תורת אמת כג

היינו שיבוא למידות חנו"ן ואור פניו ית"ש הוא חכמה ובינה שהם י"ה וזהו ג"כ ויקרא שם המקום ההוא פניאל כי ראיתי אלקים פנים אל פנים ותנצל נפשי דהנה שרו של עשו הרשע כשנאבק עם יעקב אבינו ע"ה רצה להכחיש ח"ו בחינת קומה שלימה והקדושה של יעקב אע"ה ושיתלבש בכוחותיו ח"ו ויעקב ישר אל מלאך ויוכל לו והעביר כל המסכים המבדילים עד שהאיר לו אל עצמו אור פניו של הקב"ה. וזהו שם המקום ההוא פניאל ובזה ותנצל נפשי והנה כל זמן שזרעו של עמלק בעולם והם קליפות גדולות ר"ל הם נעשים מסכים המבדילים בין ישראל לאור פניו של הקב"ה כביכול וזהו שאמר ר' ברכי' שכביכול הכנף מכסה את הפנים היינו שאין אנו בני ישראל נזונין מאור פניו של הקב"ה כביכול רק מתמצית וע"י המסכים המבדילים אבל במהרה בימינו כשיאבד זרעו של עמלק אז אין הכנף מכסה את הפנים ונהיו ניזונים בעזרת האל מאור פניו ממש בלי שום מסך המבדיל ויתגברו רחמים וחסדים הקדושים במהרה בימינו אמן המשכיל יבין ור' לוי בשם ר' חמא בר חנינא כ"ז שזרעו של עמלק בעולם כביכול אין השם שלם ואין הכסא שלם וכו' עד וה' לעולם ישב כונן למשפט כסאו איתא בזהר הקדוש בכגונא דאינין מתייחדין לעילא ברזא דאחד וכו' והבן: פרשת יתרו בפסוק ויבא אהרן וכל זקני ישראל לאכול לחם עם חותן משה לפני אלקים והקושי' בדחכז"ל וכי לפני אלקים אכלו והלא לפני משה אכלו אלא מכאן הנהנה מסעודה שת"ח מסובין ושרוים בתוכה כאילו נהנה מזיו השכינה ושאלתי את פי הרב הקדוש המנוח מגיד משרים דק"ק קאזכיץ מה זה שהוקשה כל כך לחז"ל וכי לפני אלקים אכלו הלא שויתי ה' לנגדי תמיד וכל תנועותיו ומעשיו של אדם צריך להיות כאלו עומד לפני המלך כידוע: וא"כ לכך כתיב לאכול לחם כדרכן של צדיקים לפני אלקים והשיב לי ע"פ מה דאיתא בגמרא אסור להתפלל אחורי רבו והטעם ע"ז כי מורא רבך כמורא שמים ובשעה שיש לו מורא רבי א"א להיות עליו מורא שמים הראוי לתפלה מחמת שיש עליו מורה ואימה אחרת וזהו שהי' קשה לחכז"ל וכי לפני אלקים אכלו והלא לפני משה אכלו והי' עליהם מורא רבן והאיך הי' באפשרי להיות עליהם מורא שמים ומה זאת לפני אלקים אלא מכאן שכל הנהנה וכו' וזהו בעצמו מורא שמים ודא ודא אחת הוא: בפסוק בחדש השלישי לצאת בני ממצרים ביום ההוא באו מדבר סיני י"ל דרך רמז דהנה ידוע דר' יוסף היו קוראין לו חז"ל סיני ע"ש שהי' בקי בהלכות. והי' כולל כל השמעתות וכל הממרות וכינו אותו בשם סיני הרי חזינן דתיבת סיני הוא מורה על כללת הכל לפי שבהר הזה נכללו כל התורה וכל הדיבורים והנה ידוע דקול הוא ג"כ בחינה כוללת דבקול נכללו כמה בחינת אש ורוח ומים והנה אפילו דיבור של אלקים אין לשער מה שיכול לכלול. ואצלו ית"ש אין חילוק בין קול לדיבור כי יכול לכלל הכל בדיבור כל הענינים כמ"ש בדבר ה' שמים נעשו בדבור נעשו שמים והוא מידה כללות כמו ששמענו בהר סיני שתים מפי הגבורה אנכי ולא יהי' לך ובו נכללו כל התורה והמצות מה שאין הפה יכול לדבר וכו' אבל בדבור הגשמי א"א לכלול זולת דבור א' אמנם כשאדם מאמין שכל ההבלים ודיבורים היוצאים מפי וכל דיבור הוא כלול בו חיות הבורא ורוח ה' דבר בו ואז כשמקשר הדיבור בקול וקול במחשבה בשורש הרוחניות וחיות אלקות אז אע"פ שאין הדיבור יכול לכלול כמה דיבורים אבל מ"מ הוא כלול מכמה ענינים וכמה שכליים והדיבור מתפוצץ לכמה חלקים כיון שהוא דיבור אלקים כמו שאנו רואים בתורתינו הקדושה כל דיבור של משה כלול מכמה עניינים וסובל כמה פירושים מחמת שהי' הדיבורים נקשרים בחיות ובשורש ורוחנית הקדושה והנה כתיב ירושלים הרים סביב לה וד' סביב לעמו מעתה ועד עולם דירושלים היא כנ"י ששם נכללו כל הדברים והיא מסובבת מן ההרים ואין הרים אלא אבות ששורש הקדושה ברוחנית העולם העליון השרשים הללו מסבבים כנ"י וכל אחד צריך לראות שיהי' דבוק השורש ויהי' השורש מאיר לענף בלי שום מסך ובלי שום תערובות רע ח"ו דהנה באמת האדם צריך לדבק במידותיו הקדושים ולילך בעיקבות אבותינו הקדושים ושורש הרוחניות בעולמות העליונים להיות מרכבה לחסד וצריך האדם להיות עושה חסד בעולם אך העיקר שיהי' מחסדים טובים שיאירו החסדים ושיהיו מהשורש הטוב ויהיו נקשרים בשורש הרוחניות של החסד עליון ולא יהי' בו חלק הרע כי אע"פ שהחסד הוא טוב מ"מ כיון שיש בו רע כמו שאמרו חכז"ל כל הנעשה רחמן על אכזר כו' וצריך להיות החסד כולו טוב. ומה שאנו אומרים גומל חסדים טובים ר"ל מלשון ויגמל הילד שהקב"ה מפריד וגומל החסדים מחלקי הרע שיהיו רק חסדים טובים וכמו כן במדת הגבורה מה שיצטרך להתנהג במידה זו להתגבר על יצרו ולהכניע כל חלקי הרע ולשעבו' תחת הטוב ואז כשאדם מדבק א"ע במידות האלו ובא לידי עבדות האמת ומתדבק א"ע בשורש האמת ששם כלול כל הגוונין ואדם צריך לראות בכל מדות שנוהג בחסד ובגבורה ורחמנו' שלו שיהי' הכל אמיתות וזך ונקי ובהיר בלי שום תערובות רע רק באמת הפשוט שהוא הכוללת של ג' גוונין כי במדת אמת כלול הכל וזו בחינת שי"ן אשר בו ג' קוין. וזה בחודש השלישי שהוא בחינת אמת שהוא השי"ן זהו חידוש השלישי התחדשות הכלול משלשה מחסד וגבורה והתפארת ולכן כשאדם מגיע לבחינת האמת אז הוא יוצא מכל חלקי הרע ומכל המצירים אותו וז"ש לצאת ב"י מארץ מצרים ר"ל מצרים שהם מצירים להקדושה אבל כשיהיה דבוק בבחי' האמת אזי הם יוצאים מכל ענפי הרע וכולם נכנעים תחת הטוב