תורת אמת לז

והמליט וז"ש כי אות היא ביני כנ"ל דהצדי' נקר' אות ורושם בין כנ"י להבורא ב"ה לדעת כי אני ד' מקדישכם ר"ל דע"י הצדיק נתפרסם קדושתו ית' והצדיק הוא המושך דעת לעולם ומודיע קדושת אלקים לבני אדם וע"י אות הצדיק ושמרו בני ישראל מכל דבר רע ומעלה עליהם הש"י כאילו שמרו כולם: או י"ל דהנה הקב"ה רצה לזכות את ישראל בעוה"ב לכן נתן להם תורה ומצות והנה הקב"ה רצה להטעים לזרע ישראל שכר עוה"ב הרוחני ולכך נתן להם השבת דהוא תענוג מעין עוה"ב ובשבת כל אדם יוכל להבחין התענוג הרוחני הצפון לצדיקים לעוה"ב אך כיון דבאמת שכר מצוה בהאי עלמא ליכא והאיך יהנה אותם בתענונו של שבת ולכך התחכ' הש"י ונתן להם בתורת מתנה ושכר גופא של המצוה ממש ליכא בהאי עלמא אבל יכול הש"י ליתן במתנה לכל מי שירצה אף בעולם השפל הזה להטעי' לעושי רצונו ושומרי מצוותיו מעין עוה"ב וז"ש אך את שבתותי תשמורו ע"י שתשמרו שבת בזה תטעמו תענוג הרוחני וזה יהי' לכם לאות לעוה"ב לדעת כי אני ד' מקדישכם ר"ל ע"י שמירת שבת תדעו תבואו לידיעה שאני ד' מקדש אתכם בעולם הנצחי לעולם שכולו שבת וזה שהש"י צוה למשה להודיע לישראל זה המתנה טובה אשר ישיגו בשבת ולא המצוה דהא כל המצות הודיע להם משה ואך בכאן הודיע להם היתרון שישיגו ע"י מצוה זו כדי שיבינו השכר טוב הצפון להם דבלא שבת א"א להודיע בהאי עלמא וזה שאמרו שם בגמרא והא שבת דעבידא לגלויי' מתן שכר לא עבידא לאגלויי היינו לא עבודא לאגלויי בעוה"ז משא"כ בשכר משה בקירון אור פניו דאצלו לא נתחשב זה לשכר מצוה דהשיג בחייו כל מדריגה עוה"ב אבל לישראל ניתן במתנה ואין זה שכר שבת כי השבת גופא הוא השכר כמשאחז"ל שכר מצוה מצו' התענוג של שמירת שבת זהו גופא הוא השכר אבל לאומות לא הידוע השי"ת זה הפנה אשר משיגים זרע ישראל בשבת שלא יתערב זה בשמחתינו והבן: עוד שמעתי מאדמ"ו הרב הקדוש על הא דאנו אומרים בתפלת שבת אין ערוך ד' אלקינו בעוה"ז דהנה עבוד' זו לעבוד ע"ע לקבל פרס אף שאין זה גרוע כ"כ כמו שאמר הכתוב אורך ימים בימינה למימונים בה ובשמאל', עושר וכבוד א"כ עכ"פ היא דבר שמאלית אך אין זה עיקר עבודה ועיקר העבדות צריך להיות שלא ירצה האדם העובד שום דבר ולא יבקש רק את שמו ית' וזה גופא יהי' שכרו מה שעובד את השם וז"ש אין ערוך לך ד' אלקינו בעוה"ז ר"ל שאין אני רוצה שום תענוג עוה"ז ואם תאמר אעביד את השם על מנת שאזכה לחיי עולם הבא תענוג רוחני' גם זה אין עבודה לשמה כי גם שם בעולם הנשמות יש שמבקשים תענוגי רוחנים ויש צדיקים שגם שם אינם מבקשים זולת השגת חכמת אלקות כמו שאמרו רז"ל צדיקים אין להם מנוחה לא בעוה"ז ולא בעוה"ב וז"ש ואין זולתך מלכנו לחיי עוה"ב אפילו שם אין רצוני זולת אמיתת אלקותך. ואם תאמר אעבוד את השם בשביל ימות המשיח אשר יסור החשכות מאתנו ויתרבה אור השכל והשגה וישיגו בני האדם מדריגות גדולות שיהי' להם חומר זך ובהיר גם זה אינה עיקרית העבודה זולת גם לימות המשיח אין מבוקשתינו אפס בלתיך הכל אפת ולא זו לימות המשיח. אלא אפילו התענוג שישיגו בני האדם לתחיית המתים ג"כ אינו דומה, ושוה לבקשת אלהותיך ונועם עבודתיך להיות עבד נרצע לשמו ית' בלי שום קיווי ותועלת עצמו: עוד שמעתי מאדמ"ו פירוש הא דאמרו חז"ל דמשביעין אותו קודם ביאתו לעוה"ז הוי צדיק ואל תהי רשע ואפילו כל העולם אומרים לך שאתה צדיק היו בעיניך כרשע ולכאורה קשה מאי אהני שבועה על דברים שבלב עוד מה מעלה היא זה שאפילו אם יהי' צדיק יהי' בעיניו כרשע מה יתרון מזה לעבודת הש"י ונראה כוונתם דהנה גבי' אליהו הנביא במעשה דצרפית כתיב מה לך כי באת אלי להזכיר את עיוני בתוך עמי אנכי יושבת ואמרו חכז"ל כשהיו שוקלין מעשי עם מעש' בני עירי יהי' מעשי יותר טובים מהם כו' נמצא כשהאדם הוא צדיק הוא מחייב את העולם בצדקתו' לכך משביעין אותו דאף שיהי' צדיק יהי' בעיניו כרשע עבור שבא לעולם חוב על ידו דעיקר שהאדם צריך לעבוד את הש"י עבור כל ישראל ולא עבור עצמו דאז חב לאחרים בצדקתו אבל אם כוונתי בכל מצוה שעושה כנ"ל אז אדרבא מכריע את כל העולם כולו לכף זכות וזה שמשביעין אותי שיהי' צדיק שיהנה מצדקתי לכל העולם ואל יעשה רשעות בצדקתי שמגיע עונש על ידו לכל העולם והבן: בפסוק ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת וכתב בזה האור החיים הקדוש ז"ל ה"ה וז"ל או ירצה עז"ה אימת אמרתי לך לשמור את ישראל בפקוח נפש אפילו בערך כבוד שבת דווקא לעשות פקוח נפש לאדם שישנו בגדר עומד לעשות אבל מי שוודאי לא יקיים ולא יגיע לשבת לשמרו הגם שרפואת אלו יועיל לשעות ולימים לא יחלל עליו את השבת עכ"ל וכבר תפסו עליו בזה שהוא נגד סיגיות הש"ס והפוסקים שאמרו אפי' ספק נפשות דוחה שבת ולא נצרכא אלא אפילו לחיי שעה עיי"ש וכדי שלא נשמה לדברי האוה"ח הקדוש כסותר את דברי הש"ע ח"ו נוכל לומר בדרך אפשר שזהו כוונת האוה"ח דהיינו בגוונא שבא הסכנה לחולה בשבת לעת ערב ואמדוהו שיוכל לחיות עוד יום או ימים ע"י בישול רפואות וסממנים, ובעוד שישחקו ויבשלו הסממנים יערב ויחשך היום: וא"כ החילול של שבת של בישול לא מהני רק שיוכל לחיות יום בחול אבל משבת עצמה אפילו לשעה אחת לא מהני כי הרפואות לא יהי' מתוקנים עד הערב ובזה האופן מיירי האוה"ח ואמר שאין מחללן שבת בזה כיוון שע"י חילול שבת לא יבא לידי שמירת שבת אפילו שעה אחת והפוסקים שאמרו שאפי' על חי'