תורת אמת לב

תבואתו וזהו פנימית המ' בחינת קדש וראשית והוא חכמה ושפע משח רבות עילאה קדישא וזהו שעשועין לפניו י"ת וכל חידו וטובו וכל נהורין עילאין וקב"ה וישראל חד אינון וזהו מספר לי גימ' מ' אשר נכנסין להד' יודי"ן רזין עילאין שמו י"ת להיות מקודש אליו וזהו השראת השכינה בתוך ישראל והבן: והנה בתפילין דמרי עלמא אשר הכתיר אותנו בכתרו הקדוש לשכון תחת כנפיו בתוך הפרשיות הם כ"א הזכרות כנגד שם אהי"ה והד' פרשיות הם כנגד שם הוי"ה הקדוש והבתים כנגד אדני הקדוש התגלות העליון והם יחודא עילאה דרך השתלשלות לייחד ולקשר הכל לשמו י"ת ובהנחת תפילין אזי מייחד ומקדש כל המחשבות ורעיונות ברזא דשמהן קדישין להיות מיוחדין אליו לשמו י"ת ובהנחת תפילין אזי מייחד ומקשר כנ"ל שיש בהם יחודו ואחדותו ית"ש בעולם ומטה הנפש השכליות מיוחד לשמו י"ת להיות כלי מוכן לקבל עליו תוספות רוח הטהור ומייחדין ומקשרין יחוד נפש ורוח עם כל הכחות הגופניות והנפשיות ונעשה כל גופו וחושיו וכחיו מרכבה לשכינה לקבל עליו נשמת אלקי ממעל אשר נאצל מכסא כבודו י"ת כביכול למהוו אחד באחד וזה פירוש הכתוב ועשו לי ר"ל מספר הד' יודין ע"י שיתיחדו ויתקשרו את עצמם באולפו של עולם בכל העולמות ויכנסו תחת הד' יודי"ן וזהו מספר מ' קדש ר"ל בבחינת מ' קדש ר"ל בבחינת מ' של שם הנ"ל וזהו בבחינת קדש ישראל לד' ושכנתי בתוך מ' ר"ל בפנימיות המ' וזהו בחינת ראשית למיהוי אחד באחד וזהו השראת שכינה רזא דיחודא עילאה וזהו רזא דתפילין ממש יחודא עילאה למהוי אחד באחד כידוע לי"ח וא"כ יפה כיון התנא האלקי רבי אליעזר ברבי שמעון במה שאומר שהוא רזא דתפילין זהו תוכן דבריו במתק לשונו ועוד יתבאר למטה דרך יותר פנימי והבן: במדרש ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם משל למלך שהי' לו בת קטנה והי' מדבר עמה בשוק והי' מדבר עמה ברחובות הי' מדבר עמה במבואות משהגיע לידי סמנים אמר המלך אין כבודה של בתי לדבר עמה בפרהסיא אלא עשו לי חדר מיוחד ושם אדבר עמה כך ישראל שנאמר כי נער ישראל וכו' במצרים דיבר עמם שנאמר ועברתי בארץ מצרים. על הים דיבר עמהם שנאמר וירא ישראל בסיני דיבר עמם שנאמר פנים בפנים דיבר ה' כו' משקיבלו ישראל את התורה ונעשו אומה שלימה אמר הקב"ה אין כבודן של כנ"י שאדבר עמם בפרהסיא אלא ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם ע"כ תוכן דברי המדרש ולכאורה הוא משולל הבנה אך דהנה כנ"י נמשלו לאשה. וקוב"ה בעל ומיוחדים יחוד גמור והשי"ת אין מיוחד עם כל אומה בלתי עם ישראל אשר בחר בהם לממלכת כהנים וגוי קדוש עמם מתייחד הוא כביכול ייחוד גמור בחדר המטות העליון הוא בית קדשי קדשים להתעלס באהבים והוא מקודשת לשמו הגדול ית' למהוי אחד וכו' וכל הנאצלים הכל בשבילה שנקראת ראשית אומה המיוחדת בעולם וכל עשיות ועובדות של כנ"י לייחד כל העולמות והמידות באלופו של עולם ראשון שאין לו ראשית ודא הוא רזא דקדושין שמקדשה בטבעת על אצבעה בסוד אור המקוף וחוט המתוח המקוף כל העולמות הכל בשביל נקודת כנ"י אשר הוא נקודה קטנה ובשבילה נברא הכל והוא אור המקוף ודא הוא נקודא בהיכלא ודא היא ראשית הנקודה הפנימית וזהו בשביל ישראל שנקרא ראשית ודא היא מחשבת ישראל מחשבה עילאה סתימאה שמייחדים הכל לשמו י"ת הנכבד והנורא וזהו היא אשר עלה במחשבה לפניו בסוד אני לדודי ודודי לי וכו' ודא היא רזא ד"מ עלאה. ודא היא רזא דקודש קדש ישראל לד' ראשית תבואתה וזהו ועשו לי מקדש ומקדש מספר ה"ד אלפי"ן וזהו רזא דלבושין דמלכותא אשר ברא בהם עלמין אשר עלה שעשועין לפניו ית' מימי קדם ועל ידה נתעלה קוב"ה בלבוש מלכות למיברי עלמא וזהו מספר קד"ש מספר גאו"ת ת' נימין קדישין וזהו לי מ' רזא ד"מ עילאה קדישא לבושין דמלכותא ודא היא חכמה עילאי קדישא דאיהו בחינת קודש בצאתו מבית קדשי הקדשים כנ"ל ודא היא ראשית הבריכה ראשונה העליונה אשר ממנו ישקו כל העדרים בריכות והשפעות עליונות בסוד ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן ע"י הצינורות הנשפעים על ידה בל"ב נתיבות פליאות החכמה עילאי לעולם הבינה התגלות העליון ושכישראל הם בדביקות ובהתלהבות הלז אזי נכנסין ביחוד עליון האמיתי שם המפורש רזא דשם ע"ב ע"י מ' עילאה והל"ב נתיבות פליאות החכמה מספר ע"ב. ודא איהו רזא ד"א איהי מ' פתיחא שהיא הוי"ה האמיתית מספר כ"ו ודא הוא רזא דשמא קדישא עילאה וזהו פתחין לארבע רוחין דעלמא להשקות כל הבריכות משפע עליונה חכמת אלקות לעול' הבינ' ע"י הל"ב צנורות וכיון שהוא מגיע לעולם הבינה אזי נסתמה המ"ם ונעשה מ"ם סתומה אח"כ כשנדבק עצמו בשרשו הרמה מבין ומאזין ומביט מאין בא לו אילו הכחות ושפע חכמה עילאה ומידך נתנו לך אזי פותח ה"מ להריק ברכה ושפע עליונה מעולם לעולם ביותר תוקף ועוז ובדביקות גדול ודא הוא רזא התורה שבע"פ שמתחלת במ"ם פתוחה מאימתי קורין כו' וזהו הכנסת שערי יחוד העליון חכמה עילאי ושפע אלקות וסיומא במ"ם סתימא דהיינו ה' יברך את עמו ישראל בשלו"ם להורות שנסתמה וצריך עתה לפתיחא אחרת בתוקף קדושתו ביתר שאת ועוז וזהו ושכנתי בתוכם בתוך מ' סתימא עד יפתח פעם שנית ודא משכנא עילאי ודא חיבת הקודש ולא זז מחבבה עד שקראה בתי. כי כל אלה בהיות ההיכל על יסודו וישראל שרויין על אדמתן אולם ברוך המקום ברוך הוא אשר לא עזב אותנו ובכל מקום שגלו שכינה עמהם בהיותם בדיוטא התחתונה מפוזרים בין הקליפות בבחי' קטנות ודא הוא רזא