תולעת יעקב פג

ששה קצוות פנה למעלה וחתמו ביה"ו וכו' אמר כי משם זה והוא שם יה"ו נעשו ששה צרופין והם ששה שמות הנזכרים שם כל שם משלשה אותיות שהם י"ח אוקיות וחתם בהם כל ששה קצוות כי אלו לא שם להם גבול היו נמתחים והולכין לאין תכלית, ודע כי כל יום מימי החג ירמוז לשמטה אחת כמו שנודיע במה שיבא ולפיכך היו הנענועין בדרך זה והמשכיל יבין

סוד הקפת המזבח

שנינו בפ' לולב וערבה בכל יום מקיפין את המזבח פעם אחת וכו' המזבח הזה ירמוז אל המזבח אשר לפני ה' ובכל יום מימי החג מקריבין קרבנות כנגד אומות העולם ואין למזבח חלק בהם לפיכך מקיפין אותה בשבעה מינין בכל יום כדי שתתברך משבעה חלקים נחלים עליונים ונותנין לה ז' חלקים בכל יום ובהיות השבעה כלולין עולין לשבעים ונוטלת כנגד שבעים אומות וביום השביעי מקיפין אותה שבעה פעמים כדי שתתברך מהנהר היוצא מפדן והרי היא נוטלת מכולן כאחד ולפיכך מכריזין עליה בכל יום למעלה עד עקרה ילדה שבעה זו כנסת ישראל שמתברכת משבעה שעליה בכל יום ועולה לחשבון רב ורבת בנים אומללה אלו הן אומות העולם שעולין ליום ראשון לחשבון רב ואח"כ מתמעטין והולכין:

יום שביעי של חג הוא הנקרא הושענא רבה ובו ביום נוטלין ערבה חוץ מהערבה שבלולב ויש דרך אחרת בסוד הערבה במדרשו של רשב"י ע"ה אמרו שם שהוא כנגד פחד יצחק ונקראת ערבי נחל שהיא גדלה על הנחל העליון הוא הנהר היצא מעדן ולפי שביום זה הוא תשלום הדין לפיכך מצות איום בערבה וחובטין אותה כארץ כלומר לבער הדין שלא ימצא ולהורידו עד עפר והערבה דומה לשפתים לרמוז לנו כי היום ההוא סיום הדין ותשלום לשון הרע כי ביום ההוא ויוצאים פסקי דינין מאת המלך ונותנין לבעל הדין להשלים את הדין והוא שפתים ישק ואין לו עוד פה להשיב ויום זה תשלום ברכותיהם של אומות העולם שמקריבין ישראל שבעים פרים כנגד ע' אומות כדי שיתברכו בברכותינו וכבר ידעת כי שבעים קומות סובבים את הקו ובהתברך השורש יתברכו הענפים וזה תשלום ברכתם והתחלת דינם ותחלת ברכותיהם של ישראל ותשלום דינם. וביום המחרת מזומנים להשתעשע עם אביהם שבשמים ולהסתפק ביום ההוא לכל השנה כלה ולפי שהם נמצאים עם המלך שואלים ממנו כרצונם

סוד שמיני עצרת

ביום השמיני עברת תהיה לכם אמר להם הקב"ה לישראל עצרתי אתכם לפני כמלך שזימן את בניו לסעודה לימים קצובים כיון שהגיע הזמן אמר בבקשה מכם עכבו עמי יום א' שקשה פלי פרידתכם כדאיתא בויקרא רבה ובפ' החליל אמר דבי לוי הני שבעים פרים כנגד שבעים אומות פר יחידי למה כנגד אומה יחידה משל למלך בשר ודם שעשו לו עבדיו סעודה ליום אחרון אמר לאוהבו עשה לי סעודה קטנה כדי שאהנה ממך א"ר יוחנן אוי להם לאומות העולם שאבדו ואינן יודעין מה אבדו בזמן שבית המקדש אש מזבח מכפר עליהם עכשיו מאן מכפר עליהם

וע"ד האמת עצרת חג בפני עצמו רמו לחכמה אחרונה ולפיכך נקראת סעודה קטנה ונקראת עצרת ששם נעצרים כל המעשים ושם עמד סוד ההתפשטות בסוד אני הוא שאמרתי לעולם די ודעת תורתנו הקדושה וקבלתנו האמיתית כי ימי הסוכה רומזים לימות העולם וכל הימים שבה כנגד השמטות וכל יום ירמוז לשמטה אחת ולפיכך פרי החג מתמעטין והולכין לרמוז שיתמעטו השרים והאמונות משמטה לשמטה גם כן חלוק בקרבנות שכל יום ענין בפ"ע כשמטה שהוא עולם אחד בפ"ע

ולכן נתחייבו אותם הימים בארבעה מינין שבלולב והוא הצמח לרמוז אל הישוב ומקיפים בהם פעם אחת בכל יום לרמוז אל ההקף שבכל שמטה ואח"כ יחרב הכל וישוב להתחדש כבראשונה עד תשלום כל השמטות וביום השביעי שבעה הקפות לצרף הקף כלם שהכל אב אחד לכולם ואל אחד בראם. וביום השמיני אין שם מין ממיני הצמחים כי הכל נעצר ביום השמיני ונתעלה עם הכל אל היובל הגדול אשר לו אחוזת הארץ כענין שכתוב בשנת היובל הזאת תשובו איש אל אחוזתו והדברים האלה יקרים עד מאד נעלמים מהפתאים ההולכים אחרי ההבל ויהבלו. ועוד יש בדבר סתרים נוראים ואנו בטוחים במי שאמר והיה העלם להמציא לנו מקום ולהסתירנו בצל כבודו מתלאות הזמן ויסייענו בחבור הענין הגדול הזה עם שאר עמודי התורה ואשיותיה העצומים וכראי מוצק חוקים בספר בפני עצמו כי בכאן אין מקום לזה אבל כוונתי להועיל בקצת ליראי השם ב"ה. ובזה נשלם מה שראינו לבאר כסתרי חג הסוכות עם שאר פנינים הנלוים אליו הצור ב"ה יזכנו לראות בהקמת סוכת דוד הנופלת אמן ואמן: