תורת אמת לו

מתתא וזהו משנכנס אדר ר"ל מספר אדר ר"ה למקורו ושרשו ונשלם לבוש הגאות וזהו מדבר המתהפך מתתא לעילא אזי מרבין בשמחה ר"ל וזה הי' ג"כ שמחת פורים השמחה רבה הנעשה אז בכל העולם אעפ"י שהי' יכול להעשות בלא עניני אחשורוש והערלים הנבזים הי' רצונו ית"ש לעשות דווקא מדבר המתהפך בכדי להעלות שמחה ע"י דברים המרבין עצבות דווקא ודפחח ואיפשר זהו הטעם של המנהג מה שמשנים בגדיהם בפורים עוד ירצה לומר משנכנס אדר מרבין בשמחה בשמחה מספר שנה אותיות שנ"ה שהשמחה המתעוררת אז באדם ממשיך שמחה וחדוה כל השנה וק"ל: פ' תשא בפסוק אך את שבתותי תשמורו וכי אות היא ביני וביניכם לדעת כי אני ד' מקדישכם הנה כל הקדושות של חגים וזמנים והקישור והיחוד של העליות העולמות הוא ע"י איתערותא דלתתא ובני ישראל עם קרובו ע"י עבודתם בעבודת הקודש בא כביכול הקדושה ועליות העולמות כולן אבל שבת קודש נעשה מעצמו היחוד והעליות העולמות ע"י תפילתן וע"י תלת סעודתא דמהימנותא קדישא אז מקבלין עלינו קדישא דלעילא וזהו לדעת צריך כ"א מזרע ישראל לדעת ולהבין ולמנדע דאית רב ושליט ורב חסד אשר הוא מקדש אותנו ביום שבת קודש וזהו כי אני ד' מקדישכם: בפסוק ויאמר ד' אל משה ואתה תדבר אל ב"י כו' את שבתותי תשמורו כי אות היא ביני וביניכם לדעת כי אני ד' מקדישכם עי' בספר אור החיים מה שפירש בזה ונראה לי עוד דהנה רבותינו ז"ל למדו מכאן במ"ס שבת פרק קמא. אמר רב הנותן מתנה לחבירו צריך להודיעו אמר הקב"ה למשה מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה כו' ובוודאי המתנה טובה של שבת ר"ל האור והקדושה עצומה אשר יורה מלמעלה לתוך לבות ב"א ביום השבת קודש והנה רוח קדושה ושכל קדוש אשר האדם משיג מחדש וחיות רוחניות הבא מעולם עליון מעולם שכולו שבת וכולו תענוג' והוא בית גנזי היא מדה גבוה הנקרא אל חי אשר ביום השבת נפתח עולם ערבות שבו גנזי חיים. והנה באמת ראוי לכל משכיל לשום אל לבו ולצפות כל ימי החול להיות משומרי שבת כמו ואביו שמר את הדבר ולהיות מתלהב מתי יגיע יום השבת ולהיות מקווה ומייחל למתנה גנוזה זו הבאה ביום השב'. על השגת קדוש' וחיות הרוחנית אשר נשפע מלמעל' ובוודאי כפי הכנה הבה שיעשה כל ששת ימי המעשה על השבת כן תהי' השגתו והכתוב אמר והכינו את אשר יביאו שאדם צריך להטריח את עצמו בחול שיהיו לו בשבת ומי שטרח כו' ואעפ"כ אף שהאדם מכין א"ע לקדושת שבת אל יאמר בלבו כי כפי הכנתו ראוי לקדושת שבת ובדין שיטול שכרו זהו אינו דלכל זאת הוא מתנה אשר נתן לו הש"י וחונן לאדם כי אף אם יכין א"ע בכל מיני הכנות שונים מ"מ אינו ראוי לקדושה זו שמשפיע לו השי"ת ביום השבת זולת למתנת חנם יחשב רק מ"מ צריך הכנה ג"כ ולהכשיר א"ע שיהי' לו בית קבול וכח לקבל השפע ומתנה זו כי מה יתן ומה יוסיף לאדם מתנת הש"י אם לא יהיו לו כלי לקבל' ומצדו ית' לא יבצר זולת מצד חסרון המקבל ולזה צריך האדם להכין א"ע בששת ימי המעשה להיות מוכשר לקבל קדושה ומתנה הבא מבית גנזיו של אוצר המלך ב"ה: והנה יש שתי בחינות בשמירת שבת זכור ושמור זכור הוא לדכורא ושמירה הוא לנוקבא, ר"ל דיש אדם שיכבד את השבת בשביל תענוג הש"י כמו שנאמר אז תתענג על ה' שע"י יום השבת הוא מדבק את נשמתו בקדושה עליונה ויכול לעבוד את שמו ית' בשכל גדול, ולהשפיע בכל העולמות וזהו בחינת זכור אבל יש אדם ששומר שבת בשביל טובתו דהנה אמרו חז"ל השומר שבת כהלכתו אפילו עע"ז כדור אנוש מוחלין לו והטעם הוא דעל ידי עבירה שאדם עושה הוא מפסיק ומפריד נשמתו משורש החיים ומביא פגם בנשמתו אבל כשבא קדושת שבת אז הקב"ה מאיר לאדם הארה גדולה מעולמות הגנוזים ומאיר נשמת האדם ועי"ז יכולה הנשמה לחזור לשרשה. ואין לך מתנה טובה כזו שע"י ששומר שבת כדינו אז משיג מחילה וסליחה לכל עונותיו א"כ מי שמתכוון בזה בשמירת שבת ג"כ טוב אך לא זה דרך הנכון כ"א יכוון האדם בעשות מצות אלקיו עבור טובת עצמו שיגע לו אף איזה מידה טובה ושכר רוחני עכ"ז היא בחינת נוקבא שרוצה לקבל מהש"י: ועיקר עבודת האדם צריך להיות משפיע ע"י מעשיו וע"ד תנו עוז לאלקים וזש"ה אך את שבתותי כו' ודרז"ל ידוע דאכין ורקין מועוטין ובא הכתוב לומר דהמיעוט והמדריגה הפחותה תהי' עכ"פ שתראו את שבתותי תשמורו להיות בבחי' שמור להיות שומר שבת כהלכתו עבור המתנות טובות אשר נתנו ביום זה כי אות הוא דשבת הארישם לדעת כי אני ד' מקדישכם ר"ל שע"י קדושת שבת אני מפריש מכם כל הפגמים ומאיר ומקדש נשמתכם ומוחל לעוונותיכם ומי שיוכל לבוא לבחי' זכור בוודאי מה טוב ומה נעים: או יש לומר דרמז לנו הכתוב ענין אחר והוא דבאמת אם כל ישראל יכולין לקיים שמירת שבת מה טוב אך אעפ"י שלא נמצא חלילה הרבה מקיימין בישראל ובאיזה זכות יהי' ישראל משומרין בגלות' והבטיח לנו הכתוב שע"י הצדיקים שבכל דור ודור אשר הם שומרים השבת כראוי והם עושים תענוג להבורא ב"ה והצדיק נקרא שבת כנודע וז"ש אך ר"ל אף אם יהי' מקיימי השבת בדרך מועט אעפי"כ את שבתותי תשמורו כל זרע ישראל יהי' לכם שמורה מכל דבר רע בזכות שמירת הצדיקים יהי' גנין והציל פסוח