תורת אליקום יז
Torat Eliakum 17 · תורת אליקום · free full Hebrew text
Open in the reader →מטראני ועיין לח"מ מה שהקשה כיון שהר"מ (בפ"ט) פסק גבי ש"ח דבעי ידיעה בתחילה ולמה פסק גבי ש"ח אע"פ שנודע לו בין ביאה לביאה אינו חייב אלא אחת והוא נגד הסוגיא דשבת ועיין שו"ת ח"צ (סי' קס"ד) ועיין פ"י בחדושיו בסוגיא והנה מהר"י בי רב מחלק בין שאכל שני זיתי חלב בהעלם בין שאכל בשתי אכילות, ומדמה הך דקצר וטחן בין בשגגת שבת בין בזדון שבת והעלם מלאכות, כמו שני זיתי חלב בהעלם אחד, ועיין פ"י כיון דבשעה שקצר וטחן בזדון שבת ושגגת מלאכות דמיירי ע"כ באותו שבת, וע"כ שכח שעשה הב' מלאכות בשגגת שבת, ושכח המלאכה ואח"כ שנודע לו הקצירה וטחינה של זדון שבת, הרי נתברר לו שאסור לעשות מלאכה בשבת, רק ששכח המלאכות שעשה א"כ אינו רק גילוי דעת, שיתגלה לו החטא, והוי שתי הידיעות אחת ובכה"ג לא אמרינן ידיעות מחלקות, ומהר"מ מטראני סובר דבקצר וטחן הן בשגגת שבת וזדון מלאכות הן בזדון שבת ושגגת מלאכות, כיון דאפשר דעביד כולהו בחדא שגגה כמו השוכח עיקר שבת ע"כ לא אמרינן ידיעות מחלקות. והח"צ בתשובה מחלק דבשבת וכן באכילות חלב היכא דשגג בדין שלא ידע שהחלב אסור כיון דידע המלאכה והאכילה, בכה"ג אין ידיעות מחלקות יעו"ש, ועל כל הגדולים אלו קשה קצת למה לא מוקי ר"י הך קרא דמחטאו ונסלח דאיירי בכה"ג בשגגת שבת, וכן לתשובת ח"צ, לוקי הך קרא בשגג בדין החלב שסבור שחלב מותר, ועוד קשה עליהם תמי' קימת מהא דשבת (צ"ג ב', צ"ד א') המוציא אוכלין כשיעור אם הי' כלי צריך לו חייב אף על הכלי ומוקי רב אשי כגון ששגג בזה ובזה ונודע לו וחזר ונודע לו וכר' יוחנן דידיעות מחלקות, א"כ מבואר נגלה דאף דהוציא אוכלין עם הכלי בבת אחת וידע שהוציא רק ששגג בשגגת שבת אעפ"כ חייב שתים, וזה דלא כסברת מהר"י בי רב ומוהר"מ מטראני והח"צ ופ"י הנ"ל שמחלקים בשבת כיון ששגג בדין אין הידיעה מחלקת לר"י כ"א כפי סברתו
ע"כ נראה לומר בס"ד לבאר שיטת רבינו הר"מ ע"פ תירוץ הכ"מ דר"י ור"ל פליגי בסברות הפוכות דלר"י ידיעות מחלקות אבל כפרה אינו מחלק ולר"ל הוי איפכא, ידיעות אינו מחלק אבל כפרה מחלק, אלא דזה התירוץ לכאורה מפליא דהוא כנגד הסוגיא, דמוקי ר"י קרא דמחטאתו ונסלח בכזית ומחצה ולמה לא מוקי לאחר כפרה לר"י, וגם צריך טעם לזה, ועוד צריך הכרח לזה, למה הכריח רבינו הר"מ שיטתו מהסוגיא כן, ע"כ הנראה והוא דקשה להר"מ בהא דקצר וטחן, ונודע לו על קצירה דשגגת שבת דקצירה גוררת קצירה וטחינה כו', אם מיירי דהי' לו שני ידיעות א"כ אביי ורבא דלא כהילכתא כר' יוחנן דסובר דידיעות מחלקות אף שבש"ס לא נפשט, עכ"פ מפשטא דש"ס (ע"ב א') נראה דר' יוחנן סבר ידיעות מחלקות וכן ש"ס (דף צ"ד) נראה ג"כ דר"י סבר ידיעות מחלקות, א"כ הך דאביי ורבא דלא כהילכתא דקי"ל כר"י, כמו שהקשו התוס' בד"ה נודע לו בין לשיטת רבינו שמואל ובין לשיטת ר"י, וכן קשה מה שהקשה רש"י ז"ל (בדף ע"א ב') בד"ה וחזר ונודע וז"ל והא דאביי ורבא דאמרי לעיל ונודע על אחת מהן וחזר ואכל אלמא דחדא הוא דמחייב אי ס"ל דפלוגתא דר"י ור"ל בקודם הפרשה, אינהו דאמר כר"ל כו', א"כ יהי' לפי פסק הר"מ כר"י הך פלוגתא דאביי ורבא דלא כהילכתא גבי חלב ג"כ, וכן כתב הכ"מ הוכחות אלו, וכן אם נאמר דפליגי ר"י ור"ל בהפרשות ומיירי פלוגתא דאביי ורבא קודם הפרשה א"כ בדידי' תלי' מילתא, אם ירצה יביא קרבן על שגגת שבת ויפטור את קצירה וטחינה של זדון שבת וכן בחלב אם ירצה יביא קרבן על אמצעי ויכפרו כולם, וצריך לדחוק בש"ס אבל נודע לו על קצירה של זדון שבת, שנתן לב להפריש קרבן על זה הקצירה ככתוב בתוס' והוא דחוק. עוד מוכח מהא דהוציא אוכלין בכלי, דמוקי רב אשי (בדף צ"ד) בנודע וחזר ונודע, ובפלוגתי' דר"י ור"ל, דקשה דמשמע לר"ל אינו חייב שתים ולר"ל ג"כ חייב שתים לאחר כפרה דכפרה מחלקת וכן כתבו התוס' שם בד"ה ובפלוגתי' והשיגו על רש"י ז"ל אבל פשטא דש"ס משמע דלר"ל אינו חייב שתים, יעו"ש, וכן מהא דהמוציא קופת הרוכלין אע"פ שיש בו מינים הרבה אינו חייב אלא אחת (בדף צ' א') שפירשו התוס' בד"ה המוציא, דדוקא בכלי ואוכלים מחלקי' ידיעות אבל באוכלין שבתוך הכלי אפי' כפרות אינם מחלקים, וכל זה לשיטתם צריכי' אנו לחלק בכך, אבל אם נאמר דכפרות אין מחלק לר"י או לר"ל ג"כ וכפי שיתבאר בס"ד לקמן י"ל דזה הדין נשמע ממשנה דקופת הרוכלין ומיירי בידיעה אחת וכפרה אינו מחלק, וכפי שיתבאר בס"ד. והנה י"ל בס"ד, לדעת הר"מ, לפי דפסק דאמרינן קצירה גוררת קצירה וטחינה גוררת טחינה כרבא, אבל גרירה לגרירה לית לי', י"ל לדידי' דאף באוכל שני זיתי חלב בהעלם אחד ונודע לו אחת מהם והביא קרבן עליו מכפר אף על כזית השני שלא נודע לו ולא אמרינן כפרה מחלק, דמפאת גרירה מכפר אף על כזית השני שלא נודע לו, והש"ס דקאמר דכפרה מחלק, היינו למאן דלית לי' גרירה, ואף שלא נמצא בש"ס מחלוקת בגרירה, עכ"ז לפי שיטת ר"י בתוס' ד"ה גרירה דקצירה חשיב גרירה וטעמא דמ"ד דקצירה וקצירה אין מצטרפין היינו משום דלית לי' גרירה יעו"ש. א"כ לפ"ז הך סברת גרירה במחלוקת שנוי', א"כ י"ל לפי הפסק שקי"ל גרירה, אף דנודע לו על כזית אחד מכפר על כזית השני שלא נודע מחמת גרירה והש"ס דקאמר דכפרה מחלק היינו למ"ד דלית לי' גרירה, ובאמת לפי הלכה דקי"ל גרירה י"ל לר' יוחנן דהך קרא מחטאתו ונסלח מיירי לאחר כפרה ומטעם גרירה, לפ"ז י"ל דהא דמקשה הש"ס ומי אית לי' לרבא גרירה והא איתמר אכל שני זיתי חלב בהעלם אחד ונודע לו על אחת מהן וחזר ואכל כזית בהעלמו של שני אמר רבא הביא קרבן על ראשון ראשון ושני מתכפרי' על שלישי כו' על אמצעי נתכפרו כולם, אביי אמר אפי' הביא קרבן על אחד מהם נתכפרו כולם וקאמר הש"ס בתר דשמעה מאביי סברה ופי' רש"י דהדר רבא, וכבר הקשה הריטב"א כיון דהר"מ פסק גרירה, ולמה לא פסק בזה כאביי, והוא נגד הסוגיא, אבל לפי הנ"ל ניחא, דהש"ס אזיל אם נאמר דפלוגתי' דר"י ור"ל הוא בהפרשות מחלקות אבל ידיעות לכ"ע אינו מחלק, א"כ מיירי בהך דשני זיתי חלב דנודע לו על הכל אחר שאכל ל כזית שלישי בהעלמו של שני, דידיעות אינם מחלקים, א"כ אם הביא קרבן על הראשון דראשון ושני מתכפרי' אינו מטעם גרירה וגם אם הביא קרבן על אמצעי אינו מטעם גרירה דכולם בהעלמו של אמצעי הוא כפי' רש"י, א"כ קאמר הש"ס שפיר דלאחר שקבל רבא מאביי דין דגרירה, אית לי' דאפי' הביא קרבן על אחד מהם נתכפרו כולם מחמת גרירה, אבל לפי פסק הר"מ דפסק דידיעות מחלקות מכח הכרח סוגיות (דדף ע"ב א' ודף צ"ד) כו', ובודאי אביי ורבא סוברי' כהילכתא כר' יוחנן, א"כ, ע"כ מיירי בהך דאוכל שני זיתי חלב דהביא קרבן על הראשון, ראשון ושני מתכפרין דלא נודע על השני דאל"כ ידיעות מחלקים, ואיירי לאחר כפרה ולא נודע על השני ורק מטעם גרירה מכפר אף בלא ידיעה על כזית השני, א"כ הא דשני מתכפר הוי מטעם גרירה, א"כ ע"כ אף אם נאמר דרבא אית לי' גרירה עכ"ז השלישי הוי גרירה לגרירה, ודוקא השני מתכפר מטעם גרירה כיון דלא נודע על השני, וא"כ אין כח בגרירה זאת לגרור את הכזית שלישי שלא הי' בהעלמו של ראשון, כיון דגם השני גופה אינו מתכפר כ"א מטעם גרירה הוי השלישי גרירה לגרירה, אבל הש"ס, דקאזיל דמיירי שהי' לו ידיעה ג"כ על השני הייני אם נאמר דבהפרשות פליגי ר"י ור"ל, א"כ הא דראשון ושני מתכפרי' לא הוי מטעם גרירה כלל ואף באמצעי לא הוי מטעם גרירה כנ"ל, א"כ לפי האמת דאית לי' לרבא גרירה ע"כ הדר בי' וסובר כאביי דאפי' אם הביא קרבן על אחד מהם נתכפרו כולם דזה הוא רק גרירה אחת ולא גרירה לגרירה אבל לפי פסק הר"מ דידיעות