תורת חסד כד

מדעת הרוקח דספק נפלה על מתניה כשירה מס"ס. הנה באמת ברוקח הביא שתי דעות בזה וקיי"ל כהאוסרין. וכ"פ הש"ך ס"ס נ"ח. ומה שמצדד לומר דמסתמא הפילה על צלעותיה אין זה מוכרח כלל. ובלבוש שם מבואר ג"כ דנפולה הוי טריפה ודאית. ובטור יש שתי גירסות בזה ע"ש וברמב"ם ספ"ט מה"ש משמע ג"כ דנפולה הוי טריפה ודאית כששחטה תוך מעל"ע ע"ש). ומיהו אכתי צ"ל קושיית הש"ך בסימן נ"ז הנ"ל. לפי מה שפסק בש"ע שם דבדיקה דדרוסה היא לאחר שחיטה דוקא. ובש"ע סימן ק"י פסק כדברי הר"י דס"א בגוף וס"א בתערובת לא מהני. א"כ הדק"ל למה לא משני הגמרא בזבחים שם בספק דרוסה שנתערבה דצריכין בדיקה לאחר שחיטה ומש"ה בקדשים ירעו עד שיסתאבו כנ"ל. אך לדברינו דהא דס"א בגוף וס"א בתערובת לא מהני זהו מדרבנן אבל מדאורייתא בכל ענין הוי ס"ס כנ"ל. לפ"ז י"ל דלא המ"ל התם לאוקמי בספק דרוסה שנתערבה. דהא שם (דע"ג רע"ב) פריך הגמרא ניכבשינהו דניניידו ונימא כל דפריש מרובא פריש ומשני גזירה שמא יקח מן הקבוע. ואף דזה הוי רק קבוע דרבנן כמ"ש שם התוס' מ"מ גזרו שמא יקח מן הקבוע. דאל"כ לא יהיה קיום לדבריהם בזה דאי לא הא לא קיימא הא וכדאמרינן בכ"ד. וכל זה היכא דהוי בעצם איסור דאורייתא אילו היה זה קבוע דאורייתא בזה גזרינן אף בקבוע דרבנן כנ"ל. אבל אי הוה מוקמינן מתניתין בספק דרוסה שנתערבה דמדאורייתא בלא"ה כולם מותרין כבר מטעם ס"ס. (דס"א בגוף וס"א בתערובת מדאורייתא הוי שפיר ס"ס כנ"ל). א"כ בזה תיקשי דניכבשינהו דניניידו ונימא כל דפריש כו'. ובזה ל"ל גזירה שמא יקח מן הקבוע מאחר דמה"ת כבר הם מותרים כולן בלא"ה ורק אסורים מדרבנן ואף הקבוע הוא קבוע דרבנן ג"כ וכולי האי אין לגזור גזירות בתרי דרבנן. וע"כ דמתניתין מיירי באופן דליכא ס"ס. ול"ל בספק דרוסה שנתערבה וכמבואר. (ולכאורה היה י"ל עד"ז באופן אחר דאם ניכבשינהו דניניידו דאז אסור רק מדרבנן גזירה שמא יקח מן הקבוע א"כ מאחר דהוי רק איסור דרבנן שוב מהני בזה ס"א בגוף וס"א בתערובת לכ"ע להתיר לגמרי אף מדרבנן. וכמ"ש בראש דברינו דבאיסור דרבנן מהני ס"א בגוף וס"א בתערובת כו'. אלא שבזה י"ל דמ"מ אין לעשות כן לכתחלה דניכבשינהו דניניידו ואח"כ יהיה ההיתר בזה מדין ס"ס. וכמ"ש לעיל בשם הפר"ח והמג"א בשם הרשד"ם דאין לעשות ס"ס בידים ולא לעשות ס' דרבנן בידים כו'(. ואמנם עדיין צ"ב לפירש"י במתניתין דזבחים (ד"ע סע"ב ד"ה נתערבו) דמפרש שנתערבו חד בחד. והיינו כדאמר שם בגמרא (דע"א סע"ב) מי קתני בכמה כו'. ולפ"ז בלא"ה לק"מ קושיית הש"ך בסימן ק"י הנ"ל ע"ד הר"ת מהך דזבחים בנתערבה בנפולה שיהיו מותרים כאן מטעם ס"ס. דז"א דבתערובת חד בחד אף הר"ת מודה שאין להתיר מס"ס דכל אחד חשיב כגופו של איסור כמ"ש הרשב"א בתה"א (דקט"ז) וכ"כ האחרונים. ולפ"ז חוזר וניעור קושיית הש"ך בסימן נ"ז הנ"ל, דלמה לא מוקי הגמרא בזבחים בספק דרוסה שנתערבה חד בחד דאין היתר בזה מחמת הס"ס אף להר"ת וכמבואר. מיהו י"ל דהא דקאמר הגמ' בזבחים מי קתני בכמה היינו הכל אי לא תנא מתניתין דתמורה דכולן אוסרין בכל שהן (ורש"י במתניתין דזבחים פי' לפי הה"א דגמרא וכמ"ש התוי"ט בפאה שכן דרך רש"י בכ"מ) אבל כיון דתנן בתמורה בהדיא דאוסרין בכ"ש ממילא במתני' דזבחים נמי ה"פ דסיפא דומיא דרישא דקתני אפילו אחד ברבוא כו'. וגם בלא"ה הא קושיא זו בעצמה היא גם במתניתין דתמורה דתני התם טריפה שאוסרת בכ"ש ג"כ ותיקשי היכי דמי כו'. וכמ"ש רש"י בהדיא בתמורה (ר"ד כ"ח) דצ"ל התם הנך אוקימתי גופייהו דבזבחים שם ע"ש. וא"כ א"ש דהגמרא בזבחים בעי לשנויי שיתורץ ג"כ במתני' דתמורה הנ"ל ול"ל בספק דרוסה שנתערבה וכנ"ל. אלא דבעיקר הדבר מ"ש הפר"ח והמ"י והשעה"מ ביישוב קושית הש"ך בסימן ק"י הנ"ל בנפולה שנתערבה דלא שרינן לכולהו מטעם ס"ס לפ"ד הר"ת דס"א בגוף וס"א בתערובת מהני דהיינו משום דנפולה חשיבא טריפה ודאית ואין כאן ס"ס. ולכאורה קשה דנהי דנימא דנפולה שנשחטה תוך מעל"ע הוי טריפה ודאית ולא ס' טריפה וכמשמעות דברי הרמב"ם הנ"ל. מ"מ בזבחים שם דמשני ר"ל דאיערב בנפולה ומפרש התם דקסבר ר"ל עמדה צריכה מעל"ע הלכה צריכה בדיקה. והשתא בנפולה אחר שהלכה אף למ"ד צריכה בדיקה מ"מ א"א לומר שהיא טריפה ודאית רק ס' טריפה והדק"ל דלישתרו כולהו מטעם ס"ס. דהרי אף בשהתה מעל"ע בעוף שדרסה או טרפה בכותל (דהוי כמו נפולה בבהמה) איבעיא בגמרא דביצה (דל"ד ע"א) מהו לשוחטו ביו"ט מי מחזקינן ריעותא כו'. והרא"ש פסק שם הבעיא לקולא וכ"מ ג"כ דברי הרמב"ם והרשב"א. ובתשובת ש"א (סימן ס"ד) הוכיח מזה דאחר ששהתה מעל"ע ושחטה א"צ לבודקה רק מדרבנן. ואף אם נימא דלא כדבריו אלא דמ"מ צריכה בדיקה מה"ת (ועיין בתשובת ח"ס חיו"ד סימן ס"ו מ"ש בזה), מ"מ מוכח בבירור דאינו ודאי טריפה רק ספק טריפה. וא"כ כש"כ בהלכה דלדידן קיי"ל דהלכה א"צ בדיקה כלל א"כ אף ר"ל דפליג בזה וס"ל דהלכה צריכה בדיקה מ"מ אין זה רק ספק טריפה וא"כ כשנתערבה באחרות הו"ל ס"א בגוף וס"א בתערובת דשרי לדברי ר"ת והדק"ל כנ"ל. אלא י"ל דאין הטעם כלל הכא משום דנפולה הוי טריפה ודאית רק דאף אם נפולה היא ספק טריפה (וכ"מ מפירש"י בזבחים שם ד"ה נפולה) מ"מ כיון דכן נאמר בהלמ"מ שנפולה היא ס' טריפה כ"ז שלא שהתה מעל"ע ונבדקה או כ"ז שלא הלכה לדידן (ולר"ל הלכה לחוד לא מהני כ"ז שלא נבדקה). וכמבואר מפירש"י במתניתין רפ"ג דחולין ע"ש. (ולא נאמר בהלמ"מ רסוקת איברים רק נפולה לחוד). ממילא אין לצרף ספק זה לס"ס כלל. אחר שספק זה נאסר מהלמ"מ בפירוש. דהרי אף בגבינות הנכרים וכה"ג שגזרו מחשש דרבנן ג"כ כתב האחרונים בשם או"ה דחשיב כאיסור ודאי ואין לצרפו לס"ס וכש"כ היכא שנאסר הספק מהלמ"מ דאין לצרפו לס"ס כלל. ומ"מ בספק דרוסה שפיר יש לצרפו לס"ס דלא נאסר מהלמ"מ רק דרוסה ודאית דחזינן שהטיל בה ארס. שזהו פירוש דרוסה) וכדקיי"ל כן בפשיטות דס' דרוסה מצטרף לס"ס. וניחא שפיר כל הנ"ל. ואכמ"ל: סימן ד א ע"ד שאלתו. שבבהכ"נ דשם מכבר נבנה עזרת נשים העליונה בכותל מערב. וגם בכותל צפון יש ע"נ למטה עם גראטעס קטנים בכותל צפון הנ"ל. וכעת שנתרבו ב"ה אנשי קהלתו ק"ק אוסטראווצי יש דוחק גדול בע"נ הנ"ל עד שבימים הנוראים היה ס"נ כמעט מחמת גודל הדוחק ובקיץ העבר שהיה שריפה ר"ל ברחוב בית הכנסת הנ"ל. והבהכ"נ הנ"ל נשאר על עמדו רק שהע"נ שלמטה בכותל צפונית הנ"ל נתקלקל לגמרי מחמת השריפה ורוצים אנשי קהלתו להעמיד ע"נ אצל כותל צפונית הנ"ל על הע"נ שלמטה. ויען שבכותל צפונית מהבהכ"נ יש שתי חלונות. ובאם שיבנו שם ע"נ למעלה על הע"נ שלמטה כנ"ל. יהיו השתי חלונות של בהכ"נ הנ"ל פונים לבנין החדש של ע"נ העליונה. ע"כ רוצים לעשות כמה חלונות בכותל ע"נ העליונה כנגד חלונות בהכ"נ הנ"ל. אלא שמ"מ עדיין אפשר שיאפיל מעט אור מהבהכ"נ הנ"ל מכפי שהיה בראשונה. ומבואר בש"ע (סימן ק"נ ס"ד) דבהכ"נ צריך