תולעת יעקב עד

ומשם הגיע לישראל שנאמר ועל הארץ הראך את אשו וגו' וכתיב ודבריו שמעת חתוך האש וזה סוד פנים בפנים דבר ה' עמכם וגו' בקולות וברקים עליהם נגלות הם סוד שבעה קולות שנתנה בהם תורה והם שבע מחיצות של אש ובקול שופר הוא אילו של יצחק ולפיכך חזק מאד, ויהי ביום השלישי הוא היום השלישי לימות עולם מוצא התורה ולפיכך נתנה ביום השלישי ובשבת, בהיות הבקר בהתעוררות זכותו של אברהם בעל החסד, ויהי קלת חסר והוא הקול החזק שנאמר עליו קול גדול ולא יסף והוא הכולל שאר קולות, וענן כבד הוא עב הענן הנזכר למעלה, וקול שופר הזק מאד הוא הקול הפנימי והיה יוצא מתוך הענן וכמו שכתוב ויהי כשמעכם את הקול מתוך החשך. ודע כי שלש מחיצות היו שם והם חושך ענן וערפל וקול זה יצא פנימי מכולם משה ידבר דכתיב הנך יפה רעיתי וכתיב כחוט השני שפתותיך והאלהים יעננו בקול דכתיב הנך יפה דודי אף נעים וכתיב שפתותיו שושנים והוא סוד ישקני מנשיקות פיהו ובמתן תורה היו הכרובים פניהם איש אל אחיו וכל העם רואים את הקולת שומעים את הקולת לא כתיב אלא רואים הקולות לא כתוב אלא את הקולת לרמוז השגה ומה השיגו והוא כטעם ואראה את ה' ובזה השיגו תעלומות חכמה וכל העתיד לבא עד דורו של משיח ואת הלפידים ובתחלה ברקים והכל אחד אלא שבתחלה כעין הברקת ברק ואש עוברת ואינה עומדת ואח"כ כעין הלפידים מוכנים להשגה ואת קול השופר הוא הקול הנשמע היוצא חן השופר העליון המשער מה שתחתיו ולפיכך שפר חסר והוא גדול ועליון שבהם ולפיכך חזק מאד

ובדברי קדשך כתוב לאמר עלה אלהים בתרועה מדת הדין מסתלקת בתרועה יהוה שהוא מדת רחמים הופיע בקול שופר שהוא קול פשוט וכבר כתבנו למעלה כי בשופר של מטה הופיע השופר העליון והרחמים מתעוררים ומדת הדין מסתלקת וזהו שכתוב אשרי העם יודעי תרועה משברים מדת הדין הקשה מלשון ויודע בם את אנשי סוכות ואז ה' באור פניך שהוא אור הרחמים יהלכו בחצוצרות וקול שופר הריעו שברו אותם שלפני המלך ה' כענן מפסיק ויכנס בן אצל אביו תקעו בחודש שופר התבאר למעלה. הללויה הללו אל בקדשו כבר התבאר בתפלות של חול

ועל ידי עבדיך הנביאים כתוב לאמר כנשוא נס והוא שרש ישי אשר עומד לנס עמים וכשינשא למעלה ויהיה נכון הר בית ה' בראש ההרים תראו וכתקוע שופר העליון תשמעו יתקע בשופר גדול הוא המוציא עבדים לחירות ואז ובאו האובדים ויש בו רמז לגלות הגשמות והמשכיל יבין וה' עליהם יראה באור פני מלך חיים כי באו מארץ עיפתה כמו אופל וי אליהם אור חציו למען לא יכשלו באבן נגף ללכת לבטח דרכם לאור באור החיים

שנינו בפרק בתרא דראש השנה אין מזכירין מלכיות זכרונות ושופרות של פורענות. דע כי כמו שיש מלכיות זכרונות ושופרות של טובה בהר ה' ובמקום קדשו כן יש כנגדן של פורענות חוץ למחנה שכינה והמזכיר אותם ביום ראש השנה שמדת הדין מתוחה גורם שיזכרו עונותיו ויריעו מזלו ומטעם זה קבלו אנשי האחת שלא נזכיר ביום זה בתפלתנו שום חטא ועון ואשמה ורשע מכל מה שחטאנו לפניו שלא יתן פתחון פה לשטן העומד במארב חצרים פן מצא לו עדים באיבה והציל עינינו וסמכוהו על מה שכתוב אשמרה דרכי מחטא בלשוני אשמרה לפי מחסום בעוד רשע לנגדו

גרסינן במסכת ראש השנה פרק קמא אמר רבי כרוספדאי אמר ר' יוחנן שלשה ספרים נפתחים בראש השנה אחד של צדיקים גמורים ואחד של רשעים גמורים ואחד של בינונים צדיקים גמורים נכתבים ונחתמים לאלתר לחיים רשעים גמורים נכתבים ונחתמים לאלתר למיתה בינונים תלוים ועומדים מראש השנה עד יום הכפורים זכו נכתבים לחיים לא זכו נכתבים ונחתמים למיתה דע כי הספרים הנזכרים כאן הם כנגד אבות העולם וצדיקים גמורים שמכינים בחסד כסא ובזכותן טללי אורה וחיים נמשכים לעולם השמטה נכתבים ונחתמים לאלתר לחיים חדה כנגד מדה ורשעים גמורים שמטים הכסא לכף חובה במעשיהם ומעוררים מדת המות נכתבים ונחתמים למיתה מדה כנגד מדה והבינונים כנגד המכריע תלויים ועומדים עד יום הכפורים אם זכו ועשו תשובה הרי הכריע הכסא לכף זכות נכתבים ונחתמים לחיים, והיינו דאמרינן בשלהי פ"ק דקידושין תנו רבנן לעולם וראה אדם עצמו כאלו חציו זכאי וחציו חייב וכל העולם כלו כאלו חציו זכאי וחציו חויב עשה מצוה אחת אשריו שהכריע את עצמו ואת העולם כלו לכף זכות כו', וכבר הודענו בספר זה כי החטא גורם הסתלקות המאור העליון מעל הראשים העליונים ואז מפני הרעה נאסף הצדיק שאז מתעוררת בהסתלקות האם והכלה מרוחקת מדודה בסוד ובפשעכם שולחה אמכם וזהו סבת הגלות והשפלת שונאיהם של ישראל והעבד מולך והשפחה יורשת גברתה ותחת זה רגזה ארץ החיים ומחמלת הקב"ה על מעשה ידיו ברא את התשובה ולולא תקנה זו לא היה העולם מתקיים וכשהאדם חוזר בתשובה מתקן מה שעוות כי גרם שתלקח האם מעל הבנים וגלה ערותן ובשובו בתשובה התשובה חוזרת על בניה להניקן ולכסותן כבתחלה והסוד אשרי נשוי פשע כסוי חטאה

ודע כי במצות שאדם מסגל בעולם הזה נעשה לו מלבוש רוחני הנקרא בלשון רבותינו רז"ל חלוק ולפיכך מצות עשה רמ ח כנגד אברי האדם