תורת חיים חלק א עז

דף ב' שבועות שתים כתבו התוספות הא דלא פתח הך מס' כל כינויי שביפות כדפתח נדרים ונזיר וכו' בריש נדרים כתבו התו' משום דבשבועות ליכא ידות שבועות לכך לא חש להזכירם דהתם בנדרים ונזיר קחשיב כינוים וידות:

מראות נגעים שנים הא דלא קתני מראות הנגעים בה"א כדקתני ידיעות הטומאה יציאות השבת משום דטומאה לאו בידיעות תליא וכן שבת לאו ביציאות תליא אבל נגעים במראה תליא מילתא דשאת וספחת ובהרת מיני מראות נינהו כדלקמן וכל שאין לו מראות הללו לאו נגע הוא אלא שחין בעלמא לכך לא שייך למיתני מראות הנגעים כיון דנגעים גופייהו הן הן המראות את שיש בהן ידיעה בתחילה וידיעה בסוף והעלם בינתים וא"ת אמאי מפרש מילי דידיעות ברישא והדר מפרש שתים שהן ארבע בפרק ב' ובשבועות מפרש שתים שהן ארבע ברישא בפ' שלישי והדר מפרש מילי דשבועות כמו שכתבו התו' לקמן וי"ל דכיון דאיצטריך לפרוטי ידיעות תחילה כדאמר לקמן איידי דזוטרין מילייהו פסיק שרי להו והדר תני שבועות דנפישין מילייהו לכך מפרש מילי דידיעות ברישא דאי הוה מפרש שתים שהן ארבע דידיעות ברישא היה צריך לפרש נמי שתים שהן ארבע דשבועות בתר הכי מיד דכיון דקאי לפרושי שתים שהן ארבע דקתני רישא לא שייך להפסיק ולמיתני בינייהו מילי דידיעות ברישא ובתר הכי מפרש שתים שהן ארבע דידיעות ודשבועות בלי הפסק והדר קתני מילי דשבועות:

פתח בשבועות ומפרש ידיעות הטומאה מעיקרא הוה ליה לסדר הא דקאמר בתר הכי שבועות שתים שהן ארבע שתים שאוכל ולא אוכל וכו' והך פירכא הוה ליה לסדר לקמן בפיסקא דאת שיש בהן ידיעה בתחילה וכו' כסדר המשנה וי"ל דאהא דמשני שבועות ידיעות דגבי הדדי כתיבין וכו' פריך דאי לאו הך שינויא איכא למימר דידיעות הטומאה שתים שהן ארבע נמי תני הכא איידי דתני שבועות כמו שבת ונגעים ואיידי דתני הכא ידיעות שתים שהן ארבע תני נמי הכא מילי דידיעות איידי דאיידי וכיון דידיעות ומילי דידיעות לאו עיקר נינהו בהאי מסכתא אלא איידי בעלמא לכך מפרש להו ברישא דפסיק שרי להו בדבר שהוא טפל ומתיר התנא עצמו מהן ונפטר מהן תחילה ובתר דשרי להו חוזר לעיקר המסכתא ומילי דשבת ונגעים דנפישין ואית בהו כדי מסכתא לכך קתני להו לכל אחד במסכתא באפי נפשיה אבל ידיעות דזוטרן מילייהו ולית בהו כדי מסכתא לכך תני להו הכא איידי דקתני ידיעות הטומאה שתים שהן ארבע אבל השתא דקאמר דשבועות וידיעות תני להו גבי הדדי כיון דגבי הדדי כתיבן ודמיין להדדי א"כ ידיעות עיקר נינהו הכא כמו שבועות לכך פריך פתח בשבועות ומפרש ידיעות ומשני דאע"ג דידיעות נמי עיקר נינהו אפ"ה כיון דזוטרין מלייהו פסיק שרי להו:

דף ג' פתח בשבועות ומפרש ידיעות כתבו התוספות וליכא למימר דמינה דסליק מפרש ברישא דהא ממראות נגעים סליק. ועוד נראה דלא שייך למימר במאי דסליק פתח אלא כי ההיא דבמה מדליקין ובמה אין מדליקין אין מדליקין וכו' במה טומנין ובמה אין טומנין אין טומנין וכו' במה אשה יוצאה ובמה אינה יוצאה לא תצא וכו' כדאיתא בריש נדרים דהנך כולהו פירושא קמפרש לה למאי דתני מעיקרא לכך זימנין דמפרש ההוא דסליק מיניה ברישא אבל הכא מילי דידיעות מילתא אחריתא הוא ולאו לפרושי למאי דתני מעיקרא לכך פריך ליתני דיני דשבועות מעיקרא כיון דפתח בשבועות:

קסבר רבי ישמעאל לאו שאין בו מעשה לוקין עליו כתבו התוספות פירוש ולית ליה דרבא אלא דריש לשוא לשוא שני פעמים אם אינו ענין לשבועת שוא תנהו ענין לשבועת שקר וכו' ולא משמע כן מדנקט סתמא קסבר רבי ישמעאל לאו שאין בו מעשה לוקין עליו משמע דבכל התורה כולה ס"ל הכי כדפי' רש"י ז"ל ועוד דא"כ מאי קאמר בסמוך אילימא הא סתמא דתנן אבל המותיר בטהור וכו' והא איכא למימר דהנך סתמי לא פליגי אהדדי דבשבועות סתם לן דלוקין אלאו שאין בי מעשה משום דדריש לשוא לשוא אבל אם בעלמא ס"ל דאין לוקין ולכך נראה דהא דמשני קסבר רבי ישמעאל לאו שאין בו מעשה לוקין עליו בכל התורה כולה קאמר כדפירש רש"י ומה שהקשו התוספות דאמאי מייתי מילתא דרבא אדרבא הוה ליה לאתויי מלתא דרבי יוחנן דאמר לשוא לשוא ב"פ וכו' ודריש מיניה ר' ישמעאל בין אוכל ולא אוכל בין אכלתי ולא אכלתי ולית ליה דרבא נראה דלאו קושיא היא דודאי למ"ד לאו שאין בו מעשה לוקין עליו ולא דריש לשוא לשוא שתי פעמים אם אינו ענין וכו' אלא לשום דרשה אתיא לדידיה ודאי לית ליה דרבא אבל למאן דדריש לשוא לשוא שתי פעמים אם אינו ענין לשבועת שוא תנהו ענין לשבועת שקר על כרחו אית ליה נמי הא דרבא דאי לית ליה א"כ תקשי ליה אמאי אפקיה רחמנא לשבועת שקר בלשון שוא לפירש"י ז"ל וכן לפירוש ר"ח ז"ל דכיון דדריש לשוא לשוא וגלי רחמנא גבי עדות דשוא ושקר אחד הן ע"כ לא מרבינן אלא אכלתי ולא אכלתי וכדמפורש בהדיא בקרא דמי ולהכי נקט רבא בפירוש רבתה תורה וכו ולא שייך למימר דרבי ישמעאל לית ליה הא דרבא דכיון דדריש לשוא לשוא שתי פעמים הוה ליה מלתא דרבא כדמפורש בהדיא:

התראת ספק היא כתבו התוספות אבל משום דהוי לאו שאין בו מעשה לא מיפטר דקסבר דלוקין עליו ותימא דבסוף פ"ד מיתות פטר ר"ל חסמה וכו' קושיית התוספות היינו לפי המסקנא דהדר ביה ש"ס מהא דמשני לעיל קסבר רבי ישמעאל לאו שאין בו מעשה לוקין עליו להכי ליכא למימר דדוקא גבי שבועה אית ליה לר"ל דלוקין עליו דדריש לשוא לשוא ב"פ כדר' ישמעאל לפי' התוס' דהא לא קיימא הכי וכיוו דלא אשכחן שום תנא דמחלק בהכי ואדרבא אשכחן תנא דמתניתין דמייתי בסמוך דאית ליה דאפי' בשבועה אין לוקין דקתני שבועה שלא אוכל ככר זו שביעה שלא אוכלנה וכו' לכך צריך לומר דר"ל נמי לא מחלק בהכי דאל"ה תיקשי ליה מתני' דמייתי בסמוך קסבר ר' ישמעאל לאו שאין בו מעשה לוקין עליו הא דלא קאמר אלא אע"ג דהדר ביה משום דלא נזכר אמורא קודם לכן כמו שכתבו התוספות בכמה דוכתי:

דף ד' אבל אוכל ולא אוכל לא לקי כתבו התוספות וכן מייתי לעיל שפיר ממתני' דמותיר בטהור אע"ג דאיכא למימר דפטר משום דיש בהן התראת ספק דמ"מ דמייתי ראיה דפליג תנא אמתני' וא"ת ומנלן דפליג דלמא מתניתין דהכא איירי בזורק ככר לים דהוי התראת ודאי כמ"ש התיספו' דלעיל לא שייך לשנויי דמתני' משמע ליה דאיירי כמתניתין דלקמן דהא לעיל אכתי לא הוי אסיק אדעתיה מתני' דלקמן וי"ל דכיון דהא נמי חשיב התראת ספק למ"ד ביטלו ולא בסלו לכך לא ניחא ליה לדחויי הכי כיון דלא הוי אליבא דכ"ע ולהכי קאמר ודלמא רבי יהודה היא דניחא טפי:

מראות נגעים מאי מלקות איכא יציאות שבת מאי מלקות איכא וא"ת אמאי לא מפרש ש"ס יציאות השבת ברישא כסדר דנקט ליה במתני' וי"ל דאורחא דש"ס הוא בכולהו דוכתא היכא דבעי לדחויי מלתא דאמורא בתיובתא קא מותיב מעיקרא תיובתא דלאו אלימתא ולבסוף קא מותיב תיובתא אלימתא דסליק מינה בתיובתא וכן בכ"מ פריך ש"ס פירכא כל דהו ברישא והדר פריך פירכא אלימתא והכא נמי מידיעות אלים ליה לאקשויי כיון דבהדיא קתני הרי זה בעילה ויורד העלמה בינתים אלמא דלקרבן איירי לכך פריך ממראות נגעים ברישא ומפרש להו ממטה למעלה והשתא ניחא הא דקאמר בסמוך הא ל"ק אם אין לך קושיא אחרת דמנא הוה ידע דאית ליה תו קושיא אחריתי דלמא לא הוה קשיא ליה אלא הך קושיא לחודא אלא משום דהך קושיא לאו אלימתא היא וכיון דאקשי ליה מעיקרא ממראות נגעים ובתר הכי מיציאות השבת שלא כסדר המשנ' הוה ידע דמידיעות קא בעי לאקשויי ליה קושיא אלימתא באחרונה דאורחא דש"ס לכך קאמר ליה אי משום הא לא קשיא דלאו אלימתא היא פשיטא דאית לך קושיא אחריתי ולפי מה שכתבו התוספות דהא דקשיא ליה ידיעות היינו כי מוקמינא מתניתין כר"ע אבל כרבי ישמעאל ולמלקות ניחא וכו' ולכך קאמר א"ה ידיעות כו' א"כ בתר הכי דקאמר נמי א"ה שתים שהן ארבע תרתי הוא דהויין וכו' איכא למימר נמי דדוקא אמאי דמוקי לה כר"ע ולמלקות פריך אבל כר' ישמעאל ולמלקות ניחא כיון דלדידיה מתני' בין לקרבן בין למלקות איירי איכא למימר דה"ק שבועות שתים בין לקרבן בין למלקות שהן ארבע למלקות ידיעות הטומאה שתים בין לקרבן בין למלקות שהן ארבע לקרבן וכן הא דקתני והעלם בינתיים וכו' לר' ישמעאל ניחא כיון דבקרבן נמי איירי וא"כ אתי שפיר הא דמפרש ש"ס מראות נגעים ברישא דכיון דבתר הכי הא בהא תליא אי לאו דמפרש מראות נגעים ברישא הוצרך לפרשו בתר איקימתא דרב יוסף דמוקי לה כרבי ולאו אורחא דש"ס לפרש אוקימתא קמייתא בתר דהדר מינה:

הא לאו הכי מיתוקמא כר"ע קשיא ידיעות תימא דהא ודאי אי הוה סבר ר"ע לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד לוקין עליו הוה אתי מתניתין שפיר כר"מ ולא הוה ק"ל ידיעות וכו' כמ"ש התוספות ומה שכתבו דקשיא ליה ידיעות כי מוקמינא מתניתין כר"ע דוקא כדמסיק בתר הכי אי הכי ידיעות התראות מיבעי ליה וכו' דבריהם נראים תמוהים חדא מדנקט סתמא קשיא ידיעות משמע דקושיא דלעיל קא קשיא ליה ועוד דר"ע מאי משני לאו אמרת ר' ישמעאל היא ולמלקות וכו' דלא משני מאי דאקשי ליה וליכא למימר דהתרצן הוה סבר דאקשי ליה ידיעות בפשטא דשמעתא דא"כ הדרא קושיית התוספות לדוכתא. ועוד דלפירושם בתר הכי דקאמר נמי אי הכי שתים שהן ארבע תרתי הוא דהויין איכא למימר נמי דדוקא אמאי דמוקי לה כר"ע ולמלקות פריך אבל כרבי ישמעאל ולמלקות ניחא כדפירשתי לעיל וא"כ אמאי קאמר אלא א"ר יוסף רבי היא אמאי הדר ביה מאוקימתא קמייתא והא אליבא דרבי ישמעאל מתוקמא שפיר ולא דחי אלא אוקימתא דר"ע על כרחך נראה דקס"ד דמקשה דכי משני לעיל מתניתין רבי ישמעאל היא ולמלקות היינו דוקא בבא דשבועות וכן יציאות השבת ומראות נגעים אפשר נמי לאוקמי לענין מלקות אבל ידיעות א"א כלל לפרש לענין מלקות כיון דבהדיא קתני הרי זה בעולה ויורד והעלם בינתים ושתים שהן ארבע אלמא דלענין קרבן איירי כדמסיק ואי משום דומיא י"ל דהוה סבר שיתרץ לו איזה תירוץ דאף ע"ג דמראות הנגעים לא הוי דומיא דאינך אפ"ה ניחא אבל לאוקמי ידיעות לענין מלקות מלתא דלא אפשר הוא ולכך הוה סבר דכי קאמר מש"ה קא מוקמינא כרבי ישמעאל דאמר לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד לוקין עליו ה"ק דמש"ה קא מוקמינא מתניתין כרבי ישמעאל ולמלקות פי' תלת מילי דידיעות ודאי לא מיתוקמא למלקות כדפירשתי ולא מוקמינא לה למתני' כר"ע ולמלקות בתלת מילי דהא ניחא טפי לאוקמי מתני' כרבי עקיבא כדפירש"י ז"ל אלא משום דאית ליה דאין לוקין אלאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד ולכך פריך הא לאו הכי קיימא כר"ע קשיא ידיעות דידיעות שתים שהן ארבע לא מיתוקמא כר"ע דאמר על העלם טומאה הוא חייב וכו' כדפריך לעיל וה"מ למיפרך ליה והא אינך תלת מילי מיתוקמי שפיר אליבא דר' עקיבא אפילו לענין קרבן אלא דעדיפא פריך ליה דמשום ידיעות א"א לאוקמי מתני'