תורת אמת ז

ופירש"י ז"ל יש מרבותינו דורשין אותו לשבח ויש דורשין אותו לגנאי וכו' ולכאורה יפלא דלמה לנו לדרוש לגנאי מאחר שיש לדרשו לשבח לאיש צדיק תמים כזה אך יש לומר דשניהם אמת וכ"א ו"א דורש שבחו וטובו של נח הצדיק ודרשא ראשונה הוא כפשטה אלו היה בדורו של אברהם היה צדיק ביתר שאת ויש דורשין לגנאי היינו שעיקר השבח אשר העידה התורה עליו הוא זה שלא היה נחשב לכלים וכל עבודתו וצדקתו אשר עשה לא היה נחשב בעליו כי אמר בלבו בדור זה אני צדיק נגד בני דורי כי הקב"ה רואה מעשיהם הרעים ולכך אני בעיניו צדיק אבל אלו היתי בדורו של אברהם לא היתי נחשב לכלום נגד מעשיו וצדקותיו וזהו עיקר השבח שהעידה עליו התורה צדיק תמים הי' בדורותיו על שהיה שפל וקטן בעיניו מאוד נמצא שני פירושים דורשין בשבחו ושניהם אמת: (בשם הרב הקדוש מוהר"ר יחיאל מיכל ז"ל) על מה שפירש"י על פסוק ויבוא נח מפני מי המבול אף נח מקטני אמנה היה מאמין ואינו מאמין עד שדחקוהו המים והוא פלא מי דחק לרש"י לפרש ולחשוד לנח שהיה מקטני אמנה ח"ו ואמר הרב דהנה תיבת אמונה יש לו שני פירושים אחד כפשוטי האמנת הדבר שבוודאי יהי' כך ועוד יש לפרש אמונה לשון ויהי אומן את הדסה והוא לשון המשכה וגידול כי אמונה יש לה כח זה שע"י אמונה ובטחון בהשי"ת ב"ה וב"ש באמת ובלב תמים על שום דבר נמשך ובא זה הדבר בשלימות והנה נח הצדיק בודאי הי' מאמין באמונה שלימה בכל אשר דיבר אליו השי"ת ב"ה בכל לבבו ובכל נפשו בתמימות אך בכאן הי' מתירא להאמין באמונה שלימה כי אולי יהיה הוא הגורם להביא המבול וע"י אמונתו בשלימות ימשוך מזה המבול ולא היה יודע ליתן עצות בנפשו איך [מה לעשות וזהו שפירש רש"י מקטני אמנה היה מאמין ואינו מאמין היינו שהי' מאמין והי' מתיירא להאמין בשלימות שיבוא המבול אולי יהיה הגורם ח"ו שיבוא המבול עד שדחקוהו המים: בפסוק ולשם יולד גם הוא הנה לכאורה יפלא מאוד הלשון גם הוא כאילו ח"ו תולדות של שם הצדיק הם טפילים לתולדותיהם של חם ויפת והם העיקר הלא ידוע שכל עיקר בריאת העולמות היה רק בשביל צדיק ותולדותיו וכיוצא בו צדיקים כמוהו וגם השתלשלות הקדושה אשר יצאו ממנו אברהם וזרעו הקדושה שהם קיום כל העולמות וכל אשר עליהם ואיך יתכן לומר עליהם הלשון גם הוא, אכן בהעיר לב יש לומר דהנה יש מיני תולדות אחד הולדת הגשמיים מעשי החומר ועוד שני הולדת הרוחנים אשר הצדיקים מולידים בעולמות הקדושים יחוד וקישור והשפעות שפע רב וכל זה הוא ע"י טהרת וקדושת מחשבתם בעת הזיוג והולדה זו בחינת נסתר שהוא הולדת שפע רבה לכל העולמת כולם ע"י קדושתם בעת ההיא והנה חם ויפת הולידו תולדות גשמיו, לבד מעשי חומר וגנות אבל ולשם יולד גם הוא נקרא עולם הנסתר עלמא סתימאה דעתיקא קדישא סתימא דכולא והיינו ע"י קדושתו וטהרתו הוליד ג"כ יחוד וקישור והשפעה רבה לכל העולמת והנה עיקר תולדתו של שם הוא אותו שיצא ממנו השתלשלותו של אברהם וזרעו והוא שם הוליד את ארפכשד אותיות אפר כשד והיינו שהוליד הולדה קדישא אשר ניצול מאפר כשדים שהוא אברהם אבינו ע"ה ועל ידו נתפרסם אלהותו יתברך שמו ורוממתו וגדולתו לכל באי עולם ועוד יש לפרש תיבת ארפכשד תמן פ"ר תמן ש"ך ו"א בראש ו"ד בסוף הוא ה' דהיא אות עלמא קדישא עילאה הנקרא עולם הבינה והוא כולו רחמים והיינו להמשיך שפע רבה מעלמא עילאה סתימאה לכל העולמות התחתונים אך גם הדינים מתערין מינה ושם יש ה' אותיות מ"נצפ"ך דהן ה' שערי' כוללים ומאחר דאית תמן שערים יש צמצום כביכול ודינין מתערין מינה וה' אותיות מנצפ"ך מספרם פ"ר והמתקתן הוא ע"י להמשיך אלופו של עולם לכל שער ושער ונעשה ה' ואיהו פרה וע"י נמתקו הפר דינין, ואיתא בספר יצירה בשלשים ושתים נתיבות וכו' חקוק וברא ויצר וכו' הן הם הל"ב אלקים הכתובים במעשי בראשית ומסתמא זה שנקראו בשם נתיבות הוא ג"כ כביכול בבחינת צמצום וכ"א כלול מעשר נמצא מספרם ש"כ והמתקתם הוא ג"כ ע"י ה"ה והוא המתקת הדינים בשרשם וזהו שם הוליד את ארפכשד היינו ע"י קדושתו וטהרתו הוליד הולד' קדוש' כדי להמתיק הפ"ר והש"ך בה' וזהו ארפכשד וכו' וארפכשד הוליד את שלח היינו שארפכשד הצדיק הוליד הולדה כדי שיוכל לבוא לידי התפשטות הגשמיות כי שלח הוא לשון הפשטה ושלח הוליד את עבר היינו הולדה כדי שיוכל לבוא לעבר השני והוא עולם הבא כי ביה ד' צור עולמים ביו"ד עולם הבא וב"ה עולם הזה והמשכיל יבין: ולעבר יולד שני בנים כו' ושם אחיו יקטן ויקטן ילד וכו' ויהי' מושבם כו' בואכה ספרה הר הקדם הנה יש לפרש ג"כ ע"ד הנ"ל ע"פ סוד כי עבר הצדיק ע"י קדושתו הוליד נשמה קדושה והוא יקטן יוד קטן הגם שיוד הוא קטן בתמידות בכתיבתו כי הוא נקודה קטנה אכן בכאן הוא יוד קטן מאוד דהיינו שהקטין עצמו מאוד וכמו שפירש רש"י ז"ל ע"י שהי' עניו ומקטין עצמו זכה לכל המשפחות הללו ע"כ יקטן ילד וכו' והם י"ג משפחות והיינו שיהיה התנהגות העולמות ע"י תלת עשר מכילין דרחמי ויהי' מושבם ממישא וכו' ממישא הוא מספר פ"ר דינ"ן ו"א הוא המתקה שלהם והיינו שנמתק הדינין אז ע"י המילואי ונעשה יחוד אמיתי איתא בספר יצירה שלש אמות הן אמ"ש אויר מים אש והם בחינת השלשה מדות של אברהם יצחק ויעקב אברהם הוא מדות החסד יצחק הוא מדת הפחד בחינת אש יעקב הוא קו האמצעי מדת רחמים והוא סוד האויר ויש כמה צרופים בסוד אמ"ש לדכורא ולנוקבא וסוד עיקר הצרוף של הרחמים והמתקות הדינין הוא מישא בחינות מים בתחילה ובחינת