תורת אמת מו

פ' צו וידבר דד' ד' אל משה לאמר צו את אהרן כו' זאת תורת העולה כו' ופירש"י אין צו אלא לשון זירוז מיד ולדורות אמר ר"ש ביותר צריך הכתוב לזרז במקום שיש חסרון כיס זאת תורת העולה בא לרבות כל שפסולו בקודש שאם עלו לא ירדו וכל שאין פסולו בקודש כו' עכ"ל ונראה לפרש בדרך רמז דהנה כבר הארכנו לעיל פ' ויקרא על פסוק אדם כי יקריב מכם קרבן לד' דר"ל דמי שהוא בחי' אדם מעלה הגבוה קרבן שלו הוא מכם ומעצמיכם ממש והעיקר הוא כשאדם מקריב נפשו ורוחו ונשמתו ומדבק הכל אל השורש עד ה"א הנקודה הפנימית זהו קרבן ל"ד מן הבהמה כו' תקריבו את קרבנכם כתיב לשון רבים זה קאי על המון עם שאינם בבחי' אדם להקריב קרבן נפש הרוחניות ר"ל והם יקריבו קרבנות כפשוטו מן הבהמה מן הבקר כו'. וע"י מה בא האדם לידי עלי' זו להיות קרבן ממש מכם משום דכשאדם מסתכל תמיד לשורשו כמו דכתיב עיניך לנוכח יביטו דכשאדם מסתכל תמיד לנכ"ח היא הר"ת של נ"שמת כ"ל ח"י וגם בגימ' מזלא ר"ל דכל אדם אית לי' מזל עליון וכשאדם מסתכל תמיד לשורשו העומד לנוכח נגדו בעולמות העליונים אז הוא בא לידי דביקות האמת ועי"ז יכול לעלות ולקרב א"ע אל השם וז"ש זאת תורת העולה דזאת הוא בחי' נכ"ח ר"ל דכשאדם מסתכל ומביט לבחי' נוכח של מעלה בשורש העליון זהו תורת העולה עי"ז יכול לעלות ולהקריב הקרבן ר"ל מכם כאשר הארכנו לעיל דמכם גימ' מאה דעיקר הוא להמשיך מאה ברכות לכנסת ישראל בכל יום זהו תענוג הבורא כשאדם ממשיך ממנו ית' השפעות וחסדים לכנ"י שלו והנה ידוע דאין בן דוד בא עד שיכלה פרוטה מן הכיס דכבר נודע דברי חכז"ל דהעוה"ז נברא ב ה' בהבראם בה' בראם ועוה"ב נברא ביו"ד והדבר הממוצע הוא ע"י וא"ו המחבר את היו"ד לה"א שהוא קו המשכה הממשיך שפע מן היו"ד עליונה אל ה ה' תתאה והוא בחי' צדיק שהוא יסוד עולם המחבר ומדבק היו"ד עם ה"ה וכי"ס גימ' צדיק דצדיק הוא מכונה בשם כי"ס דהוא הממשיך שפע לעולם וכל העולם ניזון בשביל חנינא בני כו' והוא נמשל לכי"ס שע"י נמשך שפע וכל התנהגות הבית והצטרכותו כך ע"י הצדיק נמשך מזון ופרנסה לכל באי עולם וא"כ מי שהוא מחבר את עצמו אל הצדיק דהוא בחי' וא"ו ואז מקשר ה"ה עם הוא"ו ונעשה יחוד וקירוב בין עולם עליון לתחתון ועי"ז נמשך שפע לבנ"י משא"כ מי שאינו מחבר א"ע להצדיק אז הוא מפרד הה"א מן הוא"ו זהו פרוט' מן הכיס ר"ל פרט ה' מן הכיס שהוא הצדיק בחי', וא"ו ור"ל דכשאדם פורד ומפריד הה"א מן הוא"ו ואין בן דוד בא עד שוכלת החסרון הזה ויהיו דבוקים בהצדיק ואז עי"ז יתקש' הכל כל העולמות אל הא' וזה שמזמרין בזמר שבת בווין תתקטר ר"ל ע"י הוא"ו דהוא להצדיק בא קישו' לכל העולם שהוא מקרב הכנסת ישראל להבורא וזהו שפירש"י אין צו אלא זירוז שכשנחסר מן מקו"ם מספר כיס דהוא צדיק אז נשאר צו כלומר וזה התיבה מורה על הזירוז דצו הוא לשון התחברות וצוותא ר"ל דכשיש חסרון הצדיק אז נשאר צו כלומר דזה מזרז את האד' לקשר א"ע בעבודת ה' אל הצדיק וז"ש מיד ולדורות דכשאדם מזרז א"ע בעבודת השם אז הוא מקבל על עצמו ועל זרעו ועל זרע זרעו עם כל הדורות היוצאים ממנו כמו שאנו אומרים ונהי' אנחנו וצאצאינו כו' וכבר הארכנו לעיל בפ' וירא על פסוק למען אשר יצוה את בניו כו' עיי"ש וז"ש מיד ולדורות כנ"ל וז"ש אר"ש ביותר צריך הכתוב לזרז במקום שיש בו חסרון כיס ר"ל במקום שיש חסרון הצדיק דהוא בתי' כיס ואז יש פירוד בין ה' לוא"ו וצריך זירוז גדול לזה להתקש' בו כנ"ל וזה שכ' רש"י זאת תורת העולה דאיכא ריבוי דכל שפסולו בקודש אם עלו לא ירדו ר"ל דכל שהפסול שלו הוא הקודש כלומר שאדם מדבק א"ע אל השם ומקשר א"ע אל הקדושה עליונה אף אם אירע בו פסול דנופל לפעמי' כיון דהתחלת העובדא שלו הי' בקודש לשמו ית' אז אינו נפסל בכך ומיד חוזר למדריגתו ומעשיו רצוין לפניו ית' וז"ש אם עלו לא ירדו משא"כ מי שאין פסולו בקודש ר"ל דכל העיקר והעובדא והתחלה לא הי' בקודש לש"ש בזה מיעט הכתוב דירדו מן המזבח והבן דרוש לשבת הגדול בפסוק דברו אל כל עדת בני ישראל ויקחו להם איש שה לבית אבות שה לבית איתא במדרש רבה הה"ד אלקים יראה לו השה לעולה בני ע"כ ונראה בדרך פשוט דהנה יש כמה בני אדם דעושים מצוה אחת ואין טעם ומחשב' של מצו' באדם זה כמו באחר דעיק' המצוה היא כשאד' עושה אותה בדחילו ורחימו בכל לבו ובכל נפשו ולמסור נפשו עלי' כך יהי' בוער בלבו עבודת ה' ואהבת השי"ת כמ"ש אם תבקשנה ככסף כו' וכמ"ש אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו ויהי' מתוק בעיניו עשות המצוה יותר מכל הון ושלל רב ועי"ז עושה אותה במסורת הנפש ואינו חושש על המלעיגים ואינו מתבייש משום אדם כמו כן במצות קרבן פסח שצוה ד' להם שיקחו בעשור לחדש טלה ויקשרו אותי בכרעי המטה ולהיו' מוכן לשחטו ביום י"ד והנה כמה אנשים שהי' ביניהם כמו ערב רב שלא הי' להם אמונה בדבר הגאולה היו מתלוצצי' ע"ז אבל אנשי בני ישראל הכשירים בני אברהם יצחק ויעקב תפסו אמונת אבותיהם בידם ומסרו נפשם וקשרו הטלה דהוא הי' תועבת מצרים כמ"ש הן נזבח תועבת מצרים