תולעת יעקב פב

העונות מבדילים ונהר יחרב ויבש נפרדים עלי הלולב אבל לא על דרך פרצה אלא פרוד של פרקים שעתידים להתחבר כבראשונה ואחד מארבע מינין אלו שהיה אחד מהן יבש או גזול של אשרה פסולה יבש פסול כי העולם הבא בא תמיד בלי הפסק להשקות נטיעות הגן והם החיים ואין שם יובש ולא מיתה כי היובש והגזל והחמס יורו על חלק האומות ולא כאלה חלק יעקב ושל אשרה פסול יורה על תמורת האשת חיל המאורשת עטרת בעלה נקטם ראשו פסול לפי שכשהראש בריא כל הגוף בריא, וענף עץ עבות ג' כדברי רבי ישמעאל והם כנגד שלשה רגלי המרכבה העליונה מרכבת הרוכב בשתי שמי קדם, ובעינן תלתא חלתא בחד קינא כי כן שלשתן עולין בקנה אחד ואם אינו כן פסול כי הוא שוטה ועליו נאמר שטה מעליו ועבור

וערבי נחל שנים כנגד שני העמודים יכין ובועז שהבית נכון עליהם והם על הנחל כי הוא אחד משבעה נחלים ההולכים אל הים ונקראו ערבי על כי כל גווני מעלה מתערבין שם הרי ארבע מינים בכלל ושבעה בפרט כנגד שבעת ימי בראשית, והא דאמר רבי עקיבא בסוכה פרק לולב הגזול כשם שלולב אחד ואתרוג אחד כך הדס אחד וערבה אחת היה רומז לעיקר הבנין לולב כנגד המכריע ואמת ושלום חד הוא והדם וערבה כנגד ידי אביר יעקב והם כוללים ענפיהם ואתרוג כנגד חמדת ימים ושעור הדס וערבה שלשה טפחים ולולב ארבעה טפח למעלה מהם כי כן נאמר ואתה על במותימו תדרוך ונחלת יעקב בלא מצרים וחוט השדרה עולה עד המוח ובמדרשו של רבי שמעון בן יוחאי ע"ה אמרו כדי לעשות תולדות בארץ החיים שהוא עץ עושה פרי למינו

ובמדרשו של רבי נחוניא בן הקנה מאי פרי עץ הדר כדמתרגמינן אתרוגין ולולבין ומאי הדר היני הדר הכל והיני הדר שיר השירים דאמרינן בהו מי זאת הנשקפה כמו שחר יפה כלבנה ברה כחמה איומה כנדגלות ומאי ניהו דאמרת שיר השירים דהוא הדר אין הדר הוא דאחר רבי יוחנן כל הספרים קדושים וכל התורה קדש ושיר השירים קדש קדשים ומאי ניהו קדש קדשים אלא קודש הוא לקדשים ומה הם הקדושים האלה שכנגד שש קצוות שבאדם הוי להם קדש לכלהו ומאי הוא קדש זה אתרוג שהוא הדר הכל ולמה נקרא שמה הדר אל תקרי הדר אלא אתרוג שהוא נפרד מאגד ואין מצות לולב קיימת אלא בו והוא אגוד עם כל שעם כל אחד ועם כלן יחד הוא לולב כנגד מאי כנגד חוט השדרה וכן הוא ענף עץ עבות כנגד מאי ענף עץ עבות צריך שיהיו ענפיו חופין את רובו משל לאדם שיש לו זרועות ובהן יגן על ראשו הרי זרועותיו שנים וראשו שלשה והיינו ענף לשמאל עבות לימין נמצא עץ באמצע ולמה נאמר בו עץ לפי שהוא שרש האילן ומאי ערבי נחל אלו שוקי האדם שהם שנים ומאי הוא לישנא דערבי נחל משום דגדול שבהם למערב ומשם יונק כל כחו ושל צפון הוא קטן ממנו מהלך ת"ק שנה והוא ברוח צפונית מערבית ובו פועל ונקרא על שמו והם שניהם ערבים עד כאן

ובפרק לולב הגזול אמר ליה רבי ירמיה לרבי זריקא מאי טעמא מברכינן אלולב אמר ליה הואיל וגבוה מכולן וליגבה לאתרוג ולבריך אלא הואיל ובמינו גבוה מכולם. כבר הודענו שהלולב כנגד חוט השדרה נמצא גבוה משאר מינין כי הוא עליון לכל גויי הארץ ונחלתו בלי מצרים סוד רחובות הנהר מקור הברכות ולפיכך מברכין עליו ולא על שאר המינין ובהתברך השרש יתברכו הענפים ומינין אלו יש להם שיעור למטה אבל לא למעלה וכן האמת כי האצילות אין לו שיעור למעלה מצד המאציל אבל יש לו שיעור למטה מצד הנאצל ואין האתרוג נאגד עם הלולב לפי שאינו נאגד עמו באגודה אחת תמיד אלא כפי הרצון הקדוש כענין שרמז המלך שלמה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ אבל הוא מעכב כי אין שלימות בלתו. ובפרק לולב הגזול אמר רבא לולב בימין ואתרוג בשמאל מאי טעמא האי תלתא מצות והאי חד מצוה והאחת נטילתו בשמאל כי שם ביתו וקבלתו והשאר מן הימין ולפיכך נאגדין יחד ודעת חכמי האמת כי הבא ליטול את הלולב יטלנו ושדרתו כלפי פניו ופני הלולב כלפי חוץ והסוד וראית את אחורי ופני לא יראו וצריך לחבר את האתרוג עם הלולב בשעת נענוע והמזלזל בזה עתיד ליתן עליו את הדין כי כל מעשינו צריכין להיות בדוגמא עליונה כי כן חייבה החכמה הנוראה. ובפרק לולב הגזול אמר ר' חייא בר עקבא אמר ר' יוסי בר' חנינא מוליך ומביא למי שכל הרוחות שלו מעלה ומוריד למי שהשמים והארץ שלו כו' אמר רבא וכן לולב נענוע הלולב לששה רוחות כנגד ששה קצוות ובמנין הנענועין נחלקו הפוסקים יש שאומר כי צריך לנענע שלשה פעמים בהולכה ושלשה פעמים בהובאה וכן כתבו בתוספות כי היא בעיא בירושלמי ולא אפשיטא ועבדינן לחומרא וכן כתב רבינו חננאל בשם רב האי גאון ואע"ג דנענוע מדרבנן אזלינן לחומרא משם חביבותא דמצוה ויש שאומר דאזלינן לקולא וסגי בשלשה פעמים בין הולכה והובאה וכן כתב בעל העיטור וכתב החכם רבי טודרוס הלוי וז"ל קבלתי סוד הנענוע שהם שלשה נענועין לכל רוח שנמצאו י"ח נענועין כנגד י"ח מלין שבין בית המקדש של מטה לבית המקדש של תעלה שנאמר וז"ה שער השמים השער שהוא י"ח והבן עכ"ל וכן ראותי במדרש של רשב"י ע"ה ואע"פ שאון דבריהם צריכים חזוק אני אומר שיש להם על מה שיסמוכו ששנינו בספר יצירה של אברהם אבינו ע"ה בפרק ראשון וז"ל התירום וקבען בשמו הגדול יה"ו וחתם בו