תורת אמת כז

מחצית השקל דווקא העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט. ובזה יהי' להם כופר נפשם לד' לכפר על נפשותם וגם יפלא מה דאי' במדרש שנתקשה משה הלא כל אשר יש לו לאדם יתן בעד נפשו והראה לא מטבע של אש מתחת כסא הכבוד וא"ל כזה יתנו וצריך להבין במה נתיישב בזה קושית של משרע"ה והנה כבר נאמר על מצוה זו טעמים גדולים ונפלאים אמיתים וסודות גדולים וגם אני אמרתי הרבה טעמים אכן עתה לבאר דרך האור החיים הקדוש דלכך צווה הקב"ה ליתן דווקא מחצית השקל להראות בזה גודל חיבתו חיבת קודש לישראל בני אל חי שכביכול קוב"ה וישראל חד אינן וכשח"ו בא האדם לידי חטא ועבירה אזי הוא נפרד ח"ו ממקום חיבורו בקודש ונשאר כביכול בבחינת מחצית פלג גופא ולזה ציוה הש"י ב"ה שיתן כל אחד מהם תרומה לד' היינו שירים לד' אותו המחצית הנפרד בכדי שיהי' בחבורא ויחודא חדא ברזא דאחד וע"ז הכוונה צווח השי' ליתן דווקא מטבע ששם מחצית עלי' ובזו הכוונה בוודאי יהי' לו כופר נפשו ע"כ תוכן דבריו עיי"ש ונבא לבאר הדברים ולהרחיב הדברים קצת ובזה יתבארו כמה דברים נפלאים וסודות עליונות ואיך קוב"ה וישראל ואורייתא חד אינון הנה כתיב שימני כחותם על לבך ואיתא בזוה"ק שבקשת כנ"י לפני הקב"ה לשום אותה כחותם על לבו כביכול מה חותם הגם שנלקח החותם עכ"ז נשאר עדיין הרשומה והחקיקה וכך הם בנ"י אצל הבורא ב"ה וב"ש כביכול ולהבין זאת נקדים מה שאמרתי כבר על פסוק ועתה מה ה' אלקיך שואל מעמך כ"א ליראה וכו' ולדבקה בו דהנה אנו מתוארים להש"י ב"ה וב"ש הנכבד והנורא בתוארים של אדם כביכול נגון עיני ה' ומעשי ידיו ואזני ה' וכן שאר תוארים ואיבריו של אדם והאיך אנו יכולים לתאר אותו בשום תואר ודמות והלא אין לו שום דמיון ותמונה והוא מושלל מהשגה ואל מי תדמיון אל ומה דמות תערכו לו ואיך שייך כביכול לתארו בתוארים של אדם ובהעיר לב י"ל דרך הנכון בדברים עליונים מצוחצחים דהנה אצל הבורא י"ת כבר והוה ועתיד שווים הם וכשעלה ברצונו הקדום והפשוט לברוא את העולמו' ועיקר בריאת העולמות הי' בשביל ישראל שנקרא ראשית וכשהסתכל והבין שיהיו צדיקים גדולים בעולם שיהיו דבוקים בתורתו ואהבתו ויראתו אזי מגודל התענוג והשעשועים אשר עלה לפניו כביכול ברצון הקדום כשהאציל עולמות עליונים קדישין דאינון וגרמוהו חד בהן אינון וחיוהו חד בהון ואז כביכול גלף גלפוי וחקוק חקקו, אלו הכחות אשר יעשו ויחדשו אלו הצדיקים שיהיו בעולם והגם שלא הי' אז עדיין אתערותא דלתתא עכ"ז כיון שעבר ועתיד שווין הם לכך עלה במחשבה לפניו ית"ש ברצון הקדום והפשוט התענוגים והשעשועים ממש כמו שיהי' לעתיד וכן כשברא ויצר את העולמות ג"כ גלף גליפו אילו הכחות ממש שיחדשו הצדיקים שיהי' בעולם והיינו כשהסתכל וראה כביכול שיהי' אברהם אבינו ע"ה בעולם שעל ידו יתפרסם גדולתו ואהבתו וחסדו הגדול בעולם ויהי' דבוק באהבת שמו י"ת ב"ה אזי מגודל התענוג והשעשעים אשר לפניו י"ת האציל בעלמא דאצילותא קדישא וגליף גליפי כח כזה ממש כביכול ביד ימין והם צירופי אתוון של שמות הקדושים ה' אלקינו ה' שהם י"ד אותיות וכן י"ת כשראה שיהי' יצחק בעולם אשר יהי' דבוק ביראתו ויעבוד בדביקות גדול ופחד עלה התענוג לפניו ונברא מזה כביכול בכל העולמות כח כזה שהם בחינת ומידת י"ד שמאל שהם צירופי אותיות של שמות הקדושים הנקראים כו"זו במוכס"ו כוז"ו כידוע למביני מדע וכן יעקב אבינו ע"ה הוא בחינת ומידת הגוף כביכול עמודא דאמצעותא וכן מרע"ה הוא בחינת ומידת דעת העליון והכל הוא דרך הנ"ל כשהסתכל שיהיו סנהדרין בעולם צדיקים גדולים והם נקראים עיני העדה לעיין ולפקח על עסקיהם מה שהם צריכים ולהדריכם בדרך ישרה לפניו י"ת אזי מגודל התענוג והשעשושים שקיבל מזה ברצונו הקדום האציל וברא כחות כזה בעולמות והם בחינת ומידות עיינין דמלכא כביכול וכן כל המדות וכחות עליונות ותוארים כביכול הכל מתאר ונמשך ונעשה ע"כ גודל השעשועים והתענוג שעלה לפניו ברצונו הקדום מהצדיקים שיהיו בעולם בגין דאצלו י"ת עבר ועתיד שוין הם וכן כשהסתכל והבין שיהיו משה ואהרן בעולם שיהיו כ"כ דבוקים באהבתו ויראתו ית"ש עד שלא יהיו נחשבים בעיניהם מאומה ואמרו ונחנו מה אז מגודל התענוג אשר לפניו י"ת מזה כביכול האציל וגליף גליפו בטהירו עילאי כביכול ונאצל מזה התענוג השם הקדוש מ"ה שהוא הוי"ה במילוי אלפי"ן והבן ועפי"ז יש לפרש הפסוק ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך היינו מה שהשי"ת ב"ה וב"ש נקרא בשם מ"ה וגם מ"ה הוא מספר אדם היינו מה שמתאר בכחותיו זו של אדם כביכול הוא שואל מעמך ר"ל שם מושאל מעמך מחמת השעשועים שעלה ברצונו הקדום ממעשה הצדיקי' הדביקים באהבתו ויראתו וזהו כ"א ליראה ולאהבה אותו ולדבקה בו כו' ועפ"ז יתבאר הפלוגתא שיש בין הרמב"ם ז"ל ובין בעל עבודת הקודש ז"ל ושאר ס' הקודש ישאר המקובלים דהנה הרמב"ם כתב שאולו התוארים שאנו מתארין הש"י כביכו"ל כי הוא שם מושאל מאתנו אבל בעולם העליון אין שום א' מאלו התוארים ( שאנו מתארים הש"י כביכול) והכחות כלל ותפסו עליו המקובלים ז"ל באמרם שיש כביכול ממש אלו התוארים והכחו' בכל העולמות ולדרכינו הנ"ל אלו ואלו דברי אלקים חיים ושניהם אמת כי כשראה ברצונו הקדום להאציל לברוא עולמות העליונים אזי מגודל השעשועים והתענג שעלה לפניו ממעשה הצדיקים גלף גליפו וחקק חקוקו כוחות ותוארים ממש כמו שיחדשו פעולתם הגם שלא הי' עדיין אתערותא דלתתא כיון שאצלו ית' עבר ועתיד שווין הן כו' ואז היה בבחינת השאלה מאתנו וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל אבל באמת נשאר ונתאר כביכול ממש אלו התוארים והכחות