תורת אמת מ
Torat Emet 40 · תורת אמת · free full Hebrew text
Open in the reader →שגילה לו הש"י קשר של דביקות הנקרא תפילין דהוא מרמז להמוחין כנודע ודוק: עוד שמעתי ממורי הרב בדרך הלצה על פסוק ביום ההוא יבוקש עון ב"י ואינינו ואת חטאת יהודה ולא תמצאנה דלכאורה למה יבוקש וכי דבר טוב היא כ"כ עד שנבקשנו ככסף וכמטמונים אך דבאמת עון גופא אינו כלום אך הוא ע"ד משל כמו האות העשרון הנקרא ני"ל ואין בו שום מספר רק פעולתו הוא להגדיל המספר של האות הבא אחריו כמובן עבירה גופא אינה נחשב לכלום רק בא להגדיל המספר של זכיות ובמקום שבעלי תשובה עומדי' אין צדיקים יכולין לעמוד וכיון שעשו תשובה אז נתגדל מעלתו יותר מן הצדיק ונחשב לו העונות כזכיות ודפ"ח: עוד שמעתי מא"ד ומו"ר הרב על שאמרו חכז"ל במסכת שבת ויתיצבו בתחתית ההר מלמד שכפה עליהם ההר כגיגת אם תקבלו את התורה מוטב כו' אמר רבא מכאן מודעה רבה לאורייתא ואעפ"כ הד קבלוהו בימי אחשורוש דכתיב קיימו וקיבלו קיימו מה שקיבלו כבר וכדי להבינך זה הדבר של כפיית ההר מה שהיה ובפרט שישראל כולם פה אחד ענו ואמרו כל אשר דיבר ד' נעשה אך שורש הדבר הוא דבוודאי קשה הדבר מאוד לבן אדם מגושם בחומר עכור אשר יקבל עליו עול לשמור התורה והמצות וכל האומו' לא רצו לקבל עליהם עמ"ש אך הנה ידוע דברי חכז"ל דר הרים אלא אבות דכמו ההר הוא שורש לארציות אדמה שההר הוא חוזק ועיקר ומשם יש חוזק והתפשטות לאדמה אשר סביבות ההר המשפע מכל צד כמו כן הן אבותינו הקדושים שרשם בארץ החיים והם הרים הגבוהים אשר עליהם ועל כחם נשענו בית ישראל כולם והנה כשהשי"ת ב"ה רצה ליתן התורה לישראל העלה את כל הכנ"י לשרשו וינטלם וינשאם לדביקות עליון לדרכי אבותיהם ופתח להם ארובות השמים ואתא מרבבות קודש והעביר מעליהם כל המסכים המבדילין בינם לקודש הקדשים והי' אור נשמתם מאיר לשרשם ואור קדושה עליונה היה חופף עליהם מכל צד וז"ש שכפה עליהם הר כגיגת שהקיף אותם כהר משורש קדושתם עליונה ואז כיון שלא הי' שום מסך ומבדיל ביניה' לבין קונם ית' חשקה לבם לקבל התורה והמצות כי היה קל בעיניהם לפי בחינת השכל הגבוה אשר היה להם בעת הזאת ולכך קדמו נעשה לנשמע וקיבלו עליהם ועל זרעם לקיים פקודת המלך וזהו שאמר רבא מכאן מודע' רבה לאורייתא ולפי דברינו הנ"ל א"כ יש אונס ליהודים כי מאחר שהיו אז בקבלת עשרת הדברות במדריגה גדולה ובוודאי אם היה כן מתקיים בבחינה זו לדורות בוודאי היה שומרים תורת ד' ושומרים המצות כאשר קיבלו עליהם אך כיוון דמיד אחר מעמד הר סיני נפלו ממדריגה והורידו את עדיים מעליהם ושוב א"א לשוב בו אדם להיות דבוק בתורה ולשמרה כאשר היה אז בלבבי ולא על בחינ' זו קיבלוה ומודעה רבה היא אעפ"כ הדר קבלוהו עליהם בימי אחשורוש דהיה אז בעת צרה וריחוק גדול מאתו ית' ואפי"כ קבלו על נפשם אף הבחינה תחתונה זו להיות עושים ככל הכתוב בספר התור' ושוב אין להם שום טענ' על התור' אחר שקיבלו ברצון נפשם הטוב ודוק: הואיל ובשבוע זו חל פורים אכתוב מה ששמעתי מאדומו"ר בעניני פורים: במדרש ויודע הדבר למרדכי אתמהה הלא זה ערל וזה מהול אמר ר' יהודא זש"ה מזקנים אתבונן וכו' שהרי יעקב אבינו בירך את פרעה והוא תמוה ונראה דהרמב"ן כתב טעם הדבר הא דבירך יעקב את פרעה משום דידע יעקב דזרעו יהיו בגלות במצרים וכל השפעתם וחיותם יבא ע"י פרעה ומצרים ואז ח"ו לא יהיה פום תקומה חלילה להנצל מידם ולכך בירך יעקב אותו והשפיע מכחו אליו וא"כ כיון דחיות והשפעה של פרעה בא מכח יעקב לזה יכולו אח"כ זרעו להנות מהשפעה זו כיון דהוי שורש יעקב וזהו שהביא המדרש ע"ז דמצינו במגילה דמרדכי הציל אחשורוש ממות לחיים. ולכאורה הוא פלא דמה היה כוונת מרדכי בזו הצלה של אחשורוש הלא זה ערל וכו' אך הוא הדבר אשר דברנו דמרדכי הסתכל ברוח הקדוש שישראל יהיה בצרה גדולה אח"כ ויהיו נכתבים להרוג ולאבד ח"ו: ויאמר בלבו מאין יבוא הצלה לזרע ישראל שיתהפך לב אחשורוש אח"כ להטיב ליהודי' ולהחיותם לכך הצילו ממיתה וא"כ כיון שעיקר חיות אחשורוש בא ע"י איש יהודי וממילא היה קל אח"כ להפך לבו של אחשורוש להציל את ישראל והבן: עוד שמעתי מאדומו"ר הרב על הא דיסד הפייט שושנת יעקב צהלה ושמחה בראותם יחד תכלת מרדכי. להודיע וכו' תכלת דומה לים ולרקיע ולכסא הכבוד ור"ל דבאמת אין להשיג הבורא כל העולמים אם לא ע"י פעולתיו ומעשיו הנוראים העושה לנו נסים ונקמה בכל עת ואנו משיגים הפעול' אבל לא הפועל זולת ע"י מעשיו אשר עשה עמנו ומזה ראי' על עצמותו הנעלם אשר הוא ית' משגיח עלינו תמיד אבל גבי הנס של פורים נתגלה הפעולה והפועל דהפעולה הוא דראו כל אפסי ארץ את ישועת אלקינו אשר הציל אותנו ונהפך מיגון לשמחה. גם היה עוד התגלות ע"י מי היה ההצלה דזה ההצלה בא לנו ע"י גדולת מרדכי אשר גדלו המלך שהשלים שלו גלגל הדבר ע"י הצדיק מרדכי לסבב סיבות ע"י שהציל מרדכי את המלך אחשורוש וזהו יסוד גדול שנתגלה הפעולה והפועל ולכך הוא ימי שמחה שנתגלה הארת מרדכי כידוע לי"ח וזהו שאמר הפייט שושנת יעקב צהלה ושמחה בראותם יחד תכלת מרדכי ור"ל שהשיגו שתי בחינות ביחד הפעולה דהוא הנס וזה נקרא תכלת הדומה לכסא הכבוד שע"י הפעולה ניכר מי המלך הכבוד ונעשה הפעולה כסא לכבודו ית'. וגם השגנו וזכינו לבחינת התגלות של הארת מרדכי שע"י