תורת אמת מח

ומזמינים מלכא עילאה לתוך העולמות והבן: בפסוק כי בא סוס פרעה ברכבו ופרשיו בים כו' ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים כו' דהנה באמת בשעת קריעת ים סוף הי' הקיטרוג של שר של ים מה נשתנו אלו מאלו אך שהקב"ה ברוב רחמיו פתח להם עולמות הגנוזים ממחשבה הקדומה ומשם יומשך חסד לכנ"י וגבורה ודין על מרכבות פרעה דהנה באמת כל הדינין נמתקין בשרשן ר"ל שע"י שמראין להם השורש ושם בהשורש הוא הכל טוב ונמתק וכן הרע כשמראין לפניו השורש ושם בהשורש אין לו שום מציאות וממילא כל הטוב עולה למעלה והרע נופל ומתבטל ויתפרדו כל פועלי אין אף אז בעת קריעת ים סוף הגביה השי"ת כל המרכבה ופרשיו של פרעה אל עולם העליון היינו הים דלעילא והוא השורש אשר מיני' דינין מתערין ושם נמתקו ונפלו כי בהשורש שם לא יגורך רע אבל זה הי' נס אף ששם אין קיטרוג ועלמא דחירות והרע נופל ונתבטל וזרע ישראל אף שהיו אז בבחי' השתוות עם המצרים אעפ"כ ניצלו ומתנהג עמהם בחסד וז"ש כי בא סוס פרע' ברכבו ופרשיו אל תוך הים ר"ל כשראה פרעה ופרשיו השורש אשר הוליכם שם השי"ת אל הים עליון וישב עליהם את מי הים ר"ל השורש הטוב אשר נתגל' להם בזה נטבעו אבל ובני ישראל שהם משורש הטוב תלכי ביבשה בתוך הים ר"ל להם הי' הליכה בתוך העיל' העליון היינו ים דלעילא שמשם נמשך להם החירות: והבן דרוש להגדה של פסח מעשה ברבי אליעזר בן עזריה כו' שהיו מסובין כו' והיו מספרין ביציאת מצרים כל אותה הלילה עד כו' ר"ל שהצדיקים הללו נתאספו יחד והיו מספרין ר"ל לשון ספיר ובהירות ע"י שהיו עוסקים בסיפור הנסים של יציאת מצרים בזה היו ממשיכין הארה וקדושה לתוך הגלות הדומה והיו מספיקין ומאירין בסיפור מעשיהם עד שהשיגו וקרבו יחוד העליון הנעשה ע"י ק"ש של שחרית שאז נתייחד קוב"ה ושכינת'. יכול מר"ח כו' בעבור זה לא אמרתי אלא בשעה שיש מצה ומרור מונחים לפניך דהנה באמת אף אם התינוק שואל בשאר ימות השנה ג"כ יכול האב להשיב לו כפי הכתוב בתורה אך דהתורה מורה לנו דכל ימות השנה אף אם יאמר האב לפני הבן סיפור יציאת מצרים לא יהיו הדברים מתיישבים בלב הבן ולא יכנסו באזניו כי זה תלוי באמונה ולא כל מוחא סביל דא וזה שכתבה לנו התורה בעבור זה לא אמרתי אלא בשעה שיש מצה ומרור מונחים לפניך ר"ל בליל פסח שאז מתגלה הארת המוחין וע"ז מרמזין המצה והמרור ובזו הלילה מתגלה אור השכל והאמת והאמונה חופף בלילה הזו על כל זרע ישראל ואז כשתשיב לבנך והגדת לפניו כל הסיפור הלז בודאי יכנסו דברי האב באזניו ויאמין ביצ"מ אבל בשאר ימות השנה שאז החשכות גובר בעולם ואף אם ישיב האב ויגיד להבן לא יקבל הבן: עוד שמעתי מאדומ"ר הרב על הא דסידר בעל הגדה בסדר של פסח רשע מה הוא אומר מה העבודה הזאת לכם לכם ולא לו ולפי שהוציא את עצמו מן הכלל כפר בעיקר ואף אתה הקהה את שיניו כו' ולכאורה הוא מחוסר הבנה דבשביל ששאל מה העבודה הזאת לכם יקרא רשע אך שורש הדבר הוא כך דהנה ידוע מאמר חכז"ל דכל העולם ניזון בשביל חנינא בני וחנינא בני די לו בקב חרובין כו' וכדי להראות לך מעלת הצדיק אעתיק לך מה שמצאתי בס' מדרש תלפיות ביאור ענף גדעון באמצע הדיבור וז"ל אמר המאסף מכאן תראה מעלת הצדיק לפני הקב"ה שמסר העולם ברשותו ושיעבד לו כל הברואים לעשות רצונו כו' והטעם שכיון שהעולם נברא בשביל הצדיק וכולם נבראו לצוות לו כמו שאמרו חכז"ל לכן מסר הקב"ה כל העולם כולו בידו ושיעבדו תחתיו לקיים כל מה שיגזור ואלוו היו יודעים עמי הארצות בזה היו מעטרים את הצדיק בכל יום עטרות זהב לו והיו מספיקים לו כל צרכו כי משלו נתנו לו כעבדים המשמשין את המלך במסים וארנוניות דעבד שקנה נכסים עבדא דמאן נכסי דמאן ונמצא דהכל היא משל צדיק ובשבילו נברא ולו נתן הקב"ה הכל במתנה וכל מה שאוכלין ושותין עמי הארצות במותרות ופוסקין מהצדיק גזילה היא בידם דבשלמא בשביל לשמש להצדיק בכל צרכו מה שאוכלין אינו גזול אצלם לפי שהם כעבדים המשמשין את הרב שאוכלין ושותין והוא ברשות רבם עכ"ל הרי לפניך דאם האדם מאמין בצדק שהוא עובד ה' בשביל כל ישראל וזכותו נחלק לכל זרע ישראל הנצרכים א"כ אם הי' דבר זה ברור בלבו אז בודאי אף אם הוא בעצמו אינו יכול לעבוד את שמו י"ת כראוי מחמת טרדת הבלי הזמן עכ"פ היו מחבר א"ע אל הצדיק ומהנהו מנכסיו כיון דהוא ניזון בזכותו אך עינינו רואות דיש כמה רשעים בעולם אשר אמרו בלבבם מה בצע לנו בצדקת הצדיק ובעבודתו אם הוא עובד את ה' לו לבדו היתרון ואם כן כופר בעיקר הבריאה דתחלת בריאת כל העולמות הי' הכל עבור הצדיק וכל העולם לא נברא אלא לשמשו והכל הם ענפים ולבושים הצריכים להצדיק וכשהוא מרחיק א"ע מן הצדיק ע"כ כופר בעיקר הבריאה ובדבר זה ניכר רשעתו שהוא כופר בדבר שעיקר אצלו י"ת וז"ש רשע מהו אומר כו' שניכר הרשע ע"י דיבורו שאומר ומתוך שאלאו ניכר מחשבתו הרעה ששואל מה העבודה הזאת לכם וז"ש בעל מסדר הגדה לכם ולא לו דר"ל דהעבודה של צדיקים הוא להם לבדם ולא לו שאין עבודתם מועיל לכל הברואים וגם הוא