תורת אמת ו
Torat Emet 6 · תורת אמת · free full Hebrew text
Open in the reader →כל עץ מאכל דהא כל עץ אינו מובן ולדברינו מובן וניחא דכיון שהארץ נתכונה לטובתינו ולקלקולה וקלקלה א"ע שלא להיות טעם עצו ופריו שווין רק עושה פרי ולא עץ פרי וקבלה עונש עבורינו לכן ראוי ומוטל עלינו לתקן את פגמה וכגמול ידה נשיב לה וכי נבוא אל הארץ מחוייבים אנו לתקן את האדמה וז"ש ונטעתם כל עץ מאכל ר"ל שכל עץ יהי ראוי למאכל ולא הפרי לבד אלא יהי' טעם עצו ופריו שוין והבן והמשכיל יעיין בכתבי האר"י ז"ל בפע"ח בשער ק"ש על המטה ימצא קצת מדברינו אלה: ויקרא האדם שם אשתו חוה כי היא היתה אם כל חי עיין רש"י שפירש שהוא לשון נופל על לשון ולכאורה קשה למה קרא שמה חוה בוא"ו הו"ל לקרוא לה חי' ונרא' דכמה מיני חיות יש בעולם יש חיו' טוב כמו מעלות הצדיקים ההולכים בתורת ה' דהנה התורה הקדושה הוא שורש וחיות לכל העולמות דע"י התורה נבראו מציאת העולמות ואם הצדיקים אינם הולכים חוץ מגדר התורה והמצות והתורה הקדושה היא אצלם מרכז האמצעי אשר על זה סובב והולך כל מיני עשיותם כמו הדיבור והשמיעה והראי' והליכה הכל היא ע"י התורה ואז הם דבוקים בח"י העולמים וזהו בחינת מלופי"ם שהנקודה היא באמצע האות ר"ל שהם במרכז האמצעי שהיא התורה אשר היא נקודה הפנימיות וחיות העולמות אבל נמצאים בני אדם אשר הם מורידים חיות זו מן העולמות למטה וח"ו עד עפר ישפילנה מחמת שהם יוצאים מגדר התורה והמצות והם נפסקו משורש התורה. וא"כ מאין יבוא עזרם וחיותם מחמת שהם הורידו החיות תחת העולמות וזו בחינת חיר"ק שהנקודה היא תחת האות והאות רוכב על הנקודה דבאמת הנקודה היא החיות של האות. דהנקודה היא המנהיג וכשאדם משפיל החיות של כל מידות הקדושים אז הוא משפיל הנקודה תחת האות ואין תקנה לאנשים אלו לחזור לשרשם כ"א כשישים אל לבו באמת ובתמים האיך הוא נפסק משורש החיות של כל העלמו' והאיך הוא למטה מכל הנמצאים שבעולם ואין לו על מי להשען כ"א על רחמיו ועל רוב חסדיו י"ת מרצון המחשבה אשר קדמה לבריאת עולם כמו שאמרו חז"ל דכשרצה הקב"ה לברא את העולם אמרה התורה לפניו הלא עתיד לחטוא לפניך והשיב לה השי"ת ב"ה וב"ש וכי למגנא אתקרינא ארך אפים הלא התשובה קדמה לבריאת השמים וארץ דהנה הוא י"ת היה צופה ומביט מיד כשעלה ברצונו לברוא העולם עד סוף כל הדורות ומתכון שבתו השגיח האיך שיהי' נמצא בעולם כמה מיני ב"א שיהי' נפסקים מחיות העולמות ויצאו מגדר התורה והקדים להם הש"י צרי ורפואה למכתם כשיחזרו בתשובה שלימה לפניו וישובו לשרשם אז יקבלם הש"י וא"כ במחשבה זו של עולם התשובה שם יש לו מציאות וא"כ כשהאדם רוצה לשוב ולתקן את אשר פגם צריך להבין בשכלו איך הוא מרוחק מכל חיות העולמות ואין לו שום תקנה במציאת כ"א שם במחשבה הקדומה אשר קדמה לכל העולמות והוא השורש של חיות כל העולמות וכל האותיות ושם יש לו מציאות וא"כ הוא דבוק בבחינה עליונה דהיא האם והשורש של כל החיות דהוא התשובה עילאי וזהו נקודת חול"ם שהנקודה היא למעלה מן האות ונמצא מה שהי' מקודם בבחינה התחתונה למטה מן העולמת והאותיות שהוא בחינת חורי"ק עכשיו נתעלה למעלה להיות הנקודה עולה ויושב בראש הוא"ו וזהו בחינת חול"ם וזה נתהפך ונעשה מוחל ומשם ממשיך מחילה על כל חטאיו: וזהו כוונת רז"ל מקום שבע"ת עומדין אין צדיקים גמורים יכולין לעמוד כי מעלת השב בתשובה הוא רם ונשא ממעלות הצדיקים כי איך יוכל הצדיק לעמוד על בחינה זו מחמת שלא טעם טעמא דאיסורא ולא יצא חוץ מגדר התורה והמצות ואז הוא תמיד דבוק וקשור בחיות העולמות והמידות אשר שם הוא חיות התורה משא"כ השב מחטאיו שאין לו מקום בחיו' העולמות וצריך לחזק א"ע ולדבק נפשו במעלה ורצון הקדום אבל מכ"מ אף שהוא דבוק שם בעולם המחשבה כיון שהיא למטה בעולם המציאות צריך להמשיך לעצמו חיות ממקור החיים ושורש השרשים לתוך העולמות וזהו בחינת קו הוא"ו המורה על המשכת מנקודת היודד מרצון עליון נמשך דרך קו הוא"ו חיות לתוך העולמות: ויש לכוין בזה פירוש הפלוגתא בש"ס מסכ' ר"ה חד אמר כובש וח"א נושא והיא דבר אחד דמר אמר חדא ולא פליגי דזה מדבר מבחינת השב האיך שהוא בא לידי דביקות אל המחשבה וזהו בחי' נושא הקב"ה וב"ש מסתכל בכח והמעשה אשר הגיע מזה הענין שע"י שחטא ושב ע"י זה בא לידי מעלה הגדולה ונתדבק בעולם עליון בשורש התשובה שהוא למעלה מחיות העולמות וזהו הפירש של נושא עון שע"י העין בא התנשאות בעולם העליון להאדם שנדבק בה"א עילאי בחינת תשובה תשוב ה"א וחד אמר כובש זה מדבר מבחינת המשכתה למטה אחר כך מדביקות העליון לתוך מציאת העולמות מוריד השפע למטה וזהו תענוג עליון שהקב"ה משפיע וזהו כובש ע"ד יכבוש עונותינו ר"ל שע"י העבירה בא כבישת השפע למטה והבן: והנה קודם שחטאה חוה והחטיאה את האדם אז הי' דבוקים בח"י העולמים במרכז האמצעי באותיות התורה משא"כ לאחר שחטאו ועשו תשובה ואז נדבקו בעולם עליון ברצון הקודם והוא השורש והחיות של כל העולמת וזהו שאמר ויקרא האדם שם אשתו חוה שנעשה מיו"ד וא"ו ע"י שהמשיך מעולם המחשבה הוא מחשבה קדומה לתוך עולם התחתון לכך קראה חוה כי היא היתה אם כל חי שר"ל שע"י החטא שעשתה והוצרכה לשוב עי"ז נדבקה באם והשורש של כל חי והבן. פרשת נח אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים הי' בדורותיו