תורת חיים חלק ב רצג

שלש מכאן ושלש מכאן ושנים מכנגדן פירש רשב"ם ז"ל וכן סידרן מרחיק חצי אמה מזויות הכותל הארוך של צד הפתח וחופר כוך רחב שש טפחים דהיינו אמה ומניח כותל אמה וחופר כוך שני אמה וכו' ודבריו תמוהים דכיון דאין מרחיק מזויות הכותל הארוך אלא חצי אמה נמצא דאין מפסיק בין חלל הכוך הראשון לבין חלל מערה שנייה הסמוכה לה לרבי שמעון כי אם כותל חצי אמה ואפילו הכי סגי בהכי ואם כן בין כוך לכוך נמי אמאי מניח ביניהן כותל אמה בחצי אמה סגי ולא יעשה אורך המערה אלא חמשה אמות ורחבה שלש ומחצה לרבנן ולרבי שמעון חמש אמות על שבע ומחצה לכך נראה דלא סגי בין חלל לחלל בפחות מאמה וכך סידרן מרחיק אמה מזויות כותל הארוך של צד הפתח וחופר כוך אמה ומניח אמה כותל וחופר כוך שני אמה ומניח אמה כותל וחופר כוך שלישי אמה ומניח אמה כותל וחופר כוך רביעי אמה בסוף הכותל בזויות ממש וכן יעשה לכותל הארוך שכנגדו ואותן שלשה כוכין שעושה בכותל הקצר שכנגד הפתח כך סידרן מניח חצי אמה סמוך לזויות מכאן וחצי אמה סמוך לזויות מכאן וחופר שלשה כוכין רוחב כל אחד אמה ובין כל אחד אמה כותל הרי ששה אמות וכן סידרן נמי לרבנן אבל בזויות ממש לא יעשה אלו שני הכוכין שלא יהיו הכוכין שבסוף כותל הארוך נוגעין לאלו קצת בראשיהן אי נמי לרבנן אין יכולין לקצר רחבה בפחות מד' דאם כן איך היו מכניסין הארון שהוא ד' אמות בכוך שהוא באורך המערה כמו שכתבו התוס' ור' שמעון סבר דאין לקצר רחבה בפחות משש כמלא המטה וקובריה דהמטה ארכה ד' אמות וב' אנשים נושאים אחד בראש המטה וא' בסופה הרי ששה אמות כדי שיכולין לעמוד ברוח המערה ולהכניס הארון בכוך שהוא באורך המערה

דעביד להו כמין נגר כתבו התוספות דהנך תרי נגרי בתוך החצר עצמו הוו וכן משמע מפי' רשב"ם ז"ל ודבריהם תמוהים דאם כן העומד בתוכו אמאי טהור הא תפיס מת ד' אמות כמה שכתבו התוס' ועוד דאם כן היו הארונות מגולין משני צדדין ואנן קבורה בתוך הקרקע בעינן מיהו יש לומר שהיו מעמיקין הנגר ממעלה למטה עד שהיה עמוק משולי החצר ולמטה ארבע אמות ושם נותנין המתים תוך הקרקע מיהו תימה דלא הוה חצר שש על שש דהשתא חסר שמנה אמה על אמה ועוד דאיך יתכן שאין פתח המערה רחב אלא ב' אמות ואיך יכנסו עם המת ומה שכתבו התוספות דלעולם הכוך שמימין הפתח הרחיקו אמה ושבשמאל עשו בקרן זויות דוחק הוא לומר שלא היו מעמידין אותן בשוה. ועוד תימה דמתניתין משמע דלאו בחצר הוו קיימי. דקתני ואחד מימין הפתח ואחד מן השמאל ועדיין לא הזכיר עשיית החצר דבתר הכי קתני ועושה חצר משמע דבפתח מערה קא מיירי. על כן נראה דפני המערה הפתוח לחצר היינו פתח המערה וקאמר דעביד להו כמין נגר אחד מימין פתח המערה בסוף כותל הארוך במקצוע שבין הכותל לחצר ואחד משמאל פתח המערה בסוף כותל הארוך במקצוע שבין הכותל לחצר אבל טפי מתרי נגרי לא מצי עבדי משום דהוו מתדשי דדוקא הנך לא מתדשי כיון שעומדין במקצוע ואין עוד שום כוך חוצה להן נמצא שאין לשום אדם עסק שם דאפי' בשעה שהיו מכניסין את המת לשני כוכין החיצונות לא הוו קא מתדשי שהרי מרוחקין היו מקרן הכותל אמה כדפירשנו אבל לפנים מהנך תרתי נגרי כיון דהוו כוכין משם ולפנים איכא למיחש שמא ילך אדם להשתטח על הקברים ויתחיל מכוך החיצון ויסבב וילך משם ולפנים סמוך לכותל וידרוס עליהן וכ"ש דאי הוו עבדי נגרי באמצע המערה דהוו דרכי עלייהו בשעה שמכניסין המתים אל הכוכין ויותר נראה דלאו קושיא היא ליעבד טפי מתרי נגרי דאיכא למימר דהכי הוו נהיגי דלא למיעבד טפי מתרתי אחד מימין הפתח ואחד משמאלו ותדע דלמאי דמוקי בסמוך להנך ב' כוכין בניפלי' תיקשי אמאי לא הוה עביד להו אלא ב' אמות מצד הפתח מימין ומשמאל ולא עביד נמי הכי בכל המערה באותן אמות כותל שבין הכוכין אלא צ"ל דקים להו דהכי הוו נהיגי דלא למיעבד טפי מתרתי ודוקא מימין הפתח ומשמאלו

דעביד להו בקרן זויות פירשב"ם ז"ל מאחורי המערה ולא לצד פתח בשני הזויות שכנגד הפתח ותימה מידי כנגד הפתח קתני מימין ומשמאל הפתח קתני משמע דבצד הפתח הוו קיימי ולשון ראשון שהביא רשב"ם ז"ל אין נראה כלל חדא דאין זה לשון קרן זויות ועוד דאמאי פריך והא נגעי כוכין אהדדי טפי הוה ליה למיפרך והא אי אפשר למיעבד להו כיון דליכא אלא פלגא דאמתא ואפי' למאי שפי' שמרחיקין כוך ראשון אמה מן הקרן אכתי לא שייך למיעבד הכי אפי' במעמיק דודאי יפול הכוך כיון דלית ליה כותל אלא מצד א' ומצד הב' פתוחה לגמרי למערה שנייה שבצדה ונראה דעביד להו בקרן זויות בצד פתח המערה ממש בקרן שבין תחילת כותל ארוך מער' זו לבין תחילת כותל ארוך מערה שנייה שבצדה ועביד להו באלכסון חצי כוך בכותל זה וחצי הכוך בכותל זה כזה $ציור בספר$ ולפי זה למאי דמשני במעמיק צ"ל דד' כוכין היו שם זה על גב זה אחד במערה זו הולך ממזרח למערב ואחד במערה שנייה שבצדה הולך מצפון לדרום ואחד בזויות של מערה זו הולך באלכסון ואחד בזויות של מערה שניה הולך גם כן באלכסון ואף על גב דגובה ד' כוכין זה על גב זה הוא ד' אמות וד' טפחים דהא רומן ז' ובתוספתא קתני דגובהה של מערה אינה אלא ד' אמות שמא לא שמיע ליה ברייתא א"נ דרבנן היא ור"ש אית ליה דגובהה חמש אמות ויותר וכן משמע דמסתמ' כי היכי דפליג רבי שמעון אדרבנן באורך המערה וברחבה הכי נמי פליג עלייהו בגובהה וסבירא ליה דגובהה יותר מד' דלעולם עושין גובה הבית כפי מדת ארכו ורחבו כדתנן רומו כחצי ארכו וכחצי רחבו וארפת בקר נמי קאי כדפירש רשב"ם ז"ל לעיל וכיון דרבנן לא איירי במתני' בשיעור גובהה של מערה כמה הוא לכך ר"ש נמי לא איירי ביה ותדע דלר"ש גובה המערה טפי מארבע אמות הוה דאי לאו הכי לי"מ שכתב רשב"ם ז"ל דעביד להו בקרן זויות היינו בחצי אמה הפנוייה בזויות מזה ומזה תיקשי למאי דמוקי ליה במעמיק וארבע מערות דר"ש נמי במעמיק אם כן ד' כוכין זה על גב זה היכי הוו קיימי כיון דמערה גבוה ד' אמות וד' כוכין זה על גב זה גובהן ד' אמות וד' טפחים אלא ודאי לר"ש גובהה של מערה טפי מד' אמות הוה כי היכי דפליג בארכה וברחבה. ואע"ג דמשמע בשמעתין שהחצר גבוה מן המערה וא"כ אי אפשר להכניס את המתים לכוכין שבזויות אלכסון מפני קרקע החצר י"ל שהחצר לא היה גבוה מן המערה כלל ושולי החצר והמערה שוין היו והא דקאמר אי לבראי היינו לבראי בתוך החצר חופר קבר ד' אמות באורך כמו שאנו עושין כדפירשב"ם ז"ל למאי דגרסינן אי לגואי ולהכי לא פריך נמי לר"ש הא נושאי המטה דורסין הכוכין המוקפין מכל צד דשאני התם דהכוכין חפורין למטה אבל למעלה קרקע עולם הוא ואין זה בזיון אבל אהנך תרתי פריך שפיר דנושאי המטה דורסין על חפירות הקברים וכן משמע מפירש"י ז"ל בפ' משוח מלחמה דחצר ומערה שוין היו א"נ החצר היה גבוה מן המערה אמה או אמתים ואותן ב' כוכין שבאלכסון הן למעלה מגבהו של חצר ומה שלא עשו הנך תרתי במעמיק מאחורי המערה בשני הזויות שכנגד הפתח י"ל דהכי קים להו והכי הוו נהיגי דלא למיעבד במערה אחת טפי מי"ג כוכין ושנים מהן יהיו אחד מימין הפתח ואחד משמאלו כדמשמע בסמוך גבי הא דמוקי להו בניפלי וכמו שפי' לעיל

הכא נמי בניפלי פירשב"ם ז"ל דלר"ש נמי הכוכין שהן בתוך הד' אמות של מערה שנייה קברי נפל הן שאין ארכן אלא חצי אמה וזה נראה דוחק לומר דחצי המערה היתה לצורך נפלים וחציה היתה לצורך גדולים ודוחק נמי לחלק בין המערות ולומר דשתי' מהן היו לצורך גדולים ושתים מהן היו לגדולים ולנפלים. לכך נראה דד' מערות דר"ש ליכא מאן דפליג דבמעמיק הוו והא דמשני ה"נ בניפלי אאותן ב' כוכין קאי שהיו עושין אחד מימין הפתח ואחד משמאלו קאמר דניפלי הוו שהיו מניחין נפל אחד מימין הפתח באמה שהרחיק מזויות כותל הארוך כדפירשתי ונפל אחד משמאל הפתח באמה שהרחיק מזויות כותל הארוך ולפי' רשב"ם ז"ל שלא היו מרחיקין את כוך הראשון אלא חצי אמה דוחק הוא לומר שהיו עושין כוך בכותל קצר שאינה אלא חצי אמה. וא"ת כיון דהשתא נמי רבי שמעון במעמיק איירי אמאי דחיק לאוקמי הני תרתי בניפלי לוקמי כרבי יוחנן דעביד להו בקרן זויות ובמעמיק וי"ל דלפי מה שפירשתי דעביד להו בקרן זויות היינו באלכסון אתי שפיר דלא ניחא ליה לאוקמי דמעמיד תלת זימני

הכי נמי בניפלי צ"ל דקים להו שכן המנהג דלא למיעבד במערה אחת טפי מי"ג כוכין וב' מהן צריכים להיות א' מימין הפתח וא' משמאל הפתח דוקא דאי לאו הכי למאן דמוקי להנך תרתי בניפלי תיקשי אמאי לא הוה עביד ה"נ בכל המערה באותן אמות כותל שבין כוך לכוך אלא צ"ל דלא הוו נהיגי למיעבד אלא בכה"ג וא"כ לא קשה מידי מה שהקשו רשב"ם ז"ל והתוספות לעיל גבי הא דמשני דעביד להו בקרן זויות אמאי צריך שיעשה בקרן זויות יעשה ברוחב או באורך המערה וכו' דדוקא בצד הפתח היו עושין לאלו השנים אחד מימין ואחד משמאל דלכולהו שינויי הנך תרתי מימין ומשמאל הפתח הוא ועל כרחך צריך לומר דטעמא הוה להו לעשות אותן דוקא משמאל ומימין פתח המערה

מכדי כל אמתא בריבועא אמתא ותרי חומשי באלכסונא אין החשבון מכוין שאם תחתוך טבלא של עשר על עשר שתי וערב יהיו בה ד' טבלאות של ה' על ה' עשה רבוע בפנים שילך באלכסון של ד' טבלאות תמצא בריבוע הפנימית נ' אמות על אמה שהרי הוא חציו של חיצון שהוא ק' ואם אין באלכסון של ה' אלא כמו שעולה בחשבון אמתא ותרי חומשי באלכסונא אז לא היה לו להיות בריבוע הפנימית אלא מ"ט אמות על אמה כדין ז' על ז' והאלכסון נמי של רביע הפנימית לא היה לו להיות י' אלא ט' אמות וד' חומשין אלא יש מעט יותר מאמתא ותרי חומשי באלכסונא כן כתבו התוספות בעירובין ובסוכה

דף קב אם יש ביניהן מד' עד ח' פירשב"ם ז"ל דס"ל להאי תנא דג' מתים נקברים בכותל רחבה שאינה אלא ד' אמות כבר הקשו התוספות על דבריו מהא דתנן באהלות בודק אמה ומניח אמה ומהא דקתני בסמוך רואין את האמצעיים כאלו אינן וכו' ודברי ר"ת ז"ל שכתב דד' אמות היינו לשנים שברוחב ב' אמות ואמה בינתים והשלישי ימצא בסוף אמה רביעית חצי אמה מרוחב המערה וכו' צריכין עיון דלשון מד' עד ח' לא משמע הכי לכאורה ועיין בתוספות פרק ט' דנזיר ועוד תימה דבסמוך קאמר מצאן רצופין ואין ביניהן מד' אמות עד ח' מאי, עד ח' דקאמר הוה ליה למימר ואין ביניהן ד' אמות ותו לא לכך נראה דה"ק אם יש ביניהן מד' עד ח' כלומר ששלשה מתים הללו מסודרין בענין שיכולין לומר שהיתה שם מערה רחבה ד' אמות וארכה ח' אמות והיה שם אמה בין כוך לכוך כפי המנהג הרי זו שכונת קברות בין אם נמצאין שלשתן בשורה אחת כסדר שיש לתלות כולן באחד מכותלי הארוך של מערה בין אם נמצאים אחד בתחילת ח' ואחד בסוף ח' והשלישי כנגדן רחוק מהן ארבע אמות דאיכא למיתלי השנים בכותל ארוך זה והא' בכותל ארוך שכנגדו בין אם נמצאים שנים בכותל רחב ואחד בכותל ארוך או איפכא או כל אחד בכותל בפני עצמו אם יכולין לומר שהיתה ביניהן מערה רחבה ארבע וארכה ח' הרי זו שכונת