוצרך לזה כיון דס"ל לרש"י דגרסינן תנו. נראה לפענ"ד דהי' קשה לרש"י בסוגיא זו דאי הקושי' הוא הא דמקשה הש"ס כאן מהאומר תנו וכו' ממתניתין דלקמן דף י"ג א"כ מאי מתרץ הש"ס מילתא דאיתא בשטרות לא קתני דשלח רבין וכו' הא הפלוגתא דרב ושמואל במתנת שכ"מ אינו אלא דלרב השטר אינו מקלקל דברי שכ"מ דס"ל ארכבי' אתרי רכשי ושמואל ס"ל דהשטר מקלקל דברי שכ"מ עי"ש בכתובות דף נ"ה אבל בדבר שנגמר קנינו בשטר כגון בשטר מתנת קרקע דאם אמר כתבו ותנו ודאי דאין נותנין אח"כ וא"כ בפשיטות הי' לו לומר מילתא דאיתא בשטרות לא קתני דבכל שטר אפילו של מתנה שנגמר הקנין ע"י השטר כמו גט ושיחרור אין נותנין אח"מ ולמה לי' להש"ס לאתויי הא דרבין. ועוד דאי התירץ אינו אלא מכח רבין א"כ תקשה ארב דס"ל שם ארכבי' אתרי רכשי ולא ס"ל הא דלא גמר להקנות אלא בשטר וכו' א"כ קושית הש"ס במקומו עומד ותו ליכ' והא איכא וכו'. ועוד קשה מה ס"ד דהמקשה להקשות דודאי בכתבו ותנו לא שייך למיתני דשוה גט לש"ע דהא אפי' במטלטלין לא קנה עד שיגיע לידו וכשמת אין נותנין רק במעמד שלשתן או במתנת שכ"מ שהן קנינים דרבנן עיין לקמן ד' י"ג ע"א ובודאי דעבד ואשה אין להם שייכות בקנינים כאלה ואי רוצה המקשה להקשות דמ"מ ליתני דשוה ג"נ לש"ע דאין ניקנין בדברי שכ"מ משא"כ בממון דניקנין במתנת שכ"מ א"כ מה מתרץ הש"ס ע"ז וגם קשה ממעמד ג' דליתא בגט ושיחרור דלא שייך תירוצא דש"ס דהא שטר נקנה במעמד ג' כל זה הי' קשה לרש"י ז"ל לכן כתב רש"י דקושית הש"ס לא קאי ממתניתין כלל ומטעם הנ"ל רק מדין פשוט הי' לו מחוץ מה דשוה ג"נ לש"ע דהיינו בתן גט או שיחרור דאפילו לרבנן דס"ל תן כזכי מ"מ גיטא לא הוי עד דמטי לידי' כמ"ש רש"י ולא יתנו לאח"מ כשלא עשה השליח עצמו ש"ק של העבד בפירוש לפני העדים וכמ"ש הר"ן וקושי' גדולה הוא דהא בכל מקום שהדין הוא דתן כזכי כגון בחוב ופקדון או במתנה להרמב"ם דס"ל דתן כזכי במתנה או בשכ"מ דלכ"ע הוא תן כזכי ואפילו במתנה במקצת כמ"ש רש"י לקמן דף י"ד וכן הוא בח"מ סי' קכ"ה ונותנים לאח"מ רק בגט ושיחרור אין נותנין וא"ש קושית הש"ס שהקשה דליחשבי' בהא דשוה ג"נ לש"ע. ודומה לזה מצינו בב"ק דף י"א ע"א ברש"י ד"ה הא איכא וכו' ומסברא קא