תורת אמת לט

עוד שמעתי מאדומו"ר על פסוק זרעו לכם לצדקה דהנביא קרא לצדקה זריעה דנמשל לזריעה ממש דכמו דאנו רואים דדרך בני אדם לזרוע שדה ולקחום התבואה לטומנים לתוך האדמה עד שנרקבה ואח"כ חוזרים וצומחים למעלה ואחר שנגמר גידולו חוזרין וקוצרין ולכאורה איש פתי יאמר בלבו מה לו ולצרה הזאת ליקח את התבואה אשר מונח אצלי בעין ולהשליכם לאיבוד בידים ליתנם לתוך האדמה להיות עיני מיחלות בתועלת ממושכה כנ"ל אם יצמח אח"כ או לא זה האיש וודאי חסר תבונה ומחוסר אמנה וזה בא לו מחמת שאין לו בטחון ואמנה בהשי"ת שאף שלעיני בשר נראה כאילו נחסר ומחסר א"ע אך צריך לבטוח בהשם שבוודאי מכל גרעון יעלה ויצמח כמה וכמה גרעונים וכמו כן בדרך צדקה דאיש אשר ירע לבבו באחיו האביון מתיירא לפתוח את ידו וליתן צדקה דהאיך יחסר א"ע בממונו בחסרון אשר לא יוכל להמנו' ואינו מאמין שהש"י ימלא חסרונו וישלים לו ולא יעני אדרבה הצדקה מוספת חיים שפע ברכה בממונו של אדם ע"ד מלת ממון חסר, רק שאדם צריך להיות לו אמונה ובטחון כמו בזריעה ובוא וראה דבזריעת הארץ נותנת שפע לאדם ומעשרת אותו ובאמת הארץ לית לה מגרמה כלום אבל גם היא מקבלת בבחי' צדקה משמים דשמים וארץ הם בבחי' דכר וניקבא והארץ מקבלה מן השמים כמו כן האדם משפיע מן ממונו לעניים וסובר דמשלו היא נותן לו אבל היא שוכח דגם הוא מאין בא לו השפע והעשירות גם זה מתת אלקים הוא אשר יש ונכסים בתורת צדקה ולא כפי מעשיו ותן לו משלו וכמו כן כשאדם מתבונן במצות רואה ג"כ שהוא על כוונה זו ע"ד שאמרו חכז"ל כל מי שאינו נושא אשה ומוליד בנים כאלו שופך דמים וממעט הדמות שלא יאמר האדם דלמה אתן בחנם את חילו וכחו ואת טפה הבא מן המוח ואתן לתוך הנוקבא ספק אם יעש' פרי אם לא ולמה אפסיד את כחי בחנם ואף אם נעשה פירות ואוליד בנים מי יודע אם יחי' ומי יודע אם יהי' לו במה להתפרנס ודי לו להפקיע א"ע אך דהאדם צריך לעשות את שלו ולבטוח בה' ובהדי כבשי דרחמנא למה לך ומסתמא יזמין לו השי"ת את פרנסתו ולכך קראו הכתיב ג"כ בלשון זריעה כד"א בבוקר זרע זרעך כו' דהוא דומה לזריעה אשר הוא ג"כ על דרך אמונה ובטחון וכמו כן אנו רואים במצות שבת שנתן לנו השי"ת וכל ימי החול אדם מייגע את עצמו לראות להרויח פרנסתו וביום השבת הוא שובת מכל מלאכה א"כ הי' השכל נותן דכל ימי החול ראוי לאכול מה שטרח אבל בשבת דהולך בטל ואינו מרויח למה יאכל ולהפסיד משלו ובאמת חזינן דהוא להיפך שהשי"ת פקד עלינו וקראת לשבת עונג להתענג ביום זה יותר מכל ימי החול ואף אם אין לו ע"ד לוו עלי ואני פורע ואדם שהוא בוטח בהשם אז מענג את השבת כראוי לו כיון ש שבודאי לא יחסר לו ע"י עונג שבת והאדם צריך להאמין דע"י עונג שפע וברכה כל ששת ימי המעשה ובוא וראה דבכולם צוה השי"ת להקדיש הראשית לד' דכמו בזרוע צריך להפריש הראשית מן התבואה כמו הבכורים והתרומה וחלה ומעשר הנקראים ראשית כמו כן במצות פ"ו ראשית אונו לו משפט הבכורה ובצדקה ג"כ צריך ליתן הראשית מן הקרן והרווח וגם יש בו ראשית שצריך להקדים עניי עירך קודמין או שצריך להקדים ת"ח קודם לע"ה וגם השבת דהוא ראשית מכל ימי החול דהיא הנקודה הפנימית המחי' את כל ימי החול צריך להקדישו ולזכרו ולקדשו ולא אלו בלבד אלא אפילו מן החכמה צריך להפריש הראשית ממנה דהיא היראה כמו דכתיב ראשית חכמה יראת ד' והבן: עוד שמעתי ממורי הרב הקדוש על פסוק הנותן שלג כצמר עיין בכוונת האר"י ז"ל דשלג הוא בגימטרי' ג' אלפי"ן מג' אהי"ה ע"ש. דהנה יש ג' אלפי"ן בעולם וכלהו חד דכתיב אתה אחד ושמך אחד ומי כעמך ישראל גוי אחד וכל השלשה אחדות כולם נכללו זה בזה באחדות גמור האמיתי ועיקר שצריך האדם להסתכל ולהתאחד ולהיות דבוק בג' אלפי"ן הנ"ל דאף לעת עתה שהם בגלות הם באחדות בכח והוא בבחי' אתכסיא אך דבאתגליא אין חזק האחדות כ"כ דיש אדם שנופל מדביקות הש"י או מדביקות התורה או מאהבת ישראל ויש לפעמים נרגן מפריד אלו"ף ח"ו שיפריד אלופו של עולם אבל באמת בכח צריך האדם לידע שהוא כולו חד וזה כוונת הש"י כששאל מרע"ה אם יאמרו לו ישראל מה שמו מה אומר אליהם ויאמר אהיה אשר אהי"ה דר"ת ה"ג אלפי"ן באו לרמז דאף בגלות אהי' עמהם בשיעבוד באחדות אך שאינו בפועל אבל לעתיד לבוא כשיסלק השם את החיצונית אז יתאחדו באחדות האמת ואז יכירו כל העמים כי הכל אחד וזהו שכתוב גבי שלמה המלך ע"ה וידבר שלשת אלפים משל ר"ל שדבורו היה תמיד מן האחדוי' שלשה אלפי"ן הנ"ל וז"ש ואתה למדת עליך להיות אלופים לראש ור"ל שבעיני האדם צריך להיות עיקר וראש החשיבות מכל הענינים להתאחד ה"ג אלפי"ן הנ"ל בקשר אמוץ וחזק שלא יפרודו איש מעל אחיו אמן והבן: בפסוק והסירותי את כפי וראית את אחורי ופני לא יראו דהנה הוא ית' ב"ה מסתתר בשפריר חביון דמקום סתר של הקב"ה אשר הוא ית' מסתר שם הוא אור א"ס הפשוט והנה מבשרי אחזי אלקי דאנו רואי' בבשר ודם דכשרוצה לכסות א"ע פורש כפיו על ראשו או על פניו כמו כן כביכול הוא הכתר ושם נעלם וגנוז אור א"ס וגם מידת כתר אין ב"א יכול להשיגו ונקרא אי"ן וז"ש השי"ת למשה מחמת גודל האהבה (שאהב הקב"ה את משה רבינו ע"ה ולא מנע ממנו כל מבוקשו והסירותי את כפי שאגלה לך את הכתר הנ"ל וראית את אחורי כו' ואין לרב' יותר וכבוד אלקים הסתר דבר כי הוא סוד עמוק ורז"ל רמזו כל הענינים במלות קצרות מלמד שהראה לו קשר