תורת אמת מה

הכל לידי תיקון לחבר הב' יודין אל הוא"ו כנ"ל וזש"ה בפ' בא והי' היום הזה לכם לזכרון דר"ל דאז בעת יציאת מצרים הי' התיקון גדול ויחוד עליון דס' רבוא נשמות ישראל באו לידי הזדככות גמור והי' מאיר להם האור קדושת פסח. והנה ליל ט"ו דהוא ליל שמורים עם יום ט"ו דהוא בחינת זכור ושמור והארה של קדושת פסח הנעשה מאז בעת יציאת מצרים זה מתעורר תמיד בכל דור ודור כשהגיע יום הנ"ל אז מתעורר האור ועת הגאולה ותיקון לכל זרע ישראל: וזה לשון והי' היום הזה לכם לזכרון בחינת דכר להשפיע לכם תמיד שפע רצון וחגותם אותו חג לד' ר"ל שתחוגו במחוגה כמו המחוגה של העגול אשר יסובב הכל כל עיגול על נקודה ומרכז האמצעי כמו כן האור של פסח הנעשה אז בימי הפסח כמו המחוגה של העיגול והי' התיקון לב"ת ראש"י שבא לכלל ראש זה האור והקדושה של פסח יקיף לכם מכל צד שיהי' אחדות גמור והכל דבוק בשמו ית' וז"ש חוקת עולם תחגוהו ר"ל אפילו הכוכבים והמזלות ועולם הגלגל אשר נטבעו ממנו לחוק עולם הכל יהי' מקיף אתכם ויהי' בידכם לסבב אותם לכל צד שתרצו כמו שסובב מרע"ה בעת יציאת מצרים כן יהי' לדורותיכם שאל ימנע שום מזל מלעשות רצונכם ולהכניע כל חלקי הרע תחת הטוב ולהשפיע לכם ביומי דניסן ימי הרצון שפע ברכה וקדושה ודביקות והתעוררות הגאולה ולקיים בנו כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות במהרה בימינו אמן: דרוש לפ' החודש בפ' בא בפסוק החודש הזה לכם במדרש הה"ד בי מלכים ימלוכו דהנה אמרו חכז"ל דניסן הוא ר"ה למלכים ופריך למאי הלכתא אמר רב חסדא לשטרות דתנן שטרי חובות המוקדמין פסולין והמאוחרין כשירין דבאמת למלכי ישראל מניסן מנינן כשבא ר"ח ניסן אז בא התחדשות לעולם וכאילו היום נברא העולם ובאמת איכא מ"ד בניסן נברא העולם ואז בא התחדשות לכל הדברים והימים הראשונים יפלו והתנהגות העולמות מתחיל מחדש ופריך למאי הלכתא ר"ל מה נרויח בזה שהתחלה הוא ניסן אמר רב חסדא ר"ל דהמידה של רב חסד אומרת לשטרות ר"ל דתנן שטרי חוב המוקדמין כנ"ל כלומר כיון דהתחדשות בא לכל העולמות והכל נחשב כאין ותוהו עד ניסן וא"כ כל השטרי חובות שיש ח"ו על ישראל הן למעלה והן למטה ואשר ח"ו נגזר ונכתב איזה דבר חוב על כלל ישראל או על יחיד והן בעולם התחתון אצל מלכי האומות אשר נכתב ונחתם ח"ו בטבעתם להרע נגד זרע ישראל הכל בטל כיון דהעולם מתחיל להתחדש מניסן וכל מה שיש איזה שטר שהוא חוב על ישראל מה שהוא מוקדם מזה הזמן הכל פסול ובטל והמאוחרין מה שיצא מר"ח ניסן כשירין דבר"ח ניסן הוא עת רצון ורחמים גוברין להיות השטרות יוצאים בכשרות וכל השטרו' אשר יצאו על זרע ישראל צריך להיות כשרים להיטיב להם להשפיע להם כל טוב ואצ"ל שלא יעניש ח"ו על מה שקלקל זרע ישראל עד ניסן כי היה אז מעולם התוהו ובוודאי א"א לענוש כיוון שבא לכלל עולם התיקון והתחדשות ובוודאי צריך כ"א לתקן כל מה שפגם וקלקל עד הנה אבל נפטרין מעונש ומה שעבר אין ואדרבא נהפוך הוא שבימי ניסן ימי רצון הם וימי גאולה אז הוא ית' משפיע לזרע ישראל כל מיני ישועות וחסדי' טובים אמן כן יהי רצון: בש"ס בא' בניסן ר"ה לרגלים ומקשה בא' בניסן כו' בט"ו בניסן הוא אלא רגל שבו ר"ה לרגלים דהכלל הוא אין לך דבר בעולם שאין בו מבחי' זכור ושמור דכר ונוקבא דהנה גם בשלש רגלים יש דכר ונוקבא ודכר המועדות הוא הפסח דהוא הראש של הרגלים כמו דכתיב זכור את היום אשר יצאתם ממצרים וכל המועדים הם זכר ליציאת מצרים וזכור בגימ' ע"ב קס"א יחוד הוי' אהי' גימטרי' זכור וגימ' רגל וזה הפסח הוא המוח של כל המועדים מחמת דהוא המועד הראשון תיכף בעת ובזמן הגאולה עת יציאת מצרים ואף דמועדים אחרים יש כמה בחינות אשר הם גבוהים מבחינה של פסח מ"מ לענין זה הוה פסח בחי' זכור ומוח לשאר הרגלים והמועדים אחרים מקיפין את מוח הפסח דכשתצטרף ב"פ רגל אזי מתחברין ב' רישי"ן ונעשה תי"ו ומן שאר האותיות נעשה צירוף גלגל כמו שהגולגלת מקיף את המוח כמו כן שאר המועדים נעשין מקיפין לרגל של פסח שהוא בחי' הראש וזהו שאמר רגל שהוא פסח שבו ר"ה ר"ל שהוא ראש של שאר הרגלים ואל תתמה דבכתבי האר"י ז"ל מכנה לניסן בחי' גולגלתא אין זה ראי' דהאר"י ז"ל מיירי לענין שמות החדשים אז הוא ניסן גולגלתא אבל לענין בחי' המועדים אז פסח הוא המוח והרגלים אחרים מקיפים אותו וכן תמצא כמה פעמים בכתבי האר"י ז"ל דלפעמים הם חשובים מאור הפנימי ולפעמים להיפך והמש"י: בפסוק נהר פלגיו ישמחו עיר אלקים דהנה יש השפעות אשר הם הולכים מאתו ית' והוא בחי' צמצום המכונה אלקים שהוא בחי' גבורה ודין והנה כשנחלק הצמצום אז נעשה מיעוט יותר אך ידוע דאין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות ור"ל דכשאנו מחלקים בחי' אלקים לשנים שהוא בגימטרי' פ"ו וחציו הוא מ"ג ונעשה ג"ם לרבות כל מיני השפעה וז"ש נהר פלגיו ור"ל דכשנחלק השפעה של הצמצום דהוא מבחי' נהר דמיני' דינן מתערין אז כשנחלק ונפלג אז ישמח עיר אלקי' ר"ל שנתרבה ובא לידי מיתוק ונעשה הכל רחמים אמן כן יהי רצון: