תורת אמת נג

התגלות אורו ית' והשראת הקדושה האמיתית והכהנים היו מרגישין בנועם ובמתיקות של ה' מעין עוה"ב שהוא עולם אשר שם הוא מקום האמת לכך היו אחיו הכהנים מבליעין את ה' בנעימה ר"ל בזה הנעימה שהרגישו שם במקדש שהופיע עליהם אור הנועם העליון והאמת הפשוט לכך הזכירו את השם אבל מי שלא מרגיש זה הנועם בעוה"ז אסור להזכירו ולעתיד שיהי' נגלה כבוד ד' וראו כל בשר יחדיו לכך יקרא ה' בכתיבתו אבל מי שהוגה את השם באותיותיו אף שאינו מרגיש אין לו חלק לעוה"ב מדה כנגד מדה פורעין לו שאינו מרגיש אף שם לעוה"ב והבן: פרשת אחרי בפסוק בזאת יבוא אהרן אל הקדש כו' במדרש רבה הוא מה שאמר דוד המע"ה ד' אורי וישעי ממי אירא רבנן פתרוהו להאי קרא הכי ד' אורי בראש השנה וישעי ביום הכפורים והוא מחוסר הבנה וגם למה מכנה אור לר"ה וישע ליוה"כ אך י"ל עפ"י הפשוט דביוה"כ היו צריכים לישועת ד' בעצמו כמו דאמרו חכז"ל על שמעון הצדיק כשנכנס לבית קדשי הקדשים שראה זקן א' אשר הלך עמו וזה הי' כבודו ית' ממש שסייעו שיהי' נכנס בשלום ויוצא בשלום וגם הוידוי אשר התודה הכהן על השעיר כל עוונות בני ישראל וכתיב והשעיר אשר עליו הגורל לד' כו' עמד חי לפני ד' לכפר עליו וזה הי' צריך להיות לפני ד' ממש כי היו צריכין לסייעתא דשמי' וז"ש וישעי ביוה"כ וגם הא דקרא אורי לר"ה הוא משום דכתיב בכסא ליום חגינו דהוא ר"ה הוא אתכסי' דסיהרא ויש ח"ו חשכות גדול על המוחין כי יש מסכים המבדילים בין הכנ"י להבורא ב"ה ע"ז נתן לנו השי"ת עצה נכונה לעשות ר"ה ואנו תוקעין בשוכר ומעוררין את חיותינו וכל היסודות ארמ"ע לתוך השופר בהבל הפה היוצא מן התוקע לתוך השופר הבל של אמת ואז בר"ה אנו מזכין מעשינו ונותנין אל לב איך שכל ההבלים של שקר וכל הרע הכל הוא כאין וריק ואנו מעוררין ההבל של אמת ומייחדין אותן י"ת ועולה טהרת הרב ויחוד עליון מן השופר למעלה לרום השמים ובוקע רקיעים ומעורר הקולות של השופר העליון והבל האמת הרוחני ועי"ז כל הרע צריך להסתלק וכל המסכים נתבטלו ואור של השי"ת מתחיל להאיר על נשמות ישראל והשטן מתערבב ואין שום קיטרוג כי אור פני מלך חיים חופף עלינו וכמו שאמר הנביא והי' ד' לך לאור עולם וז"ש אורי בראש השנה או י"ל דהנה איתא בש"ס אור לארבעה עשר וכו' ואמרו חכז"ל מאי אור נגהי דאיכא אור יממא ואור לילא ולכאורה יפלא איך שם הכתוב אור לחשך אך דבאמת יש הרבה בחי' האור זו למעלה מזו אשר כל אחד מאיר יותר מחבירו עשר מעלות אור התחתון הוא חשוב לחשך נגד אור הבהיר וגבוה ממנו כמו כנ"י כשהם דבוקים אליו ית' ממש בדביקות אמת אז מאיר להם המלך העליון האור הא"ס המבהיק ומנהיר עיני חכמים אבל ח"ו כשהם נופלים מהדביקות זו אז נפסק אור העליון רח"ל אך לכל זאת הרשימה נשאר אצלו ועדיין מאיר להם אבל מ"מ איקרי חשכות נגד אור הבהיר שהוא בדביקות אור עצים וזך: והנה הפייטן יסד בשיר כתרו ישועה והכונה שהוא ית' מכתיר את עצמו בהישועה שהוא עושה עם זרע ישראל זהו הכתר שלו ומכתיר את עצמו בזה שהוא עושה צדקה ומושיע את זרע ישראל והנה מר"ה עד יוה"כ עשרת ימי התשובה אשר זרע ישראל באים לידי דביקות וטהרת הלב בכל יום ויום עולים במעלות מעולם לעולם עד יום הכפורים שאז מאיר להם עולם הגבוה ונעלם כתר העליון ואז בא הישועה לישראל וז"ש אורי בר"ה שאז מתחיל אור העליון של א"ס להאיר לישראל ע"י שהם מטהרין את עצמן ומדבקים א"ע לאביהם שבשמים ואז מאיר להם האור יומם הארה זכה בכל יום ויום יותר עד יום הכפורים בחי' כתר כתרו ישועה וז"ש וישעי ביוה"כ וז"ש בזאת יבא אהרן אל הקדש בזאת שהוא לנכח ר"ל כשאדם מסתכל על הנכח והדוגמא שלמעלה אשר כנגדו כמה דכתיב עיניך לנכח יביטו ויעתר יצחק לנכח אשתו כשאדם מביט ע"ז האור והישע של שמו ית' בזה יבא אהרן אל הקדוש לתוך הקדושה לידי דביקות אמת בשמו ית' וז"ש דוד ד' אורי וישעי כשאדם מביט ומסתכל באלו הבחינות של אור וישע הבא מאתו ית' על כנ"י אז יראה שאין לאדם לירא משום דבר כי אם ממדת מ"י ר"ל מ"י אנכי וזהו ממי אירא ר"ל כשאדם מסתכל בגדלות הבורא וגודל החסד אשר הוא ית' עושה עמנו ובאורו אור לנו אז בא לידי יראת הרוממות ואין לו לירא משום דבר זולת ממ"י אנכי ואנכי ומי חדא מילתא היא כי מי שאנכי ד' אלקיך צפון בלבו ויש לו אמונת אלקות של אנכי לזה בא לידי יראת מי ה' מעוז חיי ממי אפחד ר"ל כשהש"י נותן לי עוז ותעצומות וחיות עליון אז אני בא לידי פחד ממנו ית' אבל בקרוב עלי מרעים ר"ל היינו מיראה התחתונית היינו בקרוב עלי מרעים לאכול את בשרי צרי ואויבי לי ר"ל שיש ב' מיני שונאים אשר הם מצירים להאדם א' הכואבים לאדם בגופו ובממונו וז"ש לאכול את בשרי והב' הם השונאים את הצדיקים מחמת שהם מובדלים לשמו ית' כמו דכתיב ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי ע"ז חרה אפם וז"ש צרי ואויבי לי דייקא ע"ז אמר דהמע"ה מאלו הב' מיני שונאים לא אירא כלל כיון שיש לי פחד שמו ית' כי בטוח אני שהמה כשלו ונפלו בלי תקומה ולא יהי' יכולת בידם להזיק כי יפלו ממועצותיהם ויקוים בנו ואתה על במותימו תדרוך וק"ל: