תורת אמת סג

ותשוקתם תמיד להיות ימין ה' רוממה ושיתקדש שמו הגדול והקדוש בכל העולם וגם רצונם להפיל ולהשפיל עד לארץ הסטרא אחרא שנקראת בשם שמאל סטרא דשמאלא ושלא יהי' ח"ו עבד, כי ימלוך כידוע מספרי המקובלים והנה היצה"ר נקרא חרמון ע"ש שהוא מחרים ומחריב את האנשים הסרים למשמעתו וגם על שהוא מצודה פרוסה על כל החיים לשון חרם ורשת. וזה פי' הפסוק צידונים היינו הרשעים שהולכין מן הצד ואינם הולכים בדרך הממוצע שהוא הדרך הישר לפני איש כמו שזכר הרמב"ם ז"ל במס' אבות ע"ש והרשעים שמטין עצמ' לדרך הרע נקרא צידונים והם קוראים לחרמון שהוא היצה"ר שר"ין ר"ת שמאל רם ימין נופל חס ושלום שרצונם להכניע הקדושה ח"ו ולהיות עבד כי ימלוך ח"ו אבל והאמורי היינו הצדיקים שמשבחין תמיד להקב"ה מלשון ואת ה' האמרת יקראו לו שני"ר פי' שרצונם תמיד שיהיה שמאל נופל ימין רם שהוא ר"ת שני"ר וק"ל פרשת ואתחנן ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמור במדרש תנחומא הה"ד בתחנונים ידבר רש זה משה רבינו שבא לבקש מתנת חנם ועשיר יענה עזות זה עשירו של עולם שהשיב לו רב לך אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה והוא תמוה דמה היה קשה להמדרש ומה בעי המדרש בזה אך נראה דשורש הדבר דעיקר בריאת אדם אשר נשלח ממקום עליון דהנשמה היה חקוקה בכסא כבודו י"ת מקור הקדושה וטוב האמיתי ובאתה לעולם המעשה עולם השפל והתחתון כדי ליתן תענוג ונ"ר לשמו י"ת ב"ה ויתעלה וזהו התענוג כשהאדם עובד ומשמש אותו בתורה ובמצות לשמה ומאיר את נשמתו באור התורה ויקשר התלת קטרין אשר ניתן באדם והם נפש רוח נשמה ומקשר זה בזה ומאיר אותם באור התורה והמצות ומדבק א"ע בהמקור אשר שם הוא הנעימות והערבות ומכניע הרע ומשעבדו תחת הטוב ושואב כל הטוב אשר יש בעולם בארבע כנפות הארץ ומדבקם אל השורש והמקור ומאיר אותם באור התורה והמצות ומאיר המקורין עילאין באור הפשוט של א"ש ב"ה ובזה נתרבה תענוג ושפע בכל העולמות כשאדם עובד כל ימיו להיות מרגיש נעימות הטוב הצפון ולהיות בוחר בטוב ומואס ברע ולקבל כל חלקי הטוב אשר הם נפוצים ושלטו בהם ידי זרים והם בשפלות והאד' הצדיק בעבודתו ובעסקו בתורה לשמה נעשה כאבן השואב' ושואב אליו כל חלקו הטוב וכל הניצצות קדושות אשר הם מפוזרים בהחיצונים ואז נתרומם אותו הניצוץ הקדוש מבחינה התחתונה ומתנשא א"ע אל מקור הטוב והחיים הוא כיצא משב"י ומבית האסורים אשר היו אסורים עד הנה במקום רע ושפלות וכשיש עלי' לחלק הטוב אז מאור נתגבר התשוקה לעלות אל המקור ולדבק אל שורש הטוב ולהרגיש נעימות ומתיקות של אורה הבאה מא"ס וכשאדם פעל זה העליה לניצוץ הקדוש הנ"ל ואז כהניצוצות הקדושות מרגישין בנועם העליון אז נותנים שבח והודיה לאל אלקי עולם וכל חלקי הטוב היוצאים מן הרע מודים ומשבחים שאין טוב ונאה כמו קדושת שמו י"ת והארה של א"ס אשר הוא ממלא כל עלמין ומח"י את כולם וע"י נתרבה תענוג אצלו י"ת כשרואה שמתעלה חלקי הטוב וחלקי הקדושה שהיו ביד צר והאדם הצדיק ע"י עבודתו ותורתו ואור נשמתו מחזיר כל הני"ק לשרשם הטוב ועבור זה התענוג שרצה מלכו של עולם קבל שעשוע מהנבראים שע"י עבודת הכנ"י יחזירו הכל להשורש והמקור ועבור זה האציל וברא ויצר כל העולמות ונתן לנו תורה ומצות שרצה לזכות את ישראל שיוכלו ע"י אור התורה והמצות אשר יעשו בהתלהבות לשמה מחמת אהבתו ויראתו י"ת אז עי"ז יאירו נשמתין בשרשן באור הקדושה ויתנשאו כל ענפי הקדושה וכל הניה"ק מבירא עמיקתא להיות עולה בראש אלקי ולעשות ממנו כתר ר"ל מתענוג זה המתרבה ע"י על"י זו וע"י פעולת הצדיק להעלות הניה"ק נתרבה בח"י היו"ד בעולם שבא ממני הוד"י ושבח על הגאולה שהי' להם ויודו להשם כי טוב ועי"ז נתפאר שמו ונעשה ממנו כתר ועטרה וזהו שהקב"ה יושב וקושר כתרים לאותיות כל זה עושה השי"ת מחלקי הקדושה והטוב אשר הם כבשום ביד צר והצדיק ע"י עובדות שלו ואור תורתו מאיר הכל ומחזיר הקדושה וחלקי הטוב למעלה ומזה ההתנשאות והתשוקה אשר כל חלקי הטוב אז הם פורחים לעילא ולעילא להיות עטרה לראש הצדיק שמזה נעשה כתר וגם זה הוא מאותיות התורה אשר הם חיות העולמות ומזה העל"י של חלקי הטוב היוצאים מן הרע נעשה תמיד כתרים שהוא למעלה מן האותיות ונדבקו במקור הטעם העליון וזהו בח"י התגין שצריך לתייג האות שהם שעטנז גץ שהוא נוטריקון שטן ע"ז כלומר שהצדיק משבר העוז והתוקף של הרע ולוקח ושואב החיות ממנו ומחזירו אל מקום הטוב והקדושה אז נעשה כתר ותג למעלה מאותיות התורה. והנה כבר כתבני כמה פעמים דיש שני מיני הנהגות א' הנהגת הויה המהוה את העולמות ומח"י אותם ויש הנהגה אחרת למעלה מן העולמות שהיא מקור ושורש של ההנהגה אשר לפעמים העולמות מתנהגים ע"י נועם עליון מקור הטוב אשר משם בא שפע לאדם בלי שום מד' ושיעור וגבול לא מחמת איזה גמול ותשלום שכר זולת מדרכי החסד והטוב הפשוט הבא ואמיתת מציאותו י"ת והיא המדה נקראת חנון שהוא בחי' מתנת חנם והנה משה מקור וכולל של הקדושה והטוב כמ"ש ותרא אותו כי טוב הוא ויראה ואהבה הי' אצלו מילתא זוטרתי ולא עלתה על דעתו כלל שבעבור עבודת האדם לשמו י"ת בה יקבל