תורת אמת ל

שלו חפץ לפעול מן הבורא ב"ה כל מיני השפעות טובות תקחו את תרומתי תוכלו ליקח ע"י התרומה הנ"ל וז"ש המדרש כביכול נתמכרתי עם התורה ר"ל שע"י שנתתי לכם התורה גם אני כביכול מסור לכם ר"ל שיש מקומות ופסוקים בתורה הקדושה אשר שם גנוז כוחות השם והצדיק יכול לפעול ע"י תיבות התורה כל מיני ישועות וכל הכוחות אשר יש לו להשי"ת כמו דאמרו חז"ל דהתורת היתה כלי אומנתו של הקב"ה שהסתכל בה וברא כל העולמות וכל מעשי בראשית כמו כן כשנתן לנו השי"ת התורה מסר לנו עם כל כוחותיו להיות הצדיק יכול לפעול ע"י התורה כל הכוחות אשר להשי"ת והוא שיש יכולת ביד הצדיק למשוך פרנסה ומזון לעולם וכן להמשיך כל מיני רפואות כל מיני שלום וחן וחסד בעולם חכמה בינה ודעת לעולם ולבטל כל גזירות אף אם הקב"ה גוזר הצדיק מבטלו וכביכול השי"ת ב"ה כאלו נמכר עמה וזש"ה ויקחו לי לשון מכירה ומקח לי לשמי ר"ל שכל הכח של השם ב"ה כביכול מכורין לכם ע"י התרומה שהוא תורה הניתנה לארבעים יום והבן וי"ג דברים נאמר בנדבת המשכן נגד י"ג מדות שהתורה נדרשת בהן ור"ל כשהוא מדבק א"ע במידותיו של השם מה הוא רחום כו' ובזה נדרשת התורה ע"י שהאדם מדבק א"ע במידת הללו ונעשה מרכבה לרוחנית המדות אבל המון עם עכ"פ יכולת בידם לידבק ע"י גשמיות עשיות המצות ע"י י"ג נדבות שיתנו למשכן כו': ושמת את השולחן מחוץ לפרוכת ואת המנורה נוכח השולחן על צלע המשכן תימנה והשלחן תתן על צלע צפון ולכאורה הוא שפת יתר והל"ל ושמת את השולחן מחוץ לפרכת על צלע צפון ואת המנורה וכו' גם צריך טעם למה ציוה סידור השולחן קודם המנורה אך לזאת אפשר ליישב בדוחק דהנה ידוע דההיכול הי' במערב וכל פינות שאתה עונה לא יהי' אלא דרך ימין וא"כ בבוא משה אל אוהל מועד לסדר הי' צפון לצד ימין מקום השולחן ואך לתמי' ראשונה אין מקום לישב על פי פשוטו והנה המשכן וכל כליו הם כנגד המרכבה העליונה אורות וספירות העליונות והשתלשלות העולמות מכוון כנגד ביהמ"ק דלמטה והקדשי קדשים הוא בחינת כתר עליון ראשית המחשבה הקדושה פנימית לפני ולפנים והוא מושלל מהשנה ואח"כ בצאתם מבית קודש הקדשים איקרו קודש. והוא חכמה עילאה אשר משם יוצאין כל השפעת עליונות והודו וטובו אל עולם הבינה ומשם בא להתגלות והוא המנורה הטהורה בדרום כשחז"ל הרוצה להחכים ידרים: ומשם בא להשלחן צפון כי כולו בא להתגלות ומן הראוי להקדים המנורה דרך השתלשלותם אך אפשר דרך רמז לעולם יסדר אדם פרנסתו ואח"כ ילמוד תורה ויבא לחכמה שלא יאמר אלך ואלמד תורה ולמה לי לחוש על מזונתי דאח"כ בבוא עת האוכל וטפלא תלוי' בי' וסוף מלסטם את הבריות ח"ו אלא יסדר לו עניניו היינו שישם א"ע חק ולא יעבור שיסתפק א"ע בלחם. ומים ואף עבור זה ישוה בעיניו לעשות מלאכה בזוי' ולא יבוש בשום דבר ואח"כ יטה שכמו לסבול עול תורה ואז ילך מעלה מעל' בלי שום ביטול ואל יתאוה לשולחן של מלכים כי זה מביא יותר לידי ביטול כשחז"ל אל תתאוה כו' ששלחנך כו' וכתרך כו' אך הט שכמך לסבול עול תורה ועבודה ויגיע לך רב טוב הצפון לצדיקים כש"ה מה רב טובך אשר צפנת ליראך וזש"ה ושמת את השלחן מחוץ לפרוכת ר"ל בבואך להכניס תחת הקדושה ולקבל שפע חכמה עילאה תשים קודם את השולחן כנ"ל ואח"כ את המנורה נוכח השולחן והשולחן אשר מהראוי להיות לך כאחד מהמלכים תתן על צלע צפון כנ"ל דרך רמז: עוד י"ל דרך סוד והוא דחז"ל ואנשי כנה"ג תקנו לנו בתפלה לרצות את בוראינו הכל מיד ה' עליהם השכל דהנה אברהם אע"ה ירש לו את צד ימין אשר בכסא מדת החסד וכי יעלה על דעת האנושי שאברהם יתפוס חלילה רק מדת החסד ועביד פירודא ח"ו לעילא כי הבורא יתברך שמו הוא אחד יחוד ומיוחד ובו נקשרים ונאחדים: השאר נמחק: בפסוק ויקחו לי תרומה כו' וזאת התרומה תרגומו דא אפרישתא דהנה איתא בגמרא הרי את מקודשת לי ע"מ שתתני לי מאתים זוז ה"ז מקודשת אף שהבעל צריך ליתן לאשה שוה פרוטה ומכל מקום בהאי הנאה דמקבל מינה הוי כאילו נותן לה שוה פרוטה ועל שם קידושין פירש"י לשון פרישה שאסרת לכל העולם והפרישה רק לו. וזש"ה ויקחו לי תרומה ר"ל בזה שיתנו לי נדבות לבם בהאי הנאה שאקבל מנהון. כי לי תבל ומלואה תרומה ר"ל יתקדשו לי להיות מופרש מכל העולם מובדל ומקודש לשמי ית"ש וקל להבין: בפסוק מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי דהנה ידוע דהמשכן דלעילא הוא המרכבה העליונה הקדושה היא מכוון כנגד משכן דלתתא והכתוב שאומר ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם גם אל מעלה נאמר כי הכל בא מאת ישראל כידוע ואם נתן איש נדבתו לתתא אפילו אלפי אלפים ככר זהב מה זה נגד המרכבה העליונה אשר בה רבוא רבבן עלמין הלא כל העולם כגרגר חרדל לפניו ובמאי נעשה אז המשכן דלעילא ומאי גם שהתורה היא נצחית ובכל עת וזמן ישראל בונין המשכן עם כל כליו לעילא ולתתא ואת כל זה צריך להבין גם קושית האוה"ח בפסוק והמלאכה היתה דים והותר אם הי' די לא הותר ע"ש ונראה דישראל בני אל חי יושר לבותם והתנדבותם לאין חקר כמאמר הכתוב ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ אשר בכל מצוה שיזדמן להם אזי לרוב תשוקתם חפצים לעשותה בכל נפשם וגופם ומאודם אך העשי' בפועל אי אפשר להיות מסכים אל הרצון כי אין להם כ"כ כפי יכולתם והתשוקה היא עולה למעלה לפני אדון כל ונחשב כאילו נתן מה שלבו חפץ ומזה נעשו שעשועים לפניו ית"ש ונתעלו כמה עולמות כפי גודל תשוקתו לתתא לכך אמר