תורת אמת ח

אויר קו הרחמים בסוף ובחינת אש באמצע בכדי להמתיקו שיהי' כולו רחמים ועוד איתא בספר יצירה בשלשים ושתים נתיבות פליאות החכמה חקק וברא כו' בספר וסופר וסיפר וזהו ויהיו מושבם ר"ל שהי' הי"ג מכילין דרחמים והנהגתם ממישא כנ"ל בסוד הרחמים והמתקות הדינין בואכה ספרה היינו עד בחינת ספר' הר הקודם אין הרים אלא אבות והיינו להמשיך לבחינת ספר מבחינת הר שהוא האבות הקדם הוא מבחינת ימי קדם המשכיל יבין כי קצרתי: פרשת לך ויאמר ה'. עיין ברש"י להאנתך ולטובתך ואעשך לגוי גדול כאן אי אתה זוכה לבנים וכו' ואברכך בממון ואגדלה שמך שאודיע טבעך בעולם והיה ברכה הברכות מסורים בידך ותברך לכל מי שתרצה ד"א ואעשך לגוי גדול זה שאומרים אלקי אברהם ואברכך זה שאומרים אלקי יצחק ואגדלה שמך זה שאומרים אלקי יעקב כו' עיי"ש. והנה האי ד"א שמביא רש"י ז"ל הוא למותר דאם רש"י ז"ל ירצה להביא כל הפירושים שמביא המדרש תקצר היריעה מהכיל ובודאי רש"י ז"ל אינו מביא רק מה שצריך ליישב הפסוק על מכונו: ונראה דכוונת רש"י כך הוא דהנה לכאורה יש להבין דאיתא במדרש נסיון הראשון בלך לך וכו' ונסיון האחרון בלך לך דהיינו לך לך אל ארץ המוריה ובשום לב יש להבין מה זה נסיון מה שהלך אברהם כאשר דיבר אליו השם ומה צורך הקרא להשמיעני זה שהלך כאשר דיבר וכי יעלה על לב שאיזה ברי' ח"ו בעולם לא יציית לדבר השם ובוודאי אפי' גם פחות ערך מאברהם אם הי' זוכה לשמוע שום דיבר משמו ב"ה וב"ש אפילו לילך מסוף העולם ועד סופו מי פתי יסור אשר לא ישמע ולא יאזין ויקשיב לקולו י"ת ומה זה הייחוס של אברהם אע"ה. ויותר תמי' מה הוא הנסיון הלא הקב"ה הבטיחו שע"י הליכה זו ירויח כל הטובות וכל הברכות לו ולזרעו אחריו וכי בעבור זה לנסיון יחשב אבל שורש הדבר כך היא דבודאי עיקר עובדא הוא המחשבה טובה והכל הולך אחר המחשבה ואחר כוונת הלב ועיקר הנסיון היה גודל התמימות של אברהם אבינו ומחשבתו הזכה אשר לא כיון במצותיו לשום דבר להנאתו רק לקיים רצון השם ולא השגיח כלל למה שיצמיח לו מן זה שום טובה, וזה שסיפר הכתוב בשבחו של אברהם דהנה בוודאי כל דברי נבואה של אמירת הש"י לאברהם אבינו בוודאי הי' סידר הענין כמו שכתוב בתורתינו הקדושה בלשון הקודש ע"י צירופי אותיות ותיבות אשר נתגלו לו ומתוך התשובות נתבארו לו כוונת הענין ורצון הש"י והנה כל דיבור אלקים סובל כמה פירושים יכול האדם לפרש בו כפי נטיות הענין במחשבתו והנה כשנאמרה לו זה הנבואה של לך לך מארצך כפי הכתוב בתורה אז מיד עמד לנגדו היצר וסתה מחשבתו להטותו מדרך הישר והסדיר לו פירש הדברים של ענין הנבואה הלזו שזה הדיבור של לך לך הוא פירש הכל להנאתך ולטובתך ונתן לו פירש על כל תיבה היכן הוא מרומז טובתו בכל תיבה וז"ש לו מה שאמר לו הש"י ואעשך לגוי גדול כוונתו בכאן אי אתה זוכה לבנים אבל שם יהיה לך בן ובודאי ראוי שתקיים הליכה זו מארצך עבור טובת בנים שיגיע לך שמה חוץ שאר טובות שיצמיח לך והוא ואברכך בממון ואגדלה שמך שיצא טבעך בעולם ותהי' מפורסים בשם טוב והי' ברכה שתברך למי שתרצה והי' מכניס במחשבתו טובת עוה"ז שיגיע לו מזה הליכה אשר נפשו של אדם חומד ומתאוה להם אבל אברהם אבינו בגודל צדקתו ונקיות מחשבתו הבין שזה לא מעיקר עבודה לקיים פקידת המלך עבור שפע הטובות שיצמיח לו מזה הדבר זה לא הוי עובד השם רק את עצמו ועבור טובתו מיד הפך אברהם במחשבתו פירושי הדברים לדבר אחר לעבוד' הבורא ב"ה ולכבוד השם ולא הפן ליצר רק כיוון במצו' הליכה זו על כוונה אחרת להיות הילוכו בקדושה מה שאמר הקב"ה ואברכך זו שאומרים אלקי אברהם ואגדלה שמך זו שאומרים אלקי יצחק שתתגלה ותתפרסם אלקותו בעולם ע"י מדתו מידת החסד של אברהם וכן שתתגלה מידת יצחק ויעקב בעולם ויהי' פרסום אלקו' בעולם וזה שסיפר בשבחו שבאמת הי' יכול אברהם לקיים מצות הליכה זו אף אם הי' במחשבתו איזה כוונ' אחרת לטובתו ואעפי"כ לא עשה זו רק מחמת כבוד השם לקיים דבורו לבד וזה לא הי' גלוי לשום בן אדם רק לפניו י"ת לבד אשר לפניו נגלו כל תעלומות לב הוא י"ת יודע האמת לב הטהור אשר לא עשה לשום הנאת עצמו זולת למען שמו הגדול י"ת וז"ש ומצאת את לבבו נאמן לפניך והבן: וזהו שהכתוב מעיד עליו וילך אברהם כאשר דיבר אליו ד' ר"ל שהלך בזו הבחינ' וכוונה של השי"ת ב"ה וב"ש ולא כאשר הכניס היצר בלבבו לפתותו מן הדרך הישר ואמת ומן מחשב' נכונה וזו באמת נסיון גדול ועבודה גדולה להיות עבוד' זכה בלי שום פניה ונטי' אל כוונה אחרת רק לקיים דיבורו לפרסם אלהותו י"ת בעולם והוא ית' יזכינו להיות מעובדי שמו באמת ובתמים אמן כן יהי רצון: פרשת וירא וירא אליו ד' באלוני ממרא כו' שמעתי ממ"ו הרב נ"י שהגיד בשם אומרו ה"ה המנוח החסיד המפורסם איש אלקים מ"ה משה מפשעווארסק זלה"ה כך הפירוש: וירא אליו כך נראה במחשבתו של אברהם אבינו ש"ה הוא באלוני ממרא ר"ל זה הצדיק ממרא הוא עובד השם ושם יש אצלו השראת השכינה אבל היא עדיין בחוץ וז"ש והוא יושב פתח האהל ר"ל שכן דרך הצדיקים אף שעובדים השם כל ימיהם אעפ"כ נדמה להם במחשבתם שלא התחילו עדיין כלום לעבוד את השם ועדיין הם פתח האוהל של הקדושה ודפח"ח: