תורת אמת מב

יבואו וילמדו בספר התורה הקדושה הזאת מעשי מלאכת המשכן וכל צדיק וצדיק אשר חלקו אלקים בבינה לפי שכלו יגיד תעלומות חכמה בכל דבר ובכל כלי ויוסיפו טעמים וכוונת על כל כלי האיך הוא מתייחד בדברים רוחנים עליונים כמו שהשי"ת צמצם כחו במעשי שמים וארץ אשר הי' יכול להוסיף עולמות לפי ערך כחו כהנה וכהנה והשאיר לצדיקים ומכחו נתן להם שגם הם יוכלו לחדש דבר בבריאה זו והם יבראו בכל יום ויום שמים וארץ ובצלאל הי' בצל אל התנהג במדתו י"ת במלאכת המשכן שהשאיר משכלו להצדיקים שבדור שהם יוסיפו לקח וכוונה בכל דבר של מלאכת המשכן תיקון בכל כלי ולייחדו בקדושה העליונה אשר היו יכולין לכוין בכל דבר לפי שיעור שכלם אך והותר שהותירו לצדיקים והחכמים שבכל דור ודור אשר ישמעו וילמדו סדר מלאכת המשכן והם יגמרו הבנין ויוסיפו מדעתם ממה שישיג שכלם והבן: פרשת פקודי אלה פקודי המשכן משכן העדות אשר פוקד על פי משה נראה דהנה באמת אמרו חכז"ל דאין הברכה שורה בדבר הספור והשקול והנה כאן במלאכת המשכן דנעשה הכל על פי החשבון ועפ"י מדה הקצובה ואעפ"כ היה הברכה שורה בה דהנה כתיב עיניך בריכות בחשבון דבאמת שורש עין הרע הוא כמו בלעם הרשע דבכל מקום שנתן עיניו היה שולט מארה וקללה באותו הדבר מחמת דהרשע במה שהיה מסתכל באותו הדבר הפריד אותו משורש העליון של מקור החיים מחמת שהיה להוט אחר אותו הדבר והיה הדבר נחשב בעיניו אבל לא הסתכל בכח השי"ת אשר בתוכו אבל גבי זרע ישראל כתיב עיניך ברכות בחשבון אף בדבר שיש בו חשבון ובא לגדר מנין ומספר אעפ"כ אינו מזיק הסתכלות הזה מחמת שאיש ישראל בכל דבר שהוא רואה ומסתכל אז רואה הכח הבורא אשר נמצא בו וכיון שמדבק דבר ההוא לשרשו אז בראי' זו ממשיך שפע וברכה ממקור העליון על הדבר ההוא וז"ש עיניך ברכות בחשבון ר"ל שעיניך נעשו כמו ברכות ומקורות השפעה אף בדבר חשבון וז"ש אלה פקודי המשכן שנמנה במשכן כל דבר כמה פעמים ונעשה בחשבון ואעפ"כ היה הברכה שורה והשכינה שורה בה ואדרבא שהי' המנין צורך גבוה ובמנין הזה נתוסף הקדושה וז"ש אשר פוקד עפ"י משה מחמת שיצא המנין מפי משה שהיה בקדושה ובדביקות עליון. ואדרבא על המנין נתוסף ברכה והנה כבר כתבנו לעיל דמלאכת המשכן היה בה חכמת אלקית וצירוף אותיות ושמות כמו שהיה בבריאת שמים וארץ כמו שאמרו חכז"ל יודע היה בצלאל צירוף אותיות והנה במעשה בראשית כתוב בראשית ברא אלקים כמו שאמרו חכז"ל מתחלה עלה במחשבה לברוא העולם כו' ואחר כך כתוב אלה תולדות השמים וארץ בהבראם כתיב ב"ה זעירא זהו מרמז על שם אדנ"י ואח"כ כתיב ביום עשות ד' אלקים ארץ ושמים הוא יחיד הוי"ה אלקים וכמו כן התכוון משה וייחד הכל במלאכת המשכן במספר אשר פקד ואשר מנה וכיון משה בתחלה לייחד במלאכת המשכן שם אלקים וזה הנרמז בר"ת אל"ה פקוד"י המשכ"ן אפ"ה שהוא פ"ו בגימטריא אלקים וסופי תיבות הי"ן שהוא בגימטריא ס"ה אדנ"י ואח"כ יחדו בשם הוי"ה ב"ה בשם הקדוש הנרמז בר"ת משכ"ן העדו"ת וס"ת בגימטריא ת"נ שהיא בגימטריא י' שם מ"ה ונתכוון ליחד הכל ע"י שמות הקדושים אשר בהם נבראו שמים וארץ וז"ש אשר פיקד עפ"י משה שהוא התכוין בכל אלה והבן. בפסוק וירקעו פחי זהב וקיצץ פתילים לעשות בתוך התכלת כו' מעשה חושב דהנ' מלאכת מחשבת אסרה התורה בשבת ויליף ממשכן דהיו כל עשיותיו במחשבה ע"י בצלאל ועושי המלאכה אשר אתו אשר מילא אותם אלקים בחכמה ובתבונה ובדעת והנה כבר כתבנו לעיל דמלאכתם הי' דוגמא מעשי בראשית וכבר ידוע מאמר חכז"ל דמתחלה עלה במחשבה לברוא את העולם במידת הדין ראה שאינו מתקיים שיתף מדת הרחמים דגם במעשי בראשית הכין השי"ת צרכי עצמו כל הדברים הנצרכים להבריא' כל המדות כמו הכסף וזהב ותכלת וארגמן ומתחלה הי' ברצונו להנהיג העולם במדת הזהב אח"כ התיישב כביכול ברצונו וראה לפני עולמו שיתנהג במידת כסף כמו כן בצלאל והאומנים אשר אתו לקחו למשכן שהיא מעין דוגמא של מעלה כל הדברים אשר התנדבו בלבם בנ"י זהב וכסף ונחשת והמשיך על הנדבות קדישות מכסף וזהב העליונים והנה כמו שצירף הש"י והוצרך לשתף מידת הרחמים כך התבוננו העושי מלאכה גבי המשכן וז"ש וירקעו פחי הזהב שעשו הפחים של זהב דק מאוד ר"ל המידה של זהב המתיק למאוד לעשותו דק היטב וקיצץ פתילים לחתיכות קטנות שלא להיות המדה של זהב בשלימות רק לערבו בתוך התכלת ובתוך הארגמן בתוך עניני העולם להיות מעורב בתוכו מעט עפרות זהב כי גם הגבו ות בחינת הזהב צורך לעולם לפעמים להכניע חלקי הרע אבל עיקר הוא המחשוף הלבן גוון הכסף וז"ש מעשה חושב. ר"ל שבחי' זהב הוא מעשי חושב אשר עלה במחשבה לברוא במד"ה זה יהיה ג"כ קצת מעורב בתוך מידות העולם ולהשתמש בזהב בחי' הגבורות מעט מזעיר ועיקר להתנהג בחסד כמ"ש עולם חסד יבנה והבן: ויקרא בפסוק ויקרא אל משה כו' איתא בילקוט פרשת פנחס בפסוק צו את בנ"י ואמרת עליהם את קרבני