תורת אמת כא

ומשעבדים כל הנבראים תחתיהם לעשות בהם כרצונם. ולכך נקרא הוא צור ישראל שהוא צורה של ישראל החקוקה בכסא אצלו כי הם עיקר הצורה ומחשבה שלו בתחילה. ובזה תבין מה שאומר הכתוב הנני עומד לפניך על הצור ר"ל בשבילך אני עומד שם ור"ל כמו שאתה עומד במחשבתך ודבוקה אצלי ממש כך אני שם על הצור ר"ל הציור של ישראל ור"ל שהיא המחשבה להיטיב לישראל ועבורם נבראו כל החסדים וכל הדברים טובים וכל מיני השפעות טובים. וכל העולמות צריכין ליתן שפע לכנסת ישראל וז"ש והכית בצור ר"ל שתכה בזה הציר ר"ל שתעורר זו המחשבה עליונה ודביקות אלקות בכנ"י ואז ויצאו מים משם תמשוך כל השפעות וחסדים לישראל והבן ובזה יתפרש הכתוב אתם נצבים היום כולכם לפני ד' אלקיכם ר"ל שמשה רבינו הסתכל בישראל וראה שהם בחינת נצבים עומדים ואמר אל תתמה על מה שאתם נצבים היום הוא מחמת שאתם במדריגה גדולה לפני ד' אלקיכם שאתם קשורים בדביקות עליון פני' בפנים עד ד' אלקיכם ואין שום מסך ומבדיל ביניכם ואתם אקרובים אל המלך ושם לא יצוייר הליכה אלא עמידה כו' והבן מאוד: בפסוק וידבר ד' אל משה דבר אל בני ישראל וישובו ויחנו לפני פי החירות ר"ל שיראו בני ישראל להשיב לדרך הנכונה ויהיה לכם חני' לפני פי החירות ר"ל שיהא דיבורם דבוק בעולם העליון אשר משם יוצאים כל החירות לכנ י והוא נקרא עלמא דיובלא בין מגדול ובין הים דתפילה נקרא מגדול ע"ד הכתוב מגדול עוז שם ה' בו ירוץ צדיק ונשגב דתפלה הוא דברים העומדים ברומו של עולם ובין הים הוא התורה המכונה בשם ים ור"ל הדיבורים בין בתורה בין בתפלה יהיה דבוקים בעלמא דחירות לפני בעל צפון ר"ל הוא הבעל והשורש לכל הצפונות נכחו תחנו על הים ועי"ז כשאדם הוא דבוק בעולם העליון אזי הוא נפשט מארציות והוא נבוך בה וכמתעסק בעלמא בזה העולם הגשמי וז"ש ואמר פרעה שהוא היצה"ר נבוכים הם בארץ ועי"ז אף שחזקתי את לב פרעה ורדף אחריהם ואכבדה בו בכל חילו ופרשיו כי יטבע בתורה והתפלה והשאר אינו זוכר כראוי: בפסוק ופרעה הקריב כו' וישאו ב"י כו' ויראו מאוד כו' ויאמרו אל משה המבלי אין קברים במצרים לקחתנו למות במדבר מה זאת עשית לנו להוציאנו ממצרים הלא זה הדבר כו' חדל ממנו ונעבד' את מצרים כו' לכאורה הם דברים זרים וחלילה שמבני ישראל יצאו דברים זרים ומגושמים כאלה ונראה דכוונו לדבר אחר והוא דהנה ב"י כשראו שהם במיצר גדול וצריכין לרחמים ונסים גדולים לעשות להם א' שינצלו וילכו בתוך הים בשלום וגם שהשם יעשה נקמה בשונאיהם והנה זה הבינו בעצמם שאינם כדאי לניסים כאלה ואין להם במה לעבוד את השם על כל הטוב אשר יעשה להם. כי אהבה ויראה זוטרי הוא לגבי הטובות הללו והשיגו בשכלם שלא יצוייר להם שום עבודה זולת מסירת נפש עבור עבודת שמו וזה שערו בעצמם שעדיין אין להם מדריגה זו ואין בהם כח לעבוד במסירת נפשו לכך ויראו מאוד כי סברו בלבם שח"ו בין כך ובין כך אבדה תקותם והם בסכנה ולכך הי' קשה עליהם פרידתם ממצרים מחמת שבמצרים הי' קל להם לעבוד את השם בעבודה לפי כחם וערכם ולא עבודה גדולה וז"ש מה זאת עשית לנו להוציאנו ממצרים הלא זה הדבר אשר דברנו לך חדל ממנו ונעבדה את מצרים ר"ל שנעבוד את השי"ת במצרים כי שם היה בקל לעבוד וז"ש כי טוב לנו עביד את ה' במצרים עבודה פשוטה וקלה לפי ערכינו ממותינו במדבר משנהי' במדבר מקום שצריכין להפקיר נפשינו ולעבוד במסירת נפש. וז"ש משה אל תיראו התיצבו וראו את ישועת ד' אשר יעשה לכם היום כו' ה' ילחם לכם ואתם תחרושון ר"ל שפייס אותם ורמז להם שבוודאי יעשה להם הש"י ויעזור להם לבוא למדריגה זו של מסירת נפש כמו שהי' באמת בסוף שרדפו מצרים אחריהם ומה עשו קפץ נחשון לתוך הים תחילה והיתה יהודה לקדשו והי' להם מסירת נפש ועי"ז ניצלו והבן: בפסוק ויאמר ד' אל משה הנני ממטיר לכם לחם מן השמים ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו דהנה ידוע מזוהר הקדוש דיש ג' מיני השפעות א' מזון הגשמי אשר ממנו ניזון גוף האדם וכח החיוני והב' יקרא לחם מן השמים דהוא מזון מחיות התורה דהוא רוחניות היורד מן השמים דהוא מרמז לתפארת והוא לחם אבירים שנבלע באיברים ויש עוד שפע עליונה שהיא דקה מן הדקה אשר אדם מקבל שפע מן המקור של החכמה עילאי דהוא מחשבה סתימאי והנה איתא בש"ס תנא דבי אלי' כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העוה"ב שנאמר הליכו' עולם לו אל תקרא הליכות אלא הלכות דשורש הדבר כשאדם רוצה לידע איך להתנהג בכל יום איזה הנהגה טובה והאיך ידבר והאיך יעשה כל העניני' יכול להבחין כשמסתכל בששת ימי בראשית כל יום אשר נעשה בו וכל אשר נברא ונמצא בזה היום דהא לכל יום ויום שייך התנהגות אחר מזה התנהגות ליום ראשון וזה ליום ב' וכדומה והנה ידוע דהקב"ה צפה בתורה והסתכל בה וברא כל העולמות וא"כ כל יום ויום נגמר יצירתו בשכל התורה וא"כ בוודאי גם מן התורה שאדם לומד בכל יום בזה התורה יכול האדם אשר דבק בקונו ולומד בשכל יכול להסתכל בתורה שלומד בזה היום כל התנהגות הצריך לאותו יום כיוון דהכל כליל בתורה כל מיני התנהגות של כל יום ויום וא"כ ע"י שלומד בזה היום ומבין מן התור' שלומד הלכות והתנהגות של אותו יום על ידה בוודאי הוא דבוק ברוחניות של התורה ובעולם העליון הקדוש והרחניות אשר משם תצא תורה ומזה יכול לידע כל דבר עתידות וכל הבא וא"כ כיון דהוא דבוק בעולם העליון מובטח לו שהוא בן עולם הבא וזהו הפי' בש"ס