תורת אמת נו

מוכיח לרשע ואינו שומע לו אז מצא הרע מקום ללון והרע קובע את מקומו אצל הרשע כי שם מקומו: ובזה תבין כוונת הש"ס זכה נוטל חלקו וחלק חבירו כיון שהטוב שלו יש לו שורש בעולם העליון עוה"ב בגן עדן צא חשה נוטל חלקו וחלק חבירו בגיהנם א"כ בשהטוב נמשך למטה להצדיק ממילא גם רוחנית הטוב בעוה"ב נמשך אליו וחלק הרע אשר אצל הצדיק עם חלק גיהנם נמשך להרשע ומענישין אותו גם על הרע של הצדיק כיון שבחר בו אך דבאמת דגם עונש להצדיק לא טוב שהצדיק אינו רוצה שילקה הרשע ע"י וירש גיהנם בכפלים וזהו שהבטיח השי"ת לנביא שהזהיר אותו שיוכיח להרשעים ואולי לא ירצו לקבל ויהיו מזידין ויקבלו עונש ע"י ולוה הבטיח לו השי"ת שאף שהרשע יקבל עונש לא ימות עבור עין של הצדיק רק הרשע בעונו ימות ולא יהי' עונשו על ידיך כי יהי' די לו בשלו ואתה את נפשך הצלת ר"ל הפרשת חלק הרע של הרשע ואתה תזכה לחלק חבירו בג"ע שתדבק בהטוב ונוטל חלק חבירו בג"ע ובמדרש ויקח קרח שלקח מקח רע לעצמו ר"ל שע"י המחלוקת שעשה עם משה ואהרן עי"ז נמשך לו כל הרע ונפרש ממנו חלק הטוב שהי' בו וז"ש התרגום ואתפליג קרח ר"ל שנחלק הטוב מהרע ונעשה כולו רע כו. והבן: פרשת חקת בפסוק וידבר ה' אל משה קח את המטה והקהל את העדה. איתא בילקוט הה"ד מטה עוזך ישלח ה' מציון רדה בקרב אויביך וזהו המקל שהי' ביד יעקב כמו שאמר כי במקלי עברתי את הירדן הזה והוא תמוה ונראה דכמה דקדוקים יש בפרשה זו. א' מה שכבר האריכו מפרשי התורה להבין מאי הי' זה למשה ואהרן דפעם אחת מצינו בקרא יען אשר מריתם את פי וכתוב א' אומר יען אשר לא האמנתם בי להקדישני וחלילה לומר דהם המרו את רצון הבורא ב"ה ובאמת לפי דברי כל המפרשים נראה דמשה רבינו לא הי' חייב בדבר וכוונתו הי' לטובה אך שהי' לאיזה שגגה וטעות גם ממה שאמר לו השי"ת קח את המטה נראה ג"כ דכוונת השי"ת במה שצוה לו ליקח את המטה עמו כדי להכות את הסלע וגם צריך להבין מה ה' זה מיעוט הנס במה שיצא מים ע"י שהכה את הסלע יותר מאם הי' הסלע מוציא ע"י הדיבור ששניהם פלא להכות או לדבר ויותר נראה דלהפוך הוא דלפי השכל מחויב דהדיבור של הצדיק יכול לפעול בקל להוציא מים מאבן יותר מע"י הכאת בעלמא גם מאי דאמר השי"ת ונתן מימיו הוא משולל הבנה דהוי סגי לומר ונתן מים דכיון דבאמת לא הי' הוצאת מים מן האבן בשום דרך ותחבולה טבעית כי אם בדרך נס כי באבן לא הי' שום לחלוחית מים ויבש הוא ומה זה לשון מימיו גם מה שאמר והוצאתם . להם מים מן הסלע הוא מיותר וכפל הדברים שכבר אמר ונתן מימיו גם מה שאמר ויקהילו משה ואהרן את הקהל אל פני הסלע אינו מובן וחז"ל דרשו זה א' מן המקומות שהחזיק מיעוט את המרובה. אך הדרשה תדרש אבל אין לו ביאור לפי פשטות הענין גם לשון פני הסלע אינו מובן גם מה שאמר משה שמעו נא המורים הוא תמוה במה נתחדש לו עכשיו איזה כעס על בני ישראל לכנותם בשם מורים הרי לא מצינו בשום מקום שחשב השי"ת לחטא עבור זה ששאלו מים שהרי פקד השי"ת ב"ה שיתן להם מים וגם משה לא קצף עליהם אז בעת השאלה ומאין בא כעס הזה קודם שהכה את הסלע וכדי לבאר לך כל זה צריך אני להאריך קצת ומתוכן יתבארו הפסוקים בטוב טעם ודעת דשורש הדבר הוא דראוי לאדם להיות אוהב את האמת להיות העובדות ומעשים וכל דרכים של האדם שלא להטות א"ע מדרך הישר והאמת וכל זה הוא מחמת כשאדם נותן אל לבו שכל הנמצאים בעולם הם מאמיתות מציאותו וזהו קיום העולמות ע"י האמת והוא העמוד של העולם שעומד עליו וא"כ כיון דכל האדם יש בו נשמת רוח חיים אשר נפח בו השי"ת ב"ה הבא ממקור האמת א"כ ראוי לאדם להיות כל מגמותיו בכל עניניו להדביק את נשמתי בשורש האמת שלא לפסוק א"ע מהשורש כדי להיות באמיתות המקור של א"ס אשר הוא כולו אמת אך אעפ"י שבח"י דבר זה מדות אמת הוא מ"מ יש שני מיני דביקות במדה זו אחד להיות דבוק בהנהגה של אמת אשר העולמות מתנהגים ע"י להיות הכל מתנהג עפ"י היושר ליתן שכר וגמול טוב לעושי רצונו יתברך ולמקיימי התורה והמצות ולהעניש לעוברי רצונו כפי המדה אשר מתנהגים זרע ישראל למטה הן טוב או רע ח"ו אבל יש התנהגות של דביקות אמת אשר האדם הוא דבוק באמיתות מציאותו שהוא למעלה מן העולמות והוא רק התפשטות הטוב טובה ורחבה בלי שום שיעור וגבול אשר משם נשפע שפע רב לכנ"י כל אשר יצטרכו זרע ישראל בלי שום מדה ושיעור לא כפי התנהגות האדם רק ההטבה בא ממקור האמת בתכלית הפשוט וזה הדביקות הוא רם ונשא מאד שהוא למעלה מן האותיות והעולמות וזהו מדתו של יעקב שהי' מתנהג בדרך האמת ובכל מעשיו הי' מאיר בכל העולמות חיות האמת המתנהגת בקו של האמת ובזה תבין מה שאחכז"ל כל המענג את השבת נותנין לו נחלה בלי מצרים שנא' והאכלתיך נחלת יעקב אביך דהנה יעקב זכה לנחלה אשר אין לו גבול ומיצר ומאין בא לו זה משום דיעקב היי נותן תענוג והתפארות לכל העולמות באמיתת מעשיו אשר ע"י דביקותו בתמימות לב להאיר קרן האמת בכל העולמות ולא זו בלבד אלא דכל מגמותיו של יעקב הי' לדבק חיות הנהגת אמת של העולמות בדביקות אמת אשר הוא הנהגה ואמיתות מציאות עצמותו ית' שם למעלה דיבק יעקב את שכלו ויצא מגדר העולמות ולא שהניח את