תורת אמת לא

השי"ת כשיבוא משה לבני ישראל שיתנו נדבתם למשכן בוודאי חפצם ורצונם להתנדב אשר אין לשער אך העשי' בפועל יהי' כפי היכולת ומזה עשי' יעשה משכן דלתתא ומיושר לבבם כ"א כפי זריזתו ורצונו הרצון הזה יעלה לפני ויבנה מקדש דלעילא ובזה יושלם בנין המקדש הראוי וזפ"ה מאת כ"א אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי ר"ל אל יקשה בעיניכם האיך יבנה המקדש לעילא תקחו הלב של כ"א ואחד זהו והמלאכה הי' דים וכל המלאכה ר"ל לתתא והותר ר"ל התשיקה הנותרות לרצון לעילא ולעילא וזהו נוהג בכל עת וזמן בעשותינו כל מצוה לשמו י"ת וזה ממש דומה לבנין ביהמ"ק מקדם וזהו כל נדיב לבו יביאה ור"ל ונעשה המלאכה גשמיות ע"י הגשמיות והש"י ב"ה צימצם א"ע כביכול בין שני בדי ארון ומהתשוקה התפשט עצמו כביכול באורות מקיפים אשר אין שיעור ואין ערך וכנ"י אתחברא בבעלה וזאת היא מלאכת המשכן ודא הוא רזא דא"ת בניך אלא בוניך הם ת"ח המדבקים עצמם באור התורה כו' והבן אבל לעתיד לבא שיבא במהרה בימינו ונגלה כבודו וראו כל בשר יחדיו אמן או יאמר ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי וכו' ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם הנה מצות ביהמ"ק היא מצוה תמודית ונצחית. ואפילו עתה בזמן הגלות כי גם שהיו ישראל במדבר ולא באו עדיין אל המנוחה ואל הנחלה צוה אותם הבורא ב"ה לעשות משכן וכן עתה החיוב חל על כל אחד אשר מזרע ישראל הוא לעשות משכן והאיך הוא באפשרי לעשות לב"נ דהנה איתא בזוה"ק זכאה מאן דעביד לה דירה נאה בליבי' ובאברים דילי' דכשאדם מסתכל ומבין בגדלות ורוממת הבורא ב"ה איך שברא הכל ולית אתר פנוי מיני' ובא עי"ז לאהבה וחשק ותשוקה גדולה לעבוד את הבורא י"ת ביראה ואהבה ליחד ולקשר את העולמות העליונים וכל מה שעובד ועושה יותר לא נחשב בעיניו לכלום ולא יצא עדיין ידי חובתו ומתאמץ ביתר שאת ועוז בעבודה תמה וכל מה שעובד יותר בא בעיניו יותר שפלות והכל הוא מחמת אהבת הבורא י"ת בלבו שיודע גדולתו ורוממתו ושאין להשיגו כי הוא אין סוף ואין תכלית והוא לכך משתוקק מאוד לאהבת הבורא ולעבוד אותו בכל אבר ואבר ומתחזק עצמו בכל האפשר ובא בעיניו לשפלות גדול ונעשה דכא ושפל רוח ונעשה לבו בחינת משכן וכה"א אשכון כו' והגם שאינו יכול לעבוד עכ"ז רחמנא ליבא בעי וחשוב בעיניו רצון ליבא המשתוקק באמת כאילו עשה ותיקן הכל בפועל ממש כמו שנדבת בנין ביהמ"ק הי' מנדבת כ"א אשר ידבנו לבו וזהו מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי תרומה הוא לשון התרוממות וגדלות כי מזה האהבה והתשוקה אשר בלבו וברצונו באמת נתגדל ונעשה מזה דירה נאה כביכול בליבי' כי רחמנא ליבא בעי ועפי"ז יש לפרש הפסוק והמלאכה היתה דים לכל המלאכה והותר לכאורה קשה להבין לשון דיים והותר כמו שהקשה האוה"ח הקדוש אכן עפי"ז יבואר דהנה כל נדיב לב כשהביא למשכן כסף או זהב כפי יכולתו אך לבו ורצונו משתוקק מאוד ליתן כפלי כפליים עד אין שיעור למצוה רבה כזו וזה הרצון הי' חשוב לפניו י"ת מאוד' וזהו והמלאכה היתה דיים היינו מלאכת ההבאה בפועל ממש היתה דיים לכל המלאכה והותר היינו שעוד נשאר ונותר ונחקק לפניו י"ת הרצונות והתשוקות של הנדיבי לב שזהו הרצון הי' בחי' אין סוף ואין שיעור ואין תכלית ועד"ז פירשתי הכתוב פתוח תפתח את ידיך היינו שתעשה לו פתח ע"י הרצון שלך כי רצון יראיו יעשה וזה ג"כ ואכלו בשעריך ושבעו. היינו ע"י השער והפתח שלך והבן ועד"ז יש לפרש הפסוק ועבדתם את ה' אלקיכם וכו' והסירותי מחלה מקרבך דכשאדם עובד את השם ב"ה ואז כביכול הקב"ה שורה בלבו וכתיב לא יגורך רע לזה והסירותי מחלה היינו כל היסורים והחולאים מעמך מקרבך היינו משום דבקרבך קדוש והנה כשאדם עובד את הש"י באהבה רבה ומייחד ומקשר ומזווג העולמות העליונים. עולם הבריאה בעולם היצירה ואלופו של עולם שרוי בכל עולם ועולם: ואנת הוא דקשר לון ומיחד לון: ואיהו מלגאיו בכל עולם, א"כ בכל עולם יש ציור בחינות א שהוא אלופו של עולם ואף במילואו הוא מספר קי"א וד"פ גימ' מקדש וזהו ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם והבן: במדרש הנעלם ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם אר"א לחברייא דא הוא רזא דתפילין עיי"ש ונראה דיש לדקדק עוד מאי בתוכם דקאמר הול"ל בתוכו אך דהנה ידוע דהבורא ב"ה וב"ש הנכבד והנורא הוא סובל כל עלמין והוא ממלא כל עלמין ומה זה ענין המקדש אשר יקבע להשראת שכינה אולם כל הנעשה הוא דוגמת עולמות עליונים והוא רזא דיחודא עילא' כלי העשוי לנחת ושעשועים לשמו י"ת להורות שהיא ואין בלתו והוא נותן ליעף כח ולאין אונים עצמה ירבה ובכולו עלמין הוא יחודו של עולם ואלופו של עולם ולית להו רשו למעבד גדולה או קטנה אלהין די רוח אלהא בי' והנה מספר מקדש הם ד' אלפין תמ"ד להורות על ארבע עולמות אבי"ע ובכולם הוא חסדו של עולם ואליפו של עולם והוא המייחד ומקשר אותם וכשישראל לתתא מקשרים עצמם בקשר אמוץ ומייחדים יחוד אמת בכל הכחות והמדריגות אשר נשפע עליהם ממרום מאת אלופו של עולם שהיא נותן נשמה לעם עלי' ומכירין ויודעין שהוא ואין בלתו בכל העולמות ונתעלו ברזא דיחודא עילאה במספר הד' אלפי"ן אזי נשפעו משפע עליונה חכמה עילאי קדישא ונכנסו תחת הסוג העשר ספירות עליונות וזהו מספר ד' יודין כידוע לי"ח וזהו מספר מ' רזא דשם מ"ב. וזה בחי' יודע תעלומות מחשבת ישראל ונכנסין לבחי' ראשית אשר עלה במחשבה לפניו למהוי אחד באחד למהוי עמהון לעילא חד לבחינת קדש וזהו קודש ישראל לד' ראשית