תולעת יעקב עג

עושה רושם למעלה והכל גלוי לפניו כי עדיו מגיע וזה סוד גדול אי אפשר להאריך בו במקום זה והמבין זה ידע כמה צריך להזהר מהעבירות ובקיום המצות כי תביא חק זכרון היום הזה חוק מפני תקיעת שופר והוא יום זכרון שבו נזכר הכל להפקד כל רוח ונפש מראשית כזאת הודעת ומלפנים אותה גלית והוא מה שאמרנו למעלה שאדם הראשון נדון ביום זה ויצא בדימוס והוא היה סימן לכל הבאים אחריו ואם תשכיל תבין כי חק וזכרון הם המתועדים יחד ביום זה לעיין ולהשגיח בעניני העולם זה היום תחלת מעשיך שבו נברא אדם הראשון שבשבילו היה תחלת מעשיך ויאמר עוד כי אדם הראשון היה תחלת מעשיו ולא נחשב לכלום בערכו כל מה שנעשה כי הוא היה התכלית ובזה היום תחלת מעשיו שעתה מחדש העולם לתת לכל גויה וגויה די מחסורה ומחדש בריותיו וקורא להם שם חדש כי יצאו בדימוס והוא זכרון ליום ראשון כמו שעשה לאדם הראשון כי חק לישראל הוא כי השופר מחוקי התורה הוא משפט לאלהי יעקב יום משפט לאלהי יעקב המלך המשפט ועל המדינות בו יאמר כן כל עיר ועיר מדינה ומדינה עם ועם יש להם שורש למעלה והם בית דין הגדול וכן כל מה שתחת ממשלתם נדון ביום זה ובריות גם כן יפקדו להזכירם כו' זכירה ופקידה כאחד כי הם יחד משגיחים בכל עניני העולם כי זכר כל המעשים כו' הכל מבואר בדברינו הקדומים וגם את נח באהבה וכרת נח איש צדיק סוד הזכירה ונולד מהול כי טוב הוא ונכנס בתיבה ההיא לקיום העולם כבתחלה והכל דוגמא להרבות זרעו כעפרות תבל ככוכבי השמים עפר הארץ העליונה תבל ארצו והוא החול שבשפת הים האחרון ויזכור אלהים את נח נזכר למעלה ומתוך כך נזכר למטה ואת כל החיה הם החיות היוצאות מן החיה אשר תחת אלהי ישראל ואת כל הבהמה היוצאות מן בהמתו של צדיק אשר אתו בתבה הנזכרת ויעבר אלהים חיים רוח תנחומין על הארץ העליונה וישוכו המים המלוחים מן מדת הדין הקשה שהיתה הארץ מכוסה בהם. ווה סבת חרבן העולם וישמע אלהים את נאקתם עלתה נאקת בני ישראל עד האלהים עליון אז ויזכור להם בריתו ובהיות הברית נזכר בזכר הרחמים באברהם יצחק ויעקב נגאלו ישראל למטה וגם אני שמעתי וגו' ואזכור את בריתי כמה דאת אמר ויזכור אלהים את רחל וזה מבואר

ובדברי קדשך כתוב לאמר זכר עשה לנפלאותיו פי' כשהזכרון מתחבר בכנסת ישראל אז פועלת נסים והם זכר לנפלאותיו הסתומות והנעלמות שהם למעלה נתיב לא ידעו עיט חנון בסוד וחנותי את אשר אחון טרף נתן ליראיו כענין שכתוב ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וגו' וממרחק תביא לחמה יזכור לצורך העולם בריתו כי בזה יתקיים העולם ואם יש נספה בלא משפע ויזכור להם בריתו וינחם כרוב חסדיו

ועל ידי עבדיך הנביאים כתוב לאמר הלוך וקראת באזני ירושלם העליונה זכרתי לך חסד נעוריך דברי הידיד לאחותו זכרתי לך חסד נעוריך שעשית עמי אתה והאהובים בניך אהבת כלולותיך שבשבילם היינו כלולים יחד ומאירים פנים אל פנים בחבה רבה צאתך ממצרים אתה ובניך ונמשכתם אחרי בארץ לא זרועה מקום החרבן והשממון שלטנות סבה חיצונה לקבל התורה במקומם להכניעם כדי שאסתלק בכבודי והיה השבח הגדול הזה לישראל וגורמים אל הכבוד שישובח בשבילם וכן המדה בהיותם נוהגים דרך ישרה וגם היא הגורמת כי שבה אמם עליהם וחזרו לעשות רצון אביהם, הבן יקיר לי אפרים זכור אזכרנו כלומר אזכור בכבודי לצרכו ובני בכורי ישראל על כן המו מעי לו כי הם נשואים מן הרחם העליון ולפיכך רחם ארחמנו נאם ה' וזכרתי אני את בריתי אותך בשבילך ולצרכך והקימותי לך אקים הברית עם העולם לצרכך כי כן היה בימי הנעורים

אלהינו ואלהי אבותינו זכרנו בזכרון טוב מלפניך כאשר אמרנו בסוד הזכירה כי הוא כולל החיים היורדים מלמעלה להניח ברכה אל ביתו ובזה יתבסם הדין ופקדנו בפקודת ישועה ורחמים משמי שמי קדם הם המאורות הראשונים שמי השמים העליונים שהם שמותיו של הקב"ה והם מרכבה לנסתר שנאמר לרוכב בשמי שמי קדם והם מעיני הישועה והרחמים וזכור לנו אהבת קדמונים וכו' עקידת יצחק מורה לנו כבישת מדת הדין של מעלה לפני החסד העליון ולפיכך אברהם עקד את יצחק שהוא הפחד והדין הגדול לבל ישרוף העולם באשו וזהו שכבש רחמיו ונהפך לדין לעשות רצונו כן יכבשו רחמיך את כעסך ביום זה ויגולו רחמיך מלמעלה ממקור החיים על מדותיך וכו' ותכנס לנו לפנים משורת הדין בסוד רב חסד מטה כלפי חסד ובעבור שמך הגדול ישוב חרון האף הגדול העליון מעמך ומארצך ארץ חפץ וזה צורך. השם הגדול כי אם תעשה המדה חרון אפה מה יעשה לשמו הגדול כי זוכר כל הנשכחות והוא סוד ויגולו רחמיך על מדותיך שאו הם נזכרים ובזכירתם נזכר אנחנו ועקידת יצחק לבסם הדין סוד מדתו בסוד מדת החסד וימצאו החיים והרחמים לרחם עלינו וזהו זוכר הברית סוד הזכירה

אתה נגלית בענן כבודך נגלה השם הגדול בענן כבודו היא האש האוכלת בראש ההר על הר סיני כי התורה נתנה בשמו הגדול וישראל השיגו מראה הכבוד בלבד והוא עב הענן שנאמר הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם כי בזולת זה לא יוכלו להכיל רעם גבורותיו, מן השמים השמעתם קולך כי מן השמים נתנה תורה שנאמר מן השמים דברתי עמכם וכתיב מן השמים השמיעך את קולו ליסרך ומשם בא הקול אל הארץ