תורת חיים חלק א קכג

דף ב הכל שוחטין וכל הכל לכתחילה הוא ואם תאמר אמאי נקט וכל הכל לכתחילה הוא ולא קאמר והכל לכתחילה הוא וליכא למימר דרב אחא הוה ידע דאיכא נמי הכל דלכתחילה הוא ולא פריך אלא כיון דלא' כולן לכתחילה נינהו א"כ ממאי דהכל דהכא לכתחילה הוא דתיקשי לך דלמא דיעבד הוא דא"כ מאי קא מהדר ליה רב אשי בסמוך וכל הכל לאו לכתחילה הוא וכו' הא רב אחא נמי הוה ידע דאיכא הכל לכתחילה הוא ולא הוה פריך אלא ממאי דהכל דהכא לכתחילה הוא ועוד דמאי קאמר רב אשי וכל הכל לאו לכתחילה וכי הוא לא ידע דאיכא לאקשויי דאע"ג דאיכא נמי הכל דלכתחילה לה הוא אכתי ממאי דהכל דהכא לכתחילה הוא דתיקשי לך. לכך נראה דרב אחא מעיקרא הוה בעי לאקשויי לרב אשי קושיא אלימתא ולמימר דהכל שוחטין ע"כ לכתחילה הוא דהוה סבר דדוחק הוא לחלק בין הכל להכל דאי משכחת לה דהכל לכתחילה הוא אפי' חד זימנא צ"ל דכולהו לכתחילה נינהו וכן איפכא ולכך נקט וכל הכל לכתחילה הוא דכיון דאמרה הכל שוחטין לכתחילה צ"ל דאית לך דכולהו לכתחילה נינהו כיון דאין סברא לחלק בינייהו והא אדרבא כולהו דיעבד נינהו דכיון דאשכחן הכל מעריכין דדיעבד הוא נמי כו' ע"כ דיעבד נינהו ולהכי קאמר וכל הכל ולא קאמר והכל לכתחילה הוא דאתי לאורויי ליה סברתו הא דנראה לו דוחק לחלק בין הכל להכל וא"כ הכל שוחשין על כרחך לאו לכחחילה הוא דהוי קושיא אלימתא ספי ממאי דמסיק ורב אשי לפי דבריו אהדרי ליה וקאמר וכל הכל לאו לכתחילה הוא כלומר כיון דאשכחן נמי הכל דלכתחילה הוא על כרחך צריך לחלק בין הכל להכל ואיכא למימר דהכל שוחטין נמי לכתחילה הוא ולהכי קא הדר ביה רב אחא וקאמר ליה אין איכא הכל דלכתחילה וכו' וליכא פירכא אלימתא דליכא הכרח לומר דהכל שוחטין דיעבד הוא אבל מ"מ אכתי איכא למיפרך ממאי דלכתחילה הוא דתיקשי לך. והשתא ניחא מה שפירש"י ז"ל וכל הכל לאו לכתחילה וכי אין לך הכל שהוא לכתחילה לאפוקי רב אחא דאמר וכל הכל לכתחילה הוא דבעו למימר דכל הכל דיעבד נינהו

שמא יקלקלו את שחיטתן כתבו התו' ויש מפרשים דגרסי' לקמן רבה אבל רבא לא וכו' ולדידהו פירושו של רש"י ז"ל ניחא מיהו על רש"י ז"ל קשה שכתב לקמן באוקימתא שתא דאביי שמא ישהו לקמן מפרש אתאי נקט לשון עתיד והיינו לאשמעינן שאין מוסרין להן חולין לכתחילה ואפי' אחרים רואין אותן כמו שכתב בהדיא באוקימתא דרבה בר עולא א"כ ס"ל דאביי דייק בין יקלקלו לקלקלו ואביי לא חייש בהא דלא קתני ואם שחטו ואית ליה דוכולן ששחטו אחרש שוטה וקטן לחודא קאי וא"כ למה ליה למיתני יקלקלו הא מסיפא שמעינן לה מדקתני וכולן ששחטו ואחרים רואין כו' דמשמע דיעבד דוקא ויש לפרש דרש"י ז"ל אית ליה דאי לאו דיוקא דיקלקלו מסיפא לא שמעינן לה דאיכא למימר דהוא הדין לכתחילה נמי מוסרין להן באחרים רואין ואיידי דתנא רישא דיעבד דחרש שוטה וקטן אפילו דיעבד נמי לא תני סיפא נמי דיעבד והתו' לא ניחא להו למימר הכי דא"כ ליתני ואם אחרים רואין אותן שחיטתן כשרה דמשמע דיעבד מדקתני נמי וכולן ששחטו משמע דיעבד דוקא

דאי דיעבד תרתי דיעבד למה לי פירש"י ז"ל דהוה ליה למיתני שחיטת הכל כשרה וטפי נראה דה"ל למיתני הכל שחיטתן כשרה או הכל ששחטו שחיטתן כשרה דשחיטה לאו מידי מעליותא היא ולאו אורחא למיפתח מסכתא במידי דלאו מעליא דלהכי פתח מסכת פסחים אור לי"ד ולא פתח ותני בהדיא ליל י"ד עוד פירש"י ז"ל א"כ ליהני הכל שוחטין לחודיה כדתנן גבי מעריכין ונודרין ולא מפרש למה לי למיתני הכל שוחטין ואיצטריך לפרושי ושחיטתן כשרה למימר כו' וקשה דלמה גבי מעריכין ונודרין שאני דלא איצטריך לפרושי כיון דקרא כתיב וכי תחדל לנדור וגו' דמשמע הא אם תדיר יהיה בך חטא אבל הכא איכא למימר דהכל שוחטין לכתחילה קאמר לכך איצטריך לפרושי ושחיטתו כשרה. וכיון דאיכא למימר דושתיטתן כשרה פירושא קא מפרש לה להכל שוחטין דרישא א"כ איכא למימר דשחיטת הכל כשרה נמי לא ניחא ליה למיתני משום דניחא ליה למיתני לשון התנאים כמו הכל סומכין כדפירש"י ז"ל לעיל ולא קתני תרתי דיעבד אלא פירושי קא מפרש לה להכל שוחטין לכ"נ דלישנא דושחיטתן כשרה פשיטא דלאו פירושא הוא דוי"ו דושחיטתן משמע דמלתא באפי נפשיה הוא וכן משמע קצת מדפריך תרתי דיעבד למה לי משמע דפשיטא ליה דתרתי מילי נינהו מדלא קאמר דאי דיעבד פירושא למה לי מ"ש מהכל מעריכין דלא מפרש וכיון דושחיטתן כשרה על כרחך לאו פירושא הוא פריך שפיר דאי דיעבד תרתי דיעבד למה לי ניתני הכל שוחטין לחודיה דהא ליכא למימר דחייש התנא דלא תימא הכל שוחטין לכתחילה קאמר דא"כ השתא נמי דתני ושחיטתן כשרה אכתי איכא למימר דהכל שוחטין לכתחילה קאמר כיון דושחיטתן כשרה ע"כ לאו פירושא הוא אלא ודאי לא חייש התנא מידי וא"כ תרתי דיעבד למה לי אלא ע"כ הכל שוחטין לכתחילה קאמר

האי טמא ואמאי במאי קצת תימא דלא פריך הכי לפרק כל הפסולים דקתני בהדיא שהשחיטה כשרה בטמאים דהכא לאו בהדיא קתני לה אלא אוקימתא בעלמא היא ואיכא נמי לאוקמי מתניתין כשאר אמוראי וכל שכן דמסיק לקמן דודאי התם עיקר כיון דבקדשים קאי ויש לומר דהתם לא מצי פריך דאיכא למימר לעולם דאיטמי במת והא דשחיסתן כשרה בדיעבד משום דמפרכסת הרי היא כחיה מיהו לכתחילה לא דחיישינן שפא יגע אחר פירכוס אבל הכא פריך שפיר דכיון דמוקי לה בסכין ארוכה דוקא ולא מוקי לה אפי' בסכין קצרה ובחולין שנעשו על טהרת הקדש שוחט לכתחילה משום דמפרכסת הרי היא כחיה ובמוקדשין לכתחילה לא שמא יגע אחר פירכוס ובדיעבד כשרה כיון דמפרכסת הרי היא כחיה אלא ודאי צ"ל דמפרכסת מטמא טומאת אוכלין אי נמי צריך לומר דאף על גב דמפרכסת הרי היא כחיה מכל מקום היכא דנגע להדיא שחיטתו פסולה במוקדשין אפילו דיעבד לכך פריך דאיטמי במאי

דף ג המניח דיעבד קתני כתבו התוספות דהא דחותך כזית בשר משום דכל זמן שיכול לתקן יש לו לתקן אבל אי ליתא לכותי קמן שרי וכן כתבו בסמוך באוקימתא דרבא ולא משמע כן מדקאמרי הכי קתני משמע דחותך כזית בשר נמי מתני' קתני לה ומתני' לא מיתוקמא אלא בחותך כזית בשר ועוד דכולהו אמוראי דמפרשי לה למתני' כולהו פרשי לה דושחיטתן כשרה דקתני היינו דוקא ע"י תיקון לרבה בר עולא צ"ל ברי לי שלא נגעתי לאביי ורבא צריך לחתוך כזית בשר לרב אשי צריך לבדוק סכינו אחריו לרבינא צריכין לבודקו אם יודע הלכות שחיטה או צ"ל ברי לי כו' וקשה מנא להו למימר הכי דלמא מתני' ס"ל דבדיעבד שחיטתן כשרה בלי שום תיקון ונהי דלרבה בר עולא ולרבינא לא מיתוקמא וכולן ששחטו אא"כ צ"ל דאפילו בדיעבד אין שחיטתן כשרה אלא ע"י תיקון מ"מ לרב אשי מנא ליה למימר הכי דהא ודאי ס"ל דכי לא בדק סכינו אחריו פסול אפי' בדיעבד כדמשמע בסמיך וכ"כ הטור. ועוד קשה לרבה בר עולא ולרבינא מנא להו דחוץ מחרש שוטה וקטן דקתני דאפי' דיעבד נמי לא קאמר דלמא לכתחילה קאמר וארישא קאי דקתני הכל שוחטין לכתחילה חוץ מחרש שוטה וקטן דלכתחילה לא ורש"י ז"ל כתב דהא אדיעבד קיימינן ולאו דיוקא מעליא הוא דשפיר איכא למימר דלא קאי אמאי דסליק אלא אמאי דפתח והא דקתני וכולן ששחטו ואחרים רואין אותן דמשמע דיעבד דוקא הא איכא למימר לדידהו דה"ה לכתחילה נמי שרי בחרש שוטה וקטן כשאחרים רואין אותו ודיעבד נקט משום שמא במוקדשין לרבה או משום אין מומחין ואין מוחזקין לרבינא. ועוד קשה דקאמרי שמא ישהו שמא ידרסו ושמא יחלידו אמאי לא קאמרי נמי שמא יעקרו דהיינו עיקור דסכין פגומה דלא מינכר. ע"כ נראה דמתניתין הכי דייקא דושחיטתן כשרה דקתני היינו דוקא ע"י איזה תיקון מדקתני רישא הכל שוחטין סתמא ושחיטתן כשרה סתמא ולא מפרש מידי אע"ג דלכולהו אמוראי לאו מילתא דפשיטא הוא והדר קתני חוץ מחרש שוטה וקטן ומפרש טעמא בהדיא שמא יקלקלו את שחיטתן ולא קתני סתמא חוץ מחש"ו ואע"ג דלכאורה הטעם פשוט דהכל יודעין דחש"ו לאו רני דעה נינהו ומקלקלין אלא ודאי חוץ מחש"ו דאפי' דיעבד נמי לא קאמר ולהכי איצטריך לפרש טעמא דלא תיקשי כיון דכל הנך דמרבינן אהכל שוחטין כולהו אית להו נמי ריעותא כי היכי דאית להו ריעותא לחש"ו דלרבה איכא למיחש שמא יגע בבשר ולאביי ורבא ורב אשי שמא ישהו שפא ידרסו וכן לרבינא וא"כ מ"ש דבדידהו שחיטתן כשרה בדיעבד ובחש"ו אפי' דיעבד נמי לא לכך מפרש תנא טעמא שמא קלקלו או שחיטתן כלומר דכל שאני דלהכי שחיטתן כשרה בדיעבד משום דאית להו תיקון וליכא ספיקא דאיכא למיקם אפלתא למר באומר ברי לי כו' ולמר בחותך כזית בשר או בבדיקת סכין אבל חש"ו לית להו תיקון דליכא למיקם אמלתא ואיכא לספוקי שמא קלקלו כו' ולפי דבחש"ו איכא נמי למיקם מיהא אם עשו הגרמה או עיקור כשנעקר הסימן ממקומו דמינכר וכן עיקור דסכין פגומה דאפשר למיבדק סכין בתרייהו לכך קאמרי כולהו אמוראי חוץ מחש"ו דאפי' דיעבד נמי לא שמא ישהו שמא ידרסו ושמא יחלידו פי' נהי דאהגרמה ועיקור היכא למיקם מ"מ אשהייה דרסה וחלדה ליכא למיקם וכיון דלית להו תיקון לכך שחיטתן פסולה אפי' דיעבד משא"כ הנך דמרבינן דבדיעבד אית להו תיקון ולפי מה שפי' הא דמשני המניח קתני דיעבד צריך לומר כמ"ש התוספות מעיקרא דלאו לשנויי אליבא דאביי קאתי וכו' ומה שהקשו התוספות לדרבא דאמר חותך כזית בשר מהא דשרי במתניתין בפ' רבי ישמעאל בעכו"ם שנמצא בצד הבור י"ל דשאני התם דאיירי שעומד שם בצד הבור שלא ברשות ישראל לכך מירתת ספי אבל הכא כיון דברשות ישראל קא שחיט וכן במניח עכו"ם בחנותו דברשות ישראל הוא בחנות לא מירתת וההיא דאין השומר כו' נמי כיון דאיירי במטהר יינם של עובדי כוכבים ומזלות לא מירתת

רב אשי אמר וכו' כתב רש"י ז"ל רב אשי אמר גרסינן משמע דבספרים ישנים הוה גרסינן אמר רב אשי ונראה ליישב גירסא הישנה משום דכל היכא דאשכחן בש"ס קושיא קצרה ובתר הכי נזכר אמור' דמשני לה כגון מנא הני מילי אחר ר' פלוני כו' ההוא דמשני לה איהו הוא דפריך לה וכן לקמן ליחוש דלמא האי הוא דהוה שחיט שפיר אמר רב מנשה כו' רב מנשה גופיה הוה פריך לה לפרושי לברייתא והכא נמי נראה דרב אשי הוה קא בעי לפרושי מתניתין לתלמידיו והוה יתיב וקאמר הכל שורטין לכתחילה ושחיטתן כשרה בדיעבד וקאמר דהכל שוחטין אפי' ישראל עובדי כוכבים ומזלות כו' ורבינא קאמר דהכל מומחין שוחטין וכו' ואפשר דבני הישיבה לא הוו ידעי אוקימתא דרבה ודאביי ורבא ולכך כשהיו שונין מתיבתא דיומא היו שונין בכי האי גוונא הכל שוחטין לכתחילה ושחיטתן כשרה דיעבד אמר רב אשי כו' רבינא אמר וכו' אלא כיון דהך קושיא הקשוה כבר בימי אביי ורבא ותירצוה הוצרך סתמא דש"ס להדר דבריהן תחילה כיון דאינהו הוו קשישי ולפי זה אין מכאן ראיה דרב אשי סידר הגמרא

דף ד דלמא האי הוא דהוה שחיט שפיר אף על גב דהתוסםות כתבו